פענוח (פילולוגיה)

בפילולוגיה ובבלשנות, פענוח הוא גילוי המשמעות של הסמלים המצויים בשפות ו/או אלפבית שנכחדו.^[1] פענוח אפשרי לגבי שפות וכתבים. אפשר גם ללמוד או לנסות לפענח כיצד ביטאו בעבר שפות מדוברות שאינן קיימות עוד, או כיצד נהגו לבטא שפות חיות בתקופות קודמות.

דוגמאות בולטות לפענוח כוללות פענוח כתבים מצריים עתיקים ופענוח כתב יתדות (אנ'). פענוח בולט בשנים האחרונות הוא של מערכת הכתיבה עילמית-ליניארית (אנ').^[2] כיום, לפחות תריסר שפות נותרו בלתי מפוענחות.^[3] מבחינה היסטורית, פענוחים אינם מגיעים פתאום דרך אנשים בודדים ש"מפצחים" כתבים עתיקים. במקום זאת, הם יוצאים מההתקדמות המצטברת שהביאה קהילה רחבה יותר של חוקרים.^[4]

אין לבלבל בין פענוח לבין קריפטואנליזה, שמטרתה לפענח צפנים (אנ') כתובים מיוחדים או צפנים המשמשים בתקשורת סודית מוסתרת בכוונה (במיוחד בזמן מלחמה). אין לבלבל גם עם קביעת המשמעות של טקסט דו-משמעי בשפה ידועה (פרשנות).^[4]

קטגוריות

לפי גלב וויטינג, גישת הפענוח תלויה בארבע קטגוריות של מצבים בשפה לא מפוענחת:^[5]^[6]

סוג O: כתב ידוע ושפה ידועה. למרות שהפענוח במקרה זה הוא טריוויאלי, ניתן ללקט מידע שימושי כאשר שפה ידועה כתובה באלפבית שונה מהשפה שבה היא נכתבת בדרך כלל. לימוד הכתיבה של השפות הפיניקית או השומרית באלפבית יווני מאפשר ללקט מידע על הגייה וקוליות שלא ניתן להשיג כאשר לומדים את הביטוי של השפות הרגילות שלהן.
סוג I: כתב לא ידוע ושפה ידועה. שפות מפוענחות בקטגוריה זו כוללות פיניקית, אוגריתית, כתב הברות קפריסאי (אנ') וכתב ליניארי ב'. במצב זה, מערכות אלפביתיות הן הקלות ביותר לפענוח, ואחריהן כתבים הברתיים, ולבסוף הקשים ביותר הם כתבים לוגו-הברה.
סוג II: כתב ידוע ושפה לא ידועה. לדוגמה כתב ליניארי א'. למען האמת, מצב זה אינו של פענוח אלא של ניתוח לשוני. פענוח בקטגוריה זו נחשב לקשה ביותר להשגה על בסיס מידע פנימי בלבד.
סוג III: כתב לא ידוע ושפה לא ידועה. דוגמאות כוללות את כתב Archanes ואת נוסחת Archanes, דיסקית פייסטוס, הירוגליפים של כרתים (אנ') והברות קפרו-מינואית (אנ'). כאשר מצב זה מתרחש בתרבות מבודדת וללא זמינות של מידע חיצוני, פענוח נחשב בדרך כלל לבלתי אפשרי.

ראו גם

כתבים מפוענחים

כתבים לא מפוענחים

טקסטים לא מפוענחים

לקריאה נוספת

Daniels, Peter T. (2020). "The Decipherment of Ancient Near Eastern Languages". In Hasselbach-Andee, Rebecca (ed.). A Companion to Ancient Near Eastern Languages. Wiley. pp. 1–25.
Ferrera, Silvia; Tamburini, Fabio (2022). "Advanced techniques for the decipherment of ancient scripts". Lingue e Linguaggio (2): 239–259. doi:10.1418/105964.

הערות שוליים

^ Trask, R.L (2000). The Dictionary of Historical and Comparative Linguistics. Fitzroy Dearborn Publishers, p. 82 ("The process of determining the relation between an extinct and unknown writing system and the language it represents. Strictly, decipherment is the elucidation of the script—that is, determining the values of the written characters")
^ Desset, François; Tabibzadeh, Kambiz; Kervran, Matthieu; Basello, Gian Pietro; Marchesi, and Gianni (2022-07-01). "The Decipherment of Linear Elamite Writing". Zeitschrift für Assyriologie und vorderasiatische Archäologie. 112 (1): 11–60. doi:10.1515/za-2022-0003. ISSN 1613-1150.
^ Luo, Jiaming; Hartmann, Frederik; Santus, Enrico; Barzilay, Regina; Cao, Yuan (2021). "Deciphering Undersegmented Ancient Scripts Using Phonetic Prior". Transactions of the Association for Computational Linguistics. 9: 69–81. arXiv:2010.11054. doi:10.1162/tacl_a_00354. ISSN 2307-387X.
^ ¹ ² Frawley, William, ed. (2003). International encyclopedia of linguistics. Oxford University Press. p. 420. ISBN 978-0-19-513977-8.
^ Gelb, I. J.; Whiting, R. M. (1975). "Methods of Decipherment". Journal of the Royal Asiatic Society. 107 (2): 95–104. doi:10.1017/S0035869X00132769. ISSN 2051-2066.
^ Braović, Maja; Krstinić, Damir; Štula, Maja; Ivanda, Antonia (2024-06-01). "A Systematic Review of Computational Approaches to Deciphering Bronze Age Aegean and Cypriot Scripts". Computational Linguistics. 50 (2): 725–779. doi:10.1162/coli_a_00514. ISSN 0891-2017.

[1] Trask, R.L (2000). The Dictionary of Historical and Comparative Linguistics. Fitzroy Dearborn Publishers, p. 82 ("The process of determining the relation between an extinct and unknown writing system and the language it represents. Strictly, decipherment is the elucidation of the script—that is, determining the values of the written characters")

[2] Desset, François; Tabibzadeh, Kambiz; Kervran, Matthieu; Basello, Gian Pietro; Marchesi, and Gianni (2022-07-01). "The Decipherment of Linear Elamite Writing". Zeitschrift für Assyriologie und vorderasiatische Archäologie. 112 (1): 11–60. doi:10.1515/za-2022-0003. ISSN 1613-1150.

[3] Luo, Jiaming; Hartmann, Frederik; Santus, Enrico; Barzilay, Regina; Cao, Yuan (2021). "Deciphering Undersegmented Ancient Scripts Using Phonetic Prior". Transactions of the Association for Computational Linguistics. 9: 69–81. arXiv:2010.11054. doi:10.1162/tacl_a_00354. ISSN 2307-387X.

[FW2003-4] ¹ ² Frawley, William, ed. (2003). International encyclopedia of linguistics. Oxford University Press. p. 420. ISBN 978-0-19-513977-8.

[5] Gelb, I. J.; Whiting, R. M. (1975). "Methods of Decipherment". Journal of the Royal Asiatic Society. 107 (2): 95–104. doi:10.1017/S0035869X00132769. ISSN 2051-2066.

[6] Braović, Maja; Krstinić, Damir; Štula, Maja; Ivanda, Antonia (2024-06-01). "A Systematic Review of Computational Approaches to Deciphering Bronze Age Aegean and Cypriot Scripts". Computational Linguistics. 50 (2): 725–779. doi:10.1162/coli_a_00514. ISSN 0891-2017.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]