פעמי גאולה (סידור)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעמי גאולה
סמליל הסידור
סמליל הסידור
הוצאה
תאריך הוצאה 2019 עריכת הנתון בוויקינתונים
עורך יזהר פינטוס
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פעמי גאולה הוא סידור תפילה אורתודוקסי-ציוני בעריכת יזהר פינטוס. נוסח הסידור מבוסס על נוסח ספרד, וחידושיו העיקריים הם התאמתו למציאות היהודית בת זמננו, יצירת מדרג בין קטעי תפילה שונים, ותוספת של מנהגים וביאורים שונים המובאים בו, מרביתם מעולם החסידות.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסידור ראה אור לראשונה במהדורה ניסיונית בשנת תשע"ט, ולאחר מכן מחדש במהדורה מורחבת בתשרי תשפ"א ומהדורה שלישית הובאה לדפוס בחודש אב תשפ"א. עורך הסידור, יזהר פינטוס, החל להכינו לקראת בר המצווה של בנו, תוך שהוא מבקש להגיש לילדיו סידור שיתאים בנוסחו, בתכניו הנלווים ובעיצובו הפיזי לעולמה הרוחני והאידאולוגי של המשפחה, ויסייע להם בהכנות לתפילה, בהבנתה, ובהוספת קומה רעיונית ורוחנית לחוויית התפילה כולה. פינטוס, בן למשפחה ציונית דתית שורשית, שצמח במכינה, בבית המדרש ובקהילה של קיבוץ בית ישראל בירושלים, גדל תוך שילוב שבין תכנים לאומיים, דתיים וחסידיים. ברוח זו, גם את סידורו ערך ובנה כסידור חסידי ציוני, המבליט באופנים שונים השקפה לאומית-גאולית, תוך הצגת קשר בין עולמות הקבלה, החסידות והציונות.

ייחודו של הסידור[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור, הסידור מכיל התאמות תוכניות ועיצוביות שונות, המבקשות להנגיש את התפילה לדור המתפללים הנוכחי:

  • שימוש בצבעים שונים להבהרת רמות המחויבות השונות שבאמירת קטעי התפילה
  • התאמות נדרשות לנשים בהיבטים שונים: בהנחיות המופנות למתפללות ולמתפללים כאחד בלשון רבים (למשל במקום "קדיש יתום", כתוב "האבלים אומרים קדיש"). הבאת אפשרות לאמירת מילות התפילה בלשון נקבה במשפטים שאינם פסוקים מהתנ"ך (למשל: הנני מוכן ומזומן/מוכנה ומזומנת). עוד בנושא מגדר - בסידור זה בברכות השחר מופיעה בהערת שוליים התייחסות לגרסה העתיקה החלופית לברכות "שלא עשני", לפיה מאשרים כמה מהרבנים לומר "שעשני ישראל/שעשני בת ישראל"
  • שינויים תוכניים הנובעים מתוך ראיית המפעל הציוני כחלק מתהליך גאולה, כמו הוספת על הניסים לחג העצמאות וליום ירושלים ושינוי מילים ספציפיות בסידור על פי מצבו של עם ישראל, כגון החלפת הבקשה "הולכינו קוממיות לארצנו" בנוסח המקובל בקהילות הספרדים בני ארץ ישראל "הוליכנו קוממיות בארצנו"
  • הוספת רובד של מנהגים שונים, כולל מנהגי עדות המזרח ומנהגי חסידים
  • הצעה לשינוי בנוסח תפילת מוסף: בנוסח הרגיל של תפילת מוסף מוזכרת הבקשה לזכות לשוב ולהקריב את קרבן מוסף, והנוסח המקובל בנוסח ספרד הוא "וְאֶת מוּסַף [...] נַעֲשה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצונֶךָ". פינטוס מציע בסידור להחליף את המילים "נַעֲשה וְנַקְרִיב" במילה "צִוִּיתָנוּ". זאת, מתוך מחויבותם של המתפללים למעשה הקרבנות כדבר ה', תוך הבנה שאיננו יודעים כיצד יתגשם הדבר בדורנו. הצעת נוסח זה מובאת לצד הנוסח הרגיל ותוך סיוג העניין שאין לומר כך כחזן בבית כנסת בו הדבר אינו מוכר ומקובל.
עטיפת הסידור פעמי גאולה
עטיפת הסידור

בסידור, שחלק מתשתיתו חינוכית, מחולקים קטעי התפילה (באמצעות צבעים שונים) לתפילות ברמת מחויבות גבוהה ביותר; תפילות ברמת מחויבות גבוהה, ועם זאת שכאשר הזמן דחוק אין טעם לומר את כולן במהירות; קטעים שניתן לדלג עליהם בעת הצורך, כי אמירתם היא בגדר מנהג – ראוי ונאה וחשוב, אך לא מחייב; מנהגים משפחתיים או חסידיים; קטעי תפילה הנאמרים על פי מצב אישי מסוים; וקטעי תפילה המוגדרים תוספות המיועדות לזמנים מסוימים לאורך השנה.

חדשנות וסמכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהקדמה למהדורה השנייה, מפורט הגיבוי והייעוץ של רבנים בולטים בציונות הדתית בעריכת הסידור. ההקדמה מכילה, פרט לכך, גם הסבר לאופן עריכתו של הסידור מבחינה גרפית ולמשמעותה; סקירה היסטורית ואידאולוגית של התשתית הרעיונית שעל בסיסה נערך הסידור; ותיאור שיקולי הדעת בהכרעת נוסח התפילה.


עם צאת המהדורה השנייה בשנת תשפ"א, בירכה הנהלת תנועת בית הלל והביעה תמיכה בהוצאת הסידור כחלק מתהליך התחדשות התפילה.[1] סמוך לצאת המהדורה השלישית עלתה לרשת הודעת תמיכה גם מטעם יו"ר הארגון העולמי של בתי הכנסת והקהילות האורתודוקסיות.[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]