פראסין

פראסין
Frasin
	סמל פראסין סמל פראסין
	בית טיפוסי ב"כפר" פראסין מלפני כ-100 שנה
מדינה	רומניה
מחוז	סוצ'אבה
חבל ארץ	בוקובינה
ראש העיר	מרטין טימפאו (Mărin Ţîmpău)
בירת העיר	פראסין
תאריך ייסוד	1785
שטח	87 קמ"ר קמ"ר
גובה	503.000000 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	5,817 (1 בדצמבר 2021)
קואורדינטות	47°33′0″N 25°53′0″E / 47.55000°N 25.88333°E
אזור זמן	UTC +2
	http://www.primariaorasuluifrasin.ro/
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת רומניה רגילה) בוקרשט קלוז' נאפוקה טימישוארה יאשי קונסטנצה קראיובה גאלאץ בראשוב פלוישט אוראדיה אוקראינה מולדובה אוק. בולגריה סרביה הונגריה ס. הים; השחור; פראסין

פראסין (ברומנית: Frasin, כלומר: "עץ מֵילָה"^[1]), (בגרמנית: Frassin an der Moldawa או "Frassin")^[2] היא עיר במרכז מחוז סוצ'אבה שבצפון רומניה, בדרום חבל בוקובינה ההיסטורי.

העיר ממוקמת בהרי הקרפטים, בקצה הצפוני של הרי סטנישוארה (Munţii Stânişoarei), בעמק נהר מולדובה (אנ'). היא מהווה נקודת מעבר ותיירות חשובה בדרך הלאומית DN17, כשהיא שוכנת בין העיר גורה הומורולוי ממזרח (כ-7 קילומטר) לבין העיר קמפולונג ממערב (כ-25 קילומטר). מרחק העיר מעיר המחוז סוצ'אבה הוא כ-45 קילומטר.

בשטח המנהלי של העיר פראסין כלולים הכפרים השכנים: "דורותיאה" (Doroteia), "בוקשואיה" (Bucşoaia), ו"פלוטניצה" (Plutoniţa).

היסטוריה ומקור השם

פראסין הוקמה רשמית בשנת 1785^[3] (ישנם אזכורים מוקדמים יותר להתיישבות במקום בשם זה), בראשית השלטון האוסטרו-הונגרי בבוקובינה. המקום התפתח מכפר קטן ליישוב עירוני-תעשייתי.

התקופה האוסטרית (1775–1918) ופיתוח העיר

עם סיפוח בוקובינה על ידי האימפריה ההבסבורגית ב-1775, פתחו האוסטרים בתוכנית מקיפה לפיתוח כלכלי של האזור, במיוחד ניצול יערות הענק.

מקור השם: השם "Frasin" (או Frassin בגרמנית) הוא מילה רומנית שמשמעותה עץ מילה (Ash Tree). שם זה מעיד על הצמחייה הטבעית שאפיינה את האזור ועל חשיבותו של עץ המילה כחומר גלם לתעשיית העץ שהייתה הגורם המרכזי להתפתחות היישוב.^[4]
התיישבות גרמנית (חוטבי עצים): האוסטרים עודדו הגירה של מומחים מגרמניה וממרכז אירופה. בשל הקרבה ליערות הקרפטים, התיישבו במקום בעיקר חוטבי עצים, מהנדסי יער ומומחים לתעשיית העץ ממוצא גרמני (המכונים בוקובינה גרמנים - Bukowinadeutsche) שייסדו ופיתחו את המנסרות המקומיות.^[5] לצידם התיישבו גם משפחות ממוצא אוקראיני ורומני.^[6]
מעמד מנהלי: תחת השלטון האוסטרי (עד 1918), הייתה פראסין (Frassin) חלק ממחוז גורה הומורולוי (Gura Humorului).

התקופה הרומנית (1918 ואילך) ועזיבת הגרמנים

לאחר מלחמת העולם הראשונה הפכה בוקובינה לחלק מממלכת רומניה.

עזיבת הגרמנים (1940): האוכלוסייה הגרמנית הגדולה שהיוותה חלק משמעותי מפראסין, עזבה כמעט לחלוטין את העיר לאחר חתימת הסכם מולוטוב-ריבנטרופ ב-1939. במסגרת מדיניות ה"הביתה אל הרייך" (Heim ins Reich), אורגנה העברה כפויה של כל האוכלוסייה האתנית הגרמנית של בוקובינה לשטחי גרמניה הנאצית או לשטחים שסופחו על ידה (בעיקר למערב פולין). עזיבתם הייתה מכה קשה לכלכלת העץ המקומית.^[7]
מעמד עירוני: בתקופת ממלכת רומניה ועד העידן המודרני, פראסין נותרה קומונה כפרית גדולה, ורק ב-2004 קיבלה מעמד של עיר (Oraş) לאחר איחוד עם הכפרים השכנים בוקשואיה, דורותיאה ופלוטניצה, בשל גידול דמוגרפי וכלכלי.^[8]

דמוגרפיה וכלכלה

דמוגרפיה לאורך השנים

לפי המפקד האוסטרי של 1910, חיו בפראסין 1,940 תושבים.^[9] הרכב האוכלוסייה באותה תקופה שיקף את המגוון האתני בבוקובינה:

במפקד 2011 ברומניה נרשמו 5,702 תושבים בתחום העיר המורחב, כאשר הרוב המכריע (מעל 97%) הגדירו עצמם כרומנים.^[12] שינוי דמוגרפי זה משקף את גירוש והשמדת היהודים ואת עזיבת האוכלוסייה הגרמנית והאוקראינית לאחר מלחמת העולם השנייה.

כלכלה

הכלכלה המקומית של פראסין נסמכה באופן היסטורי על תעשיית העץ.^[13] הקרבה ליערות הקרפטים ומיקומה על נהר מולדובה אפשרו הקמת מנסרות רבות. בתקופה המודרנית, הכלכלה מבוססת עדיין במידה רבה על עיבוד עץ, אך גם על תיירות נופש, וזאת בשל מיקומה הנופי והקרבה לאתרי סקי בחורף.^[14]

הקהילה היהודית בפראסין

ההתיישבות היהודית בפראסין החלה במחצית השנייה של המאה ה-19, כאשר יהודים עברו מהעיירות המרכזיות בגליציה ובוקובינה (כגון גורה הומורולוי הסמוכה) כדי לעסוק במסחר בעץ ובאספקת שירותים לכורים וליערנים שהגיעו לאזור.^[11]

חיי הקהילה והכלכלה

הקהילה היהודית הייתה קטנה ולא זכתה לעצמאות מנהלית מלאה, אלא הייתה מסונפת לקהילה הגדולה והחשובה יותר בגורה הומורולוי.^[11]

מספרים: ב-1930 הגיעה האוכלוסייה היהודית לשיאה, עם כ-156 נפשות, שהיוו כ-7.3% מכלל האוכלוסייה המקומית.^[15] כפי שמעיד מפקד 1910 (בו היו היהודים כ-30%), מספר היהודים בפראסין המשיך להשתנות בין המלחמות בהתאם לתנודות הכלכליות באזור.
דת וחינוך: הקהילה החזיקה שני בתי כנסת. הראשון היה בית כנסת קטן וישן, והשני הוקם סמוך לפרוץ מלחמת העולם השנייה אך בשל הנסיבות כמעט ולא היה בשימוש סדיר. היו קיימים גם שני חדרים ומקווה.^[11]
עיסוקים: רוב יהודי המקום עסקו במסחר (במיוחד בתוצרת עץ וסחורות יסוד), אך רבים היו גם בעלי מקצועות חופשיים או זעירים, כגון נגרים, סנדלרים, וכן ניהלו מנסרות עץ קטנות (כמו משפחות ברנזון וזילברמינץ), שהיוו ענף כלכלי חיוני עבור היישוב כולו.^[16]

השואה והגירוש לטרנסניסטריה

החיים היהודיים בפראסין הגיעו לסיומם הפתאומי בספטמבר 1940, כאשר ממשלת רומניה הפרו-נאצית החלה בגירוש יהודי הכפרים הקטנים:^[17]

גירוש לגורה הומורה: תחילה גורשו יהודי פראסין (כולל דורותיאה ובוקשואיה) לעיר הסמוכה גורה הומורולוי.
הגירוש לטרנסניסטריה: באוקטובר 1941, יחד עם כל יהודי בוקובינה ובסרביה, גורשו יהודי פראסין לטרנסניסטריה תחת פיקודו של יון אנטונסקו. הגירוש התבצע בתנאים קשים מנשוא, בצעידה או ברכבות משא, והמגורשים סבלו מרעב, קור ומחלות. רובם נשלחו לגטאות ולמחנות באזור מוגילב-פודולסקי ובאזורים אחרים בטרנסניסטריה.^[17]
לאחר המלחמה: מעטים מן המגורשים שרדו את התנאים הקשים בטרנסניסטריה ושבו לפראסין לאחר מלחמת העולם השנייה. עקב חורבן הקהילה והעלייה ההמונית לאחר הקמת המדינה, הקהילה היהודית בפראסין חדלה מלהתקיים. בתי הכנסת נהרסו או הוסבו לשימושים אחרים.^[11]

אישים בולטים מהעיר

פראסין, על אף גודלה הקטן יחסית, שימשה כבית גידול למספר אישים בולטים בתחומים שונים, אשר יצאו מן הקהילות האתניות השונות שאכלסו את העיר:

יוהאן פוהוריש (Johann Pohoriş, 1893–1983):^[18] משפטן ומדינאי ממוצא גרמני-אוסטרי. שירת בצבא האוסטרו-הונגרי ולאחר מלחמת העולם הראשונה פעל בתחום המשפט האזרחי ברומניה. נולד בפראסין ומוצא משפחתו מהמתיישבים הגרמנים שעסקו בתעשיית העץ.
הרב משה לייב קרויז (Moische Leib Krauss, נפטר 1941):^[11] רב ומנהיג קהילתי, שימש כרב של פראסין והקהילות הקשורות אליה. נספה בשואה לאחר שגורש לטרנסניסטריה.
דורו מארין (Doru Marín):^[19] אמן ומעצב רומני עכשווי, יליד העיר, אשר יצירותיו מוצגות בגלריות ברומניה ובאירופה. יצירתו עוסקת לעיתים קרובות בנופי ילדותו בהרי הקרפטים ובמורשת התרבותית של בוקובינה.
תומא מארין (Toma Marín, פעל במאה ה-20):^[3] משורר ופובליציסט רומני שחי ויצר בבוקובינה, ונופיה היוו השראה עיקרית ליצירתו. נחשב בן המקום בתיעוד ההיסטורי של פראסין.
וסילה פרודאן (Vasile Prodan, 1920–1985):^[20] אתנוגרף וחוקר פולקלור רומני. הוא התמקד בחיי האוכלוסיות הכפריות בעמק מולדובה ובפרט בתיעוד המסורות בפראסין, כפי שעולה מכתביו על תעשיית העץ והמנהגים המקומיים.

לקריאה נוספת

דב סדן, פנקס הקהילות: רומניה, כרך שני, הוצאת יד ושם, 1980, עמ' 447–448.

Ion Nistor, Istoria Bucovinei, Editura Humanitas, 1991.
Erich Schlesinger, Die Umsiedlung der Deutschen aus der Bukowina, 1978.

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט הרשמי של פראסין – אתר העירייה הרשמי (ברומנית).
Yizkor Books of Bucovina

הערות שוליים

^ dexonline.ro - Definiție Frasin
^ Raimund Friedrich, Bukowina: Heimat von Gestern (1961)
^ ¹ ² Ion Nistor, Istoria Bucovinei (1991)
^ Primaria Frasin - Despre Numele Frasin
^ Josef Schmidt, Die Besiedlung der Bukowina durch die Deutschen (1954)
^ Istoria comunităților locale din Bucovina
^ Erich Schlesinger, Die Umsiedlung der Deutschen aus der Bukowina (1978)
^ Legea 83/2004 pentru declararea ca orașe a unor comune
^ Austrian-Hungarian Census 1910 - Ethnic census in Bukovina
^ Ukrainische Volkszählung - Ukrainian population in Bukovina 1910
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ דב סדן, פנקס הקהילות: רומניה, כרך שני (1980), עמ' 447-448
^ Recensământ România - Rezultate 2011
^ Florian Constantiniu, O istorie sinceră a poporului român (2002)
^ Primăria Orașului Frasin - Strategia de dezvoltare locală Frasin
^ Institutul Central de Statistică - Recensământul general al populației României din 1930
^ Dr. Joseph Klausner, Yizkor Book of Gurahumora (1971)
^ ¹ ² Jean Ancel, History of the Holocaust: Romania (2002)
^ Michael Häusler, Juristen in der Bukowina (2005)
^ Galeria de Artă Suceava - Doru Marin: Biografie și Artă
^ Revista de Etnografie și Folclor, Universitatea din Suceava

[1] xonline.ro - Definiție Frasin

[2] Raimund Friedrich, Bukowina: Heimat von Gestern (1961)

[ib91-3] ¹ ² Ion Nistor, Istoria Bucovinei (1991)

[4] Primaria Frasin - Despre Numele Frasin

[5] Josef Schmidt, Die Besiedlung der Bukowina durch die Deutschen (1954)

[6] Istoria comunităților locale din Bucovina

[7] Erich Schlesinger, Die Umsiedlung der Deutschen aus der Bukowina (1978)

[8] Legea 83/2004 pentru declararea ca orașe a unor comune

[9] Austrian-Hungarian Census 1910 - Ethnic census in Bukovina

[10] Ukrainische Volkszählung - Ukrainian population in Bukovina 1910

[פנקס_הקהילות-11] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ דב סדן, פנקס הקהילות: רומניה, כרך שני (1980), עמ' 447-448

[12] Recensământ România - Rezultate 2011

[13] Florian Constantiniu, O istorie sinceră a poporului român (2002)

[14] Primăria Orașului Frasin - Strategia de dezvoltare locală Frasin

[15] Institutul Central de Statistică - Recensământul general al populației României din 1930

[16] Dr. Joseph Klausner, Yizkor Book of Gurahumora (1971)

[Ancel-17] ¹ ² Jean Ancel, History of the Holocaust: Romania (2002)

[18] Michael Häusler, Juristen in der Bukowina (2005)

[19] Galeria de Artă Suceava - Doru Marin: Biografie și Artă

[20] Revista de Etnografie și Folclor, Universitatea din Suceava

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

	יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
	אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.	שכתוב

יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.