פקק
פקק הוא אמצעי לאטימת חורים, בעיקר לסגירת הפתח בבקבוק או במכל, אך גם במקומות נוספים, למשל לסגירת פתח הכיור. המילה העברית פקק היא אונומטופיה שמקורה בצליל ה"פק" ששומעים בעת חליצת פקק מבקבוק.
לפקק מטרות שונות, ובהן:
- מניעת שפיכה של נוזל בעת היפוך או טלטול של הבקבוק המכיל אותו.
- מניעת שפיכה של מוצק העשוי מגרגירים, כגון מלח בישול או אורז.
- הגנה על מוצק או נוזל מאינטראקציה עם הסביבה, כגון אידוי הנוזל, חמצון החומר, נידוף ריח ממנו והשפעות נוספות מחשיפת החומר לאוויר. במשקאות מוגזים, למשל, מונע הפקק נידוף הגז פחמן דו-חמצני מהמשקה. צנצנת עוגיות סגורה בפקק לשם שמירה על טריותן.
פקקי בקבוקים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפקק דגמים נפוצים אחדים:
- פקק שעם, המשמש בבקבוקי יין. הפקק (ולעיתים רק חלקו העיקרי) נעוץ בתוך צוואר הבקבוק, ושליפתו נעשית באמצעות חולץ פקקים. השימוש החוזר בפקק זה לאיטום מחודש של בקבוק בנפתח חלקי.
- פקק כתר, המשמש לסגירתם של בקבוקי זכוכית. הפקק עשוי פיסת מתכת דקה שאליה צמודה טבעת גומי. שפתי רצועת המתכת לופתות את פיית הבקבוק. לפתיחתו משמש פותחן מתאים. הפותחן מעוות את הפקק, ולא ניתן לעשות בו שימוש חוזר ללא מכשיר מיוחד (פוקק).
- פקק מתברג מפלסטיק, המשמש לסגירתם של בקבוקי פלסטיק. פתיחתו של פקק זה קלה, ללא צורך בפותחן. הפקק מתאים לשימוש חוזר.
הפקק מחובר לבקבוק בשלב מתקדם של תהליך הייצור, לאחר מילוי הבקבוק. בדרך כלל, הפקק מחובר לבקבוק באופן המאפשר להבחין שהבקבוק טרם נפתח. פקק פלסטיק, למשל, מחובר לבקבוק באמצעות טבעת, וחיבור זה נקרע בעת פתיחתו הראשונה של הבקבוק.
הפקק משמש גם כאמצעי בטיחות חשוב, ומשמש כהגנה על תינוקות וילדים קטנים מפני גישה לחומרים רעילים ומסוכנים. כחיזוק אמצעי ההגנה, מיוצרים בקבוקי תרופות עם פקק מיוחד, שאינו נפתח על ידי סיבוב רגיל של הפקק, ויש צורך ללחוץ על הפקק בחוזקה תוך כדי סיבוב הפקק, כדי לפותחו.
פקקים למטרות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
לסגירת פתח יציאת המים בכיור או באמבטיה משמשים בדרך כלל פקקים העשויים גומי או מתכת.
