פציעה ברצועה הצולבת הקדמית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פציעה ברצועה הצולבת הקדמית
תחום אורתופדיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום אנטומי רצועה צולבת קדמית עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine 89442 עריכת הנתון בוויקינתונים
MeSH D000070598
סיווגים
ICD-11 NC93.60 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
איור של הברך הימנית

הרצועה הצולבת הקדמית - (באנגלית: Anterior cruciate ligament או בראשי תיבות ACL) היא אחת מארבע הרצועות העיקריות של הברך. הצולבת הקדמית נאחזת בחלק האחורי-צדי של המשטח המפרקי של עצם הירך ובחלק הקדמי-תיכון של המשטח המפרקי של השוקה. מבחינה ביומכנית, הרצועה נותנת לברך יציבות קדמית, הרצועה לא מאפשרת לשוקה להחליק קדימה ביחס לעצם הירך.

הרצועה היא פנים סינוביאלית, כלומר היא ממוקמת בתוך קופסית מפרק הברך. קיימות שתי רצועות צולבות, אחורית וקדמית, אשר מצליבות אחת את השנייה בתוך המפרק. פציעה ברצועה הצולבת, קרע חלקי או מלא, היא אחת הנפוצות ביותר בקרב ספורטאים.

סיבות לפציעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פציעה ברצועה הצולבת נפוצה מאוד בעיקר אצל אתלטים וספורטאים שונים. הקרע של הרצועה נגרם בגלל סיבוב חד ופתאומי של הברך, מה שמלווה בהרגשה של כאב חד ורעש נקישה. סיבה נוספת לקרע של הרצועה היא יישור יתר של הברך. לאחר הפציעה מפרק הברך מתמלא נוזלים ודם כתוצאה מהקרע, מה שמוביל לאי נוחות וכאב. כמו כן חשים הפצועים בתחושת "בריחת ברך" וחוסר יציבות. הפציעה נפוצה בעיקר אצל ספורטאים מתחומי הכדורגל, הכדורסל, הכדוריד, הפוטבול והסקי. הפגיעה מאובחנת בבדיקה גופנית וניתן לוודא את קיומה בעזרת דימות תהודה מגנטית (MRI).

אפשרויות הטיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפציעה ברצועה הצולבת הקדמית אפשר לטפל בצורה כירורגית או שמרנית. אם במהלך הפציעה לא נגרם נזק לסחוס והברך עומדת במעמסים של פעולות יום-יומיות אז אפשר לוותר על ניתוח. עם זאת הפצוע לא יוכל לשוב ולעסוק בספורט תחרותי ופעולות שכוללות שינוי כיוון וקפיצות. על המטופל לבצע טיפול פיזיותרפי כדי לחזק את השרירים התומכים בברך (ובכך להפחית את העומס משם), וכמו כן להשתמש בעזרים כמו מגן ברך. כל אלו יעזרו להחזיר את הפצוע לפעילות יומית נורמלית בתוך חודש, ולהחזיר את טווח התנועה המלא לברך.

אם הברך מגלה אי יציבות ופוגעת בחיי היום יום של הפצוע, נשקלת האופציה של ניתוח לשחזור הרצועה הצולבת. ספורטאים רבים מבצעים את הניתוח על מנת לחזור לפעילות אותה ביצעו טרם הפציעה. המלצה לניתוח יכולה להיות גם אם יש פגיעה של המיניסקוסים והסחוס. את הניתוח מבצעים על ידי שיטות ארטרוסקופיות. את הרצועה החדשה לוקחים מגיד הפיקה של המטופל, או מגיד שנתרם לבנק האיברים. מקובל להגיע לניתוח כשהברך בטווח תנועה מלא, ועם טיפול פיזיותרפי מקדים. בנוסף לכך, לאחר הניתוח על המטופל לבצע שיקום פיזיותרפי ארוך ואינטנסיבי. היכולת לחזור לפעילות מלאה לאחר הניתוח מוערכת בין 6 ל-9 חודשים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.