פקאנבארו
| |||
 | |||
| קו הרקיע של העיר | |||
| מדינה |
 אינדונזיה | ||
|---|---|---|---|
| מחוז | ריאו | ||
| ראש העיר | Muflihun | ||
| תאריך ייסוד |
22 ביוני 1784  | ||
| שטח | 632.3 קמ"ר | ||
| גובה | 12 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 983,356[1] (2020) | ||
| ‑ במטרופולין | 2,672,674 (2020) | ||
| ‑ צפיפות | 1,555 נפש לקמ"ר (2020) | ||
| קואורדינטות | 0°32′00″N 101°27′00″E / 0.53333333333333°N 101.45°E | ||
| אזור זמן | UTC +7 | ||
| אתר העיר פקאנבארו | |||
 | |||
  | |||
פקאנבארו (באינדונזית: Pekanbaru, מילולית: "שוק חדש") היא בירת מחוז ריאו באינדונזיה ומרכז כלכלי משמעותי בחלקו המזרחי של האי סומטרה. במקום קיים יישוב מאז המאה ה-17. בסוף המאה ה-19, ההתיישבות פותחה על מנת לשרת את תעשיות הקפה והפחם המקומיות. תקופה זו השלטון ההולנדי בנה כבישים אל עבר סינגפור ומלאקה, בצד השני של המצרים. את העיר משרתים נמל התעופה הבינלאומי סולטאן סיאריף קאסים השני (אנ'), ונמל הממוקם ליד נהר סיאק.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העיר משתרעת על פני כ-630 קמ"ר על גדות נהר סיאק (אנ'), הזורם למצר מלאקה, במרחק של כ-460 ק"מ מדרום-מזרח לעיר מדן.
אקלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| אקלים בפקאנבארו (1991-2020) | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| חודש | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר | שנה |
| טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) | 31.8 | 32.4 | 33.1 | 33.4 | 33.5 | 33.3 | 33.1 | 33.0 | 32.7 | 32.8 | 32.4 | 31.8 | 32.8 |
| טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) | 22.8 | 22.8 | 22.9 | 23.2 | 23.4 | 23.1 | 22.8 | 22.7 | 22.6 | 22.8 | 22.8 | 22.9 | 22.9 |
| מקור: Cuaca di Pekanbaru | |||||||||||||
דמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי מפקד האוכלוסין משנת 2020 אוכלוסיית העיר מנתה 983,356 תושבים, מה שהופך אותה לעיר הרביעית בגודלה על האי סומטרה, אחרי מדן, פלמבאנג ובנדר למפונג. במטרופולין שלה, המכונה פקאנסיקאוואן, התגוררו באותה עת כ-2.67 מיליון תושבים. כ-84.8% מתושבי העיר הם מוסלמים, לעומת 9.6% נוצרים ו-3.5% בודהיסטים.
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
באנדונג, מערב ג'אווה, אינדונזיה- בנדר למפונג, למפונג, אינדונזיה
- בטאם, איי ריאו, אינדונזיה
- צ'ירבון (אנ'), מערב ג'אווה, אינדונזיה
ג'דה, מחוז מכה, ערב הסעודית
אטלנטה, ג'ורג'יה, ארצות הברית- סן חוזה, קליפורניה, ארצות הברית
קוויבק סיטי, קוויבק, קנדה
דה נאנג, וייטנאם
צ'ונגצ'ינג, הרפובליקה העממית של סין- ליוג'ואו (אנ'), גואנגשי, הרפובליקה העממית של סין
פוקושימה, פוקושימה, יפן
מלאקה, מלאקה, מלזיה
אוטרכט, אוטרכט, הולנד
דאיגו, קוריאה הדרומית- סוואן, קיונגי, קוריאה הדרומית
זמבואנגה סיטי, הפיליפינים- דבאו סיטי, הפיליפינים
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של פקאנבארו (באנגלית)- פקאנבארו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Indonesia: Riau Province (Regencies and Cities) - Population Statistics, Charts and Map, www.citypopulation.de
| דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 ג'קרטה  סורבאיה | |||||||||
| 1 | ג'קרטה | ג'קרטה | 10,562,088 | 11 | דרום טאנגראנג | בנטן | 1,354,350 |  בקאסי  באנדונג | |
| 2 | סורבאיה | מזרח ג'אווה | 2,874,314 | 12 | בטאם | איי ריאו | 1,196,396 | ||
| 3 | בקאסי | מערב ג'אווה | 2,543,676 | 13 | בנדר למפונג | למפונג | 1,166,066 | ||
| 4 | באנדונג | מערב ג'אווה | 2,444,160 | 14 | בוגור | מערב ג'אווה | 1,043,070 | ||
| 5 | מדן | צפון סומטרה | 2,435,252 | 15 | פקאנבארו | ריאו | 983,356 | ||
| 6 | דפוק | מערב ג'אווה | 2,056,335 | 16 | פדאנג | מערב סומטרה | 909,040 | ||
| 7 | טאנגראנג | בנטן | 1,895,486 | 17 | מאלאנג | מזרח ג'אווה | 843,810 | ||
| 8 | פלמבאנג | דרום סומטרה | 1,668,848 | 18 | סמרינדה | מזרח קאלימנטן | 827,994 | ||
| 9 | סמראנג | מרכז ג'אווה | 1,653,524 | 19 | דנפסאר | באלי | 725,314 | ||
| 10 | מקאסאר | דרום סולאווסי | 1,423,877 | 20 | טסיקמליה | מערב ג'אווה | 716,155 | ||
ערך זה הוא קצרמר בנושא גאוגרפיה של אינדונזיה ובנושא יישובים באסיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.