פרדוקס השוויון המגדרי

פרדוקס השוויון המגדרי (ידוע לעיתים כ"הפרדוקס הסקנדינבי") הוא היפותזה שלפיו הבדלים מגדריים שונים במאפייני אישיות ובבחירות תעסוקתיות גדולים יותר דווקא במדינות שבהן קיים שוויון מגדרי גבוה יותר. הבדלים גדולים יותר נמצאו במודל חמש התכונות הגדולות, בפרופיל הפסיכולוגי, "השילוש האפל", בדימוי עצמי, בדיכאון, בערכים אישיים, וכן בבחירות תעסוקתיות וחינוכיות. התופעה נראית פרדוקסלית, שכן ניתן היה לצפות שהבדלים אלה יצטמצמו ככל שמדינות נעשות שוויוניות יותר מבחינה מגדרית.^[1] פרדוקס זה נדון במחקרים רבים העוסקים במדעים, מתמטיקה, קריאה, תכונות אישיות, ערכים אנושיים בסיסיים ותחומי עניין תעסוקתיים.

הוצעו הסברים שונים לפרדוקס. חוקרים אחדים מציעים כי במדינות שוויוניות יותר קיימים דווקא יותר סטריאוטיפים וציפיות מגדריות, והם אלה שאחראים להבדלים הגדולים יותר;^[2] וכי נשים במדינות פחות מפותחות נוטות יותר לבחור בלימודי מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה, בשל הצורך המוגבר בביטחון כלכלי ובשכר גבוה.

השימוש הבולט ביותר במונח הוא בהקשר של הטענה השנויה במחלוקת שלפיה הבדלים מגדריים בהשתתפות בקריירות במקצועות הריאלים גדלים דווקא במדינות שבהן רמת השוויון המגדרי גבוהה יותר,^[3] וזאת על בסיס מחקר שפורסם בכתב העת Psychological Science מאת גייסברט סטוט ודייוויד סי. גירי,^[4] שזכה לסיקור נרחב בתקשורת הלא־אקדמית.^[5]^[6]^[7]^[8]

עם זאת, חוקרים מאוניברסיטת הרווארד לא הצליחו לשחזר את הנתונים שעליהם התבסס המחקר, ובדצמבר 2019 פורסמה תיקון רשמי למאמר המקורי.^[9]^[10]^[11] התיקון הבהיר כי החוקרים פיתחו שיטה שלא נחשפה קודם לכן ולא אומתה למדידת "נטייה" של נשים וגברים להשיג תואר מתקדם ב־STEM, במקום המדידה המקורית הנטענת של "שיעור הנשים בתוארי STEM".^[10]^[9] עם זאת, גם לאחר שילוב השיטה שנחשפה, החוקרים הבודקים לא הצליחו לשחזר את כל התוצאות שהוצגו.^[11] מאמר המשך ב־Psychological Science מאת החוקרים שגילו את הפער מצא בעיות מושגיות ואמפיריות בהשערת פרדוקס השוויון המגדרי ב־STEM. מחקר נוסף משנת 2020 מצא ראיות לפרדוקס במרדף אחר לימודי מתמטיקה; עם זאת, נמצא כי "הסטריאוטיפ המקשר מתמטיקה לגברים חזק יותר במדינות שוויוניות ומפותחות יותר" וכי הוא עשוי "להסביר לחלוטין את פרדוקס השוויון המגדרי".

פרדוקס השוויון המגדרי במקצועות ריאלים

במדינות בעלות הכנסה גבוהה נצפה כי פחות נשים בוחרות להתמחות בלימודי STEM באוניברסיטאות, כאשר הירידה מתרחשת בין רמת החינוך העל־יסודי לחינוך האקדמי. במדינות שוויוניות יותר מבחינה מגדרית קיימים פערים גדולים יותר בבחירת תחומי לימוד.^[12] במדינות פחות מפותחות החוות צמיחה בחינוך, נשים בהשכלה גבוהה נתפסות לעיתים כמי שכבר חורגות מהנורמה, ולכן המשך בחירה בתחום הנתפס כ"גברי" עשוי להיות חסר משמעות מבחינת אי־קונפורמיות.^[12]

מחקר סטוט וגירי (2018)

המחקר טען במקור כי במדגם שנבחן, רמת שוויון מגדרי גבוהה יותר במדינה קשורה לשיעור נמוך יותר של נשים במקצועות הריאלים כגון, מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה (STEM) .^[13]^[5]^[6]^[7]^[8]

המחקר ניתח את תוצאות שנת 2015 (n=472,242 מ־67 מדינות/אזורים) של תוכנית הערכת התלמידים הבין־לאומית (PISA), תוך התמקדות ביכולות ועמדות בתחום המדעים, והשווה אותן לרמת השוויון המגדרי כפי שנמדדה באמצעות מדד הפער המגדרי העולמי (GGGI).

ממצאים

המחקר העלה מספר ממצאים מרכזיים:

בנות הפגינו הישגים דומים או טובים משל בנים בשני שלישים מהמדינות, והיו כשירות ללימודים אקדמיים במדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה כמעט בכל המדינות.
מדעים או מתמטיקה נטו יותר להיות חוזקה אקדמית אישית עבור בנים מאשר עבור בנות.
יותר בנות נכנסו ללימודי מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה מאשר סיימו אותם.
הפער בביצועי בנות במבחני פיזה היה ביחס הפוך ל־GGGI של המדינה.
פער זה נמצא כמתואם עם פערי הסיום בלימודי מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה, כך שבמדינות שוויוניות יותר נמצא פער דומה בין מספר הבנות והבנים שנכנסו ללימודי מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה לבין אלו שסיימו אותם.

יש לציין כי גודל הפער המוחלט לא הוכח כמשמעותי; ההשפעה שנמצאה הייתה ביחס היחסי בין המשתנים. כלומר, לא נמצא קשר בין המספר הכולל של בנות שנכנסו וסיימו לימודי מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה לבין ה־GGGI של המדינה, אלא בין ההבדל היחסי בין בנות לבנים לבין מדד השוויון המגדרי.^[14]

תיקון למאמר המקורי ומאמר ריצ'רדסון ואחרים (2020)

חוקרים נפרדים מהרווארד לא הצליחו לשחזר את הנתונים, ולאחר בדיקה פנימית בכתב העת פורסם תיקון רשמי למאמר.^[9]^[10]^[11]

התיקון הבהיר כי השיטה למדידת "נטייה" לא הוצגה ולא אומתה מראש. גם לאחר שילובה, לא ניתן היה לשחזר את כל התוצאות.^[11] מאמר המשך מאת החוקרים שמצאו את הפער הצביע על בעיות מושגיות ואמפיריות בהשערה.

בפברואר 2020 פרסמו סטוט וגירי תגובה ב־Psychological Science, שבה טענו כי המתאם הכללי נותר בעינו והדגישו כי מחקרים נוספים יכריעו אם ההשערה תקפה.^[15]

דו"ח של אונסק"ו משנת 2019 הגיע לממצאים דומים והכיר במפורש בתופעה.^[16]

מחקר ברדה ואחרים (2020)

מחקר משנת 2020 מצא כי ניתן להסביר לחלוטין את הפרדוקס באמצעות חוזק הסטריאוטיפ המקשר מתמטיקה לגברים במדינות שוויוניות ומפותחות יותר.

הבדלים אישיותיים והעדפות מגדריות

הפרדוקס שימש גם לתיאור הבדלים מגדריים בתכונות אישיות והעדפות במדינות שוויוניות ועשירות יותר, בעיקר במחקרי פאלק והרמלה (2018) ובמחקרי מק ג'יולה וקאיוניוס (2018).

הבדלים מגדריים נמצאו כגדולים יותר במדינות בעלות רמת חיים גבוהה, בין היתר בשל "השערת המשאבים": כאשר צרכים בסיסיים מסופקים, ניתן לבטא העדפות אישיות ביתר חופשיות, והעדפות מגדריות עשויות להתעצם.

גורמים המשפיעים על הפרדוקס

נחקרו גורמים שונים המשפיעים על פרדוקס השוויון המגדרי, ובהם פרסום, סטריאוטיפים, עלויות זהות, ומעמד חברתי־כלכלי.

הערות שוליים

↑ Fors Connolly, Filip; Goossen, Mikael; Hjerm, Mikael (2020-07-01). "Does Gender Equality Cause Gender Differences in Values? Reassessing the Gender-Equality-Personality Paradox". Sex Roles (באנגלית). 83 (1): 101–113. doi:10.1007/s11199-019-01097-x. ISSN 1573-2762.
↑ Breda, Thomas; Jouini, Elyès; Napp, Clotilde; Thebault, Georgia (2020-12-08). "Gender stereotypes can explain the gender-equality paradox". Proceedings of the National Academy of Sciences (באנגלית). 117 (49): 31063–31069. Bibcode:2020PNAS..11731063B. doi:10.1073/pnas.2008704117. ISSN 0027-8424. PMC 7733804. PMID 33229558.
↑ Khazan, Olga (2018-02-18). "The More Gender Equality, the Fewer Women in STEM". The Atlantic (באנגלית).
↑ Stoet, Gijsbert; Geary, David C. (14 בפברואר 2018), "The Gender-Equality Paradox in Science, Technology, Engineering, and Mathematics Education" (PDF), Psychological Science, 29 (4): 581–593, doi:10.1177/0956797617741719, PMID 29442575, S2CID 4874507
1 2 Khazan, Olga (2018-02-18). "The More Gender Equality, the Fewer Women in STEM". The Atlantic (באנגלית אמריקאית).
1 2 "Women in gender-equal countries less likely to gain STEM degrees". Times Higher Education (THE) (באנגלית). 2018-02-23.
1 2 Timmer, John (2018-02-19). "Women go into science careers more often in countries without gender equality". Ars Technica (באנגלית אמריקאית).
1 2 Taylor, Peter Shawn (26 במרץ 2019). "Could helping boys be the key to closing the STEM gap?". Maclean's.
1 2 3 Richardson, Sarah S.; Reiches, Meredith (2020-02-11). "We Dug Into Data to Disprove a Myth About Women in STEM". Slate Magazine (באנגלית).
1 2 3 "Corrigendum: The Gender-Equality Paradox in Science, Technology, Engineering, and Mathematics Education". Psychological Science (באנגלית). 31 (1): 110–111. 2020-01-01. doi:10.1177/0956797619892892. ISSN 0956-7976. PMID 31809229.
1 2 3 4 "A Controversial Study Claimed To Explain Why Women Don't Go Into Science And Tech. It Just Got A 1,113-Word Correction". BuzzFeed News (באנגלית). 13 בפברואר 2020.
1 2 Thelwall, Mike; Mas-Bleda, Amalia (2020-05-28). "A gender equality paradox in academic publishing: Countries with a higher proportion of female first-authored journal articles have larger first-author gender disparities between fields". Quantitative Science Studies. 1 (3): 1260–1282. arXiv:2004.12159. doi:10.1162/qss_a_00050.
↑ Geary, David. 2020. Male, Female: The Evolution of Human Sex Differences. American Psychological Association. ISBN 9781433832642. עמ' 432–433.
↑ Stoet, Gijsbert; Geary, David C. (2018). "The Gender-Equality Paradox in Science, Technology, Engineering, and Mathematics Education". Psychological Science (באנגלית). 29 (4): 585. doi:10.1177/0956797617741719. ISSN 0956-7976. PMID 29442575.
↑ Stoet, Gijsbert; Geary, David C. (2020-02-11). "The Gender-Equality Paradox Is Part of a Bigger Phenomenon: Reply to Richardson and Colleagues (2020)". Psychological Science (באנגלית). 31 (3): 342–344. doi:10.1177/0956797620904134. PMID 32043920. S2CID 211079901.
↑ I'd Blush If I Could: Closing Gender Divides in Digital Skills Through Education. United Nations (UNESCO). 1 בינואר 2019. pp. 78–79. doi:10.54675/RAPC9356. hdl:20.500.12799/6598. S2CID 189663931.

[1] Fors Connolly, Filip; Goossen, Mikael; Hjerm, Mikael (2020-07-01). "Does Gender Equality Cause Gender Differences in Values? Reassessing the Gender-Equality-Personality Paradox". Sex Roles (באנגלית). 83 (1): 101–113. doi:10.1007/s11199-019-01097-x. ISSN 1573-2762.

[2] Breda, Thomas; Jouini, Elyès; Napp, Clotilde; Thebault, Georgia (2020-12-08). "Gender stereotypes can explain the gender-equality paradox". Proceedings of the National Academy of Sciences (באנגלית). 117 (49): 31063–31069. Bibcode:2020PNAS..11731063B. doi:10.1073/pnas.2008704117. ISSN 0027-8424. PMC 7733804. PMID 33229558.

[3] Khazan, Olga (2018-02-18). "The More Gender Equality, the Fewer Women in STEM". The Atlantic (באנגלית).

[SG-4] Stoet, Gijsbert; Geary, David C. (14 בפברואר 2018), "The Gender-Equality Paradox in Science, Technology, Engineering, and Mathematics Education" (PDF), Psychological Science, 29 (4): 581–593, doi:10.1177/0956797617741719, PMID 29442575, S2CID 4874507

[:12-5] 1 2 Khazan, Olga (2018-02-18). "The More Gender Equality, the Fewer Women in STEM". The Atlantic (באנגלית אמריקאית).

[:13-6] 1 2 "Women in gender-equal countries less likely to gain STEM degrees". Times Higher Education (THE) (באנגלית). 2018-02-23.

[:14-7] 1 2 Timmer, John (2018-02-19). "Women go into science careers more often in countries without gender equality". Ars Technica (באנגלית אמריקאית).

[:15-8] 1 2 Taylor, Peter Shawn (26 במרץ 2019). "Could helping boys be the key to closing the STEM gap?". Maclean's.

[:0-9] 1 2 3 Richardson, Sarah S.; Reiches, Meredith (2020-02-11). "We Dug Into Data to Disprove a Myth About Women in STEM". Slate Magazine (באנגלית).

[:7-10] 1 2 3 "Corrigendum: The Gender-Equality Paradox in Science, Technology, Engineering, and Mathematics Education". Psychological Science (באנגלית). 31 (1): 110–111. 2020-01-01. doi:10.1177/0956797619892892. ISSN 0956-7976. PMID 31809229.

[:18-11] 1 2 3 4 "A Controversial Study Claimed To Explain Why Women Don't Go Into Science And Tech. It Just Got A 1,113-Word Correction". BuzzFeed News (באנגלית). 13 בפברואר 2020.

[:110-12] 1 2 Thelwall, Mike; Mas-Bleda, Amalia (2020-05-28). "A gender equality paradox in academic publishing: Countries with a higher proportion of female first-authored journal articles have larger first-author gender disparities between fields". Quantitative Science Studies. 1 (3): 1260–1282. arXiv:2004.12159. doi:10.1162/qss_a_00050.

[13] Geary, David. 2020. Male, Female: The Evolution of Human Sex Differences. American Psychological Association. ISBN 9781433832642. עמ' 432–433.

[14] Stoet, Gijsbert; Geary, David C. (2018). "The Gender-Equality Paradox in Science, Technology, Engineering, and Mathematics Education". Psychological Science (באנגלית). 29 (4): 585. doi:10.1177/0956797617741719. ISSN 0956-7976. PMID 29442575.

[15] Stoet, Gijsbert; Geary, David C. (2020-02-11). "The Gender-Equality Paradox Is Part of a Bigger Phenomenon: Reply to Richardson and Colleagues (2020)". Psychological Science (באנגלית). 31 (3): 342–344. doi:10.1177/0956797620904134. PMID 32043920. S2CID 211079901.

[16] I'd Blush If I Could: Closing Gender Divides in Digital Skills Through Education. United Nations (UNESCO). 1 בינואר 2019. pp. 78–79. doi:10.54675/RAPC9356. hdl:20.500.12799/6598. S2CID 189663931.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]