פצצה מתקתקת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

פצצה מתקתקת הוא השם הנפוץ לניסוי מחשבתי במוסר העוסק בשאלת הצדקת עינויים. בישראל משמש המושג בהקשר מעשי של מידע על פעולת טרור קרובה, שמניעתה מצדיקה שימוש בעינויים.

תרחיש הפצצה המתקתקת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בידי הרשויות עצור אדם היודע כי עומדת להתרחש פעולת טרור שתגבה קורבנות רבים. נתון כי אדם זה יגלה את המידע הנחוץ למניעת פעולת הטרור אך ורק אם יעבור עינויים. נשאלת השאלה: האם יש לענות אותו?

במערכת הביטחון הישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במערכת הביטחון הישראלית המונח משמש לציון אירוע חבלני ספציפי העומד להתרחש בזמן הקרוב אשר יש לעשות כל מאמץ על מנת לסכלו, וכן לציון מחבל העומד לבצע פעולת טרור בזמן הקרוב.

בעקבות טענות על שימוש בלתי מבוקר בעינויים במהלך חקירתם של עצירים פלסטינים על ידי השב"כ, הוקמה ועדת לנדוי, שפרסמה בשנת 1987 דו"ח שבא לקבוע קריטריונים לשימוש באמצעי חקירה זה. עיקר הדו"ח: התרת שימוש בלחץ פיזי מתון בחקירות, והגמשה של הכללים כאשר מדובר בחקירה העוסקת ב"פצצה מתקתקת".

בפסק דין של בג"ץ משנת 1999 נקבע שאמצעים אלו אינם חוקיים, אולם במקרים שבהם יוכח ששימשו לסיכול פיגוע צפוי, הצורך בהם עשוי להצדיק הימנעות מנקיטת צעדים נגד החוקרים. ההחלטה על הפעלת הנוהל מתקבלת בהתייעצות עם ראש השירות ונמסרת עליה הודעה ליועץ המשפטי לממשלה[1].

בעקבות השימוש שנעשה בו בדיווחים באמצעי התקשורת חילחל הביטוי בהשאלה אל שפת היומיום כמטבע לשון, ומשמעותו הורחבה לתיאור מצבים הרי אסון מסוגים שונים העתידים לקרות[2].

בדצמבר 2015 נחקרו שלושה חשודים יהודים בהצתת בית משפחת דוואבשה בדומא בנוהל פצצה מתקתקת, שימוש ראשון בנוהל בישראל בחקירת יהודים[1]. במקרה זה ספג השימוש ביקורת שלפיה מדובר בהרחבת הגדרתו המקורית של המונח[3][4].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]