פקט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פקט
Columba constellation map.svg
Cercle rouge 100%.svg
מיקומו של פקט בקבוצת יונה
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים יונה
שמות נוספים α ביונה, HD 37795
סוג כוכב הסדרה הראשית כחול
בהירות 2.65[1]
סיווג ספקטרלי B9 Ve[1]
עלייה ישרה 05ʰ 39ᵐ 38.94ˢ
נטייה ‏26.8″ ‏04′ ‏34°‏-
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 1.87-
מרחק 261 שנות אור
80.02 פארסק[1]
רדיוס 5.8[2] רדיוסי שמש
מסה 5[3] מסות שמש
עוצמת הארה פי 477 מהשמש
טמפרטורה 13,000[2] K
מהירות סיבוב 350[4] ק"מ/שנייה
גיל 90[3] מיליון שנים
מהירות רדיאלית 35[1] קילומטר בשנייה

פָקְטערבית: ألفاجتة "אל-פחיטה" - היונה), נקרא גם α ביונה, הוא הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת הכוכבים יונה עם בהירות מדרגה 2.65. הוא נמצא במרחק של כ-260 שנות אור ממערכת השמש.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פקט הוא כוכב הסדרה הראשית כחול מסוג ספקטרלי B9 Ve (בעבר סווג גם כתת-ענק כחול מסוג ספקטרלי B7 IV), מסתו מוערכת בכ-5 מסות שמש ורדיוסו כ-6 רדיוסי שמש. טמפרטורת פניו היא כ-13,000 קלווין והוא קורן בעוצמה גדולה פי 470 מהשמש באור נראה, אך בשל הטמפרטורה הגבוהה חלק ניכר מקרינתו היא בתחום העל-סגול כך שעוצמת ההארה הכוללת שלו היא יותר מכפולה.[3] לכוכב מהירות סיבוב עצמי גבוהה שמוערכת בכ-350 קילומטרים בשנייה והוא מעיף מפניו חומר שיוצר מעטפת המקיפה אותו ומגיעה לקוטר זוויתי של 5-7 אלפיות של שניית קשת[2] השקולות לרדיוס של 40-60 רדיוסי שמש, כלומר בערך פי 10 מרדיוס הכוכב עצמו. הקרינה העל-סגולה מייננת את הגז שבמעטפת ויוצרת ספקטרום פליטה אופייני של מימן מיונן ובשל כך נוסף הסימון e לסיווג הספקטרלי שלו. בעבר דווח שבהירותו של הכוכב משתנה והוא סווג כחשוד כמשתנה γ בקסיופאה,[5] אך מדידות עדכניות לא זיהו השתנות של יותר ממאית דרגת בהירות.[6]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פקט באתר של ג'ים קלר

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 SIMBAD: Phact
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 A. Meilland, Ph. Stee, O. Chesneau, & C. Jones: VLTI/MIDI observations of 7 classical Be stars, Astronomy & Astrophysics, Vol. 505, Iss. 2, p. 690-1 (2009)
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 R. S. Levenhagen & N. V. Leister: Spectroscopic analysis of southern B and Be stars, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, Vol. 371, Iss. 1, p. 6 (2006)
  4. ^ A. Meilland, F. Millour, S. Kanaan, Ph. Stee, R. Petrov, K. H. Hofmann, A. Natta & K. Perraut: First spectro-interferometric survey of Be stars. I. Observations and constraints on the disk geometry and kinematics, Astronomy & Astrophysics, Vol. 538, id. A110, p. 11 (2012)
  5. ^ General Catalogue of Variable Stars: α Columbae
  6. ^ S. J. Adelman: Research Note Hipparcos photometry: The least variable stars, Astronomy & Astrophysics, vol. 367, p. 297 (2001)