פרדוקס קידוש החודש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פרדוקס קידוש החודש הוא פרדוקס המבוסס על ההלכה היהודית בנושא קידוש החודש. השאלה נזכרת לראשונה בספר מנחת חינוך.

הפרדוקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעשה בשני אנשים שבאו לסנהדרין ביום ל' לחודש אב והעידו שראו את מולד הלבנה, ובהתאם החליט בית הדין להכריז על אותו היום כ-א' באלול. לפני שהספיקו להכריז כך, הגיעו לבית הדין שני עדים אחרים להזים את עדותם של העדים הראשונים או לפסלם, שני עדים אלה יהיו ביום א' לחודש אלול בני 13 (בני מצווה) וכשירים לעדות מאותו יום.

לפי הדין היהודי, אם עדות העדים הראשונים הוזמה (או שהעדים נפסלו) על ידי העדים שבאו אחריהם, ולא נכריז על אותו היום כ-א' באלול, הוא יחשב עדיין להיות יום ל' באב. מאחר שכך לא מלאו לעדים שבקבוצה השנייה 13 שנים, וממילא עדותם אינה עדות, ואין בדבריהם כדי לְהָזֵם את עדות העדים הראשונים. משכך יש לקבל את עדות העדים הראשונים, ולהכריז על היום להיות א' באלול. אם כך, קבוצת העדים השנייה היא איפוא בדיוק בגיל 13, כשרים לעדות, ולכן עדותם מתקבלת וכן מזימה את זו של העדים הראשונים, וחוזר חלילה.

מסקנות הלכתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תשובת המנחת חינוך עצמו היא שעדות העדים הראשונים מתקבלת כיוון שבשעת העדתם, בטרם נתקדש החודש על פיהם, הם עדים כשרים, שכן אין באפשרות העדים האחרונים הקטנים לפסלם, ואנחנו לא צריכים לחשוב מה יקרה לאחר שיתקדש החודש וישתנה המצב. ואם באו העדים המזימים לאחר שנגמר הדין והחודש קודש, הרי בהזמתם או פסילתם של העדים הראשונים אין כל בעיה, שכן החודש שנתקדש ישאר כזה על פי כללי קידוש החודש שגם קידוש בשגגה ובהטעיה ואף בזדון - מתקבל.

לעומת זאת בספר דרך המלך כתב שכיון שיש לנו פרדוקס - אנחנו לא מקדשים את החודש. שכל מקום שיש פרדוקס צריך להשאיר את המצב כמו שהוא לפני שהגיע הפרדוקס.

ובספר מנחת סולת כתב שאין כלל פרדוקס, והעדים השניים פסולים גם אם נכריז את אותו היום להיות א' באלול והעדים יהיו גדולים, כי כל עד שיש לו אינטרס פסול להעיד באותו נושא, וכאן יש לעדים השניים אינטרס שלא יתקדש החודש, שהרי על ידי ההכרזה שהיום יהיה א' באלול הם יהפכו להיות גדולים, ואם יעשו עבירה באותו יום יתחייבו בעונש, והם מעדיפים לדחות את ההכרזה של א' באלול למחרת כדי להתחייב במצוות רק למחרת.

הפרדוקס בשיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארכאולוג פרופ' רוני רייך ניסח את הפרדוקס בשיר בחרוזים[1]

רוני רייך / פרדוקס ראש החודש
הַשֶּׁמֶש עַל הַיָּם עוֹלֵה,
בְּאוֹר יָהֵל זוֹרֵחַ;
כְּמִתְאַמֵּץ לְהַחֲלִיק ...
מַסְפִּיק לְהִתְבַּדֵּחַ!
זֶה לֹא יְצִיר מֹחוֹ שֶׁל לוּאִיס
קֵרוֹל הַקּוֹדֵחַ;[2]
כִּי לְהַלָּן תָּפְקִיד רָאשִׁי
יֵשׁ דַּוְקָא לַיָּרֵחַ.


וּבְכֵן הַפַּעַם, בִּרְצִינוּת:
לִפְנֵי כִּשְׁנוֹת אַלְפַּיִם,
בְּיוֹם שְׁלוֹשִׁים לְחֹדֶשׁ אָב
בִּשְּׁנַת שְׁלוֹשִׁים וּשְׁתַּיִם,
שׁוּב הִתְכַּנֵּס לוֹ בֵּית הַדִּין
בָּעִיר יְרוּשָׁלַיִם,
עַל רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ לְהָכְרִיז
(וְעוֹד עִנְיָן אוֹ שְׁנַיִם).


אֶצְלֵנוּ הַיְּהוּדִים הֲרֵי,
זֹאת לְהֱוֵי יָדוּעַ,
סִדְרֵי שָׁנָה וְחֹדָשִׁים,
תְּקוּפוֹת וִיְמֵי שָׁבוּעַ,
לְפִי יָרֵחַ נִקְבָּעִים
אֲשֶׁר בָּרוֹם יָנוּעַ,
וְאֵין עַל כָּךְ עוֹד לְהַרְהֵר
וְלֹא לִשְׁאוֹל: מָדוּעַ?


אִם בַּשְּׁלוֹשִׁים לְחֹדֶשׁ אָב
אֶל בֵּית הַדִּין, בָּהוּל
יָבוֹאוּ שְׁנַיִם אֲנָשִׁים
יָעִידוּ כִּי מִמּוּל
רָאוּ מוֹלָד הַלְּבָנָה
(וְזֶה לֹא תַּעֲלוּל)
כִּי אַז יוּכְרָז אוֹתוֹ הַיּוֹם
כְּ'אָלֶ"ף בְּאֱלוּל'.


אַךְ זֶה יָצְאוּ שְׁנֵי הָעֵדִים
מִלִּפְנֵי בֵּית הַדִּין,
אֶת חוֹבָתַם זֶה אַךְ מִלְּאוּ
הָלְכוּ לִשְׁתּוֹת כּוֹס גִּ'ין.
שֶׁכֵּן עָמְדוּ לִגְבּוֹת שְׁטָר חוֹב
שֶׁפֵּרְעוֹנוֹ הִקְדִּים
וְזוֹ סִבָּה טוֹבָה לָחֹג ...
אַשְׁרֵי הַמַּאֲמִין.


יֵשׁ לְהַזְכִּיר דָּבָר נוֹסָף
מִתּוֹךְ סִדְרֵי הַדִּין .
כִּי אִם יָבוֹאוּ בּוֹ בַּיּוֹם
עוֹד זוּג שֶׁל בָּחוּרִים
וְלִפְנֵי בֵּית הַדִּין יֹאמְרוּ
כִּי הֵם מִצְטַעֲרִים
אַךְ הָעֵדִים אֲשֶׁר לְעֵיל
הָיוּ בַּמִּילוּאִים.


וְלֹא יָכְלוּ בִּכְלָל לִצְפּוֹת
בְּצֵאת הַלְּבָנָה.
אֲזָי הָרַבָּנִים, קְצָרוֹת
יֵשְׁבוּ עַל הַמְּדוֹכָה.
וְיִקְבְּעוּ כִּי הָעֵדִים
שֶׁבָּאוּ רִאשׁוֹנָה
הֵם זוֹמְמִים! אֲשֶׁר עַל כֵּן
כָּל עֵדוּתַם פְּסוּלָה.


וְכַךְ, אֵפוֹא, זֶה בֵּית הַדִּין
אֲשֶׁר בִּיְרוּשָׁלַיִם,
אֲשֶׁר קָבַע: "הֵם זוֹמְמִים",
בִּטֵּל עֵדוּת הַשְּׁנַיִם;
"הַיּוֹם לֹא אָלֶ"ף בְּאֱלוּל
שֶׁל שְׁנַת שְׁלוֹשִׁים וּשְׁנַיִם
כִּי הוּא נִשְׁאָר שְׁלוֹשִׁים בְּאָב,
כָּל עוֹד יֵשׁ אוֹר, בֵּינְתַיִם."


וְיֵשׁ לוֹמָר כָּאן עוֹד דָּבָר
בְּאֵלֶּה עִנְיָנִים,
כִּי בַּסִּפּוּר הַמְּסוּפָּר
עִקָּר הוּא, אֵין חוֹלְקִים,
שֶׁכָּאן נֶחְשָׁב כִּמְבוּגָר
(כָּל מָאן דְּהוּ יַסְכִּים):
כָּל מִי אֲשֶׁר מָלְאוּ לוֹ כְּבָר
יוֹד-גִּימֶל אֲבִיבִים.


שָׁאַל אוֹתָם אָב בֵּית הַדִּין
"מָה פֵּשֶׁר הַשִּׂמְחָה?"
"אֲנָחְנוּ תְּאוֹמִים," אָמְרוּ
"זוּ לֹא מַהֲתַלָּה:
גִּילֵנוּ שְׁלוֹשׁ-עֶשְׂרֵה שָׁנִים,
נֹאמָר בְּגַאֲוָה,
כִּי אָלֶ"ף בְּאֱלוּל הוּא לָנוּ
יוֹם בַּר הַמִּצְוָה."[3]
"עֲצוֹר! עֲצוֹר!" צָעַק בְּקוֹל
אֶחָד הַדַּיָּנִים.
"אַךְ זֶה עַתָּה קָבַעְנוּ פֹּה
שִׁינוּי תַּאֲרִיכִים.
עֲדַין חֹדֶשׁ אָב הַיּוֹם,
עַד צֵאת הַכּוֹכָבִים.
וְרַק מָחָר, לְפִי הַדִּין
תּוּכְלוּ לִהְיוֹת שְׂמֵחִים."


"אִם כַּךְ", הָרַבִּי הַשֵּׁנִי,
צָעַק בְּקוֹל גַּדוֹל:
"אֵינְכֵם עֲדַיִן בְּנֵי מִצְוָה
וְיֵשׁ בַּזֶּה מִכְשׁוֹל!
אַתֶּם עֲדַיִן, אֵיךְ לוֹמָר,
קְטִינִים כְּבַיָכוֹל.
וְעֵדוּתְכֶם אֵינָה עֵדוּת!
לִרְשׁוֹם בַּפְּרוֹטוֹקוֹל."


אַז הִזְדָעֵק לוֹ הַשְּׁלִישִׁי
מִבֵּין הָרָבָּנִים:
"אִם עֵדוּתַם אֵינָה עֵדוּת
שֶׁל שְׁנֵי הַתְּאוֹמִים,
אֲזָי עֵדֵי בּוֹקְרוֹ שֶׁל יוֹם
אֵינָם כְּלָל זוֹמְמִים,
רֹאשׁ חוֹדֵשׁ שֶׁל אֱלוּל הַיּוֹם,
לֹא אָב, יוֹם הַשְּׁלוֹשִׁים!"


הַתְּאוֹמִים מִיָּד קָפְצוּ
לַכָּל אָמְרוּ אַז ... "וָאלָה!
בְּכֹל זֹאת בַּר מִצְוָה הַיּוֹם,
נֵלֵך הַבַּיְתָה, יָאלָלה!
צָרִיךְ לַחְזוֹר לַזֶּה אֲשֶׁר
אָמַרְנוּ לְכַתְחִילָה:
הַשְּׁנַיִם זוֹמְמִים הֲרֵי ..."
וְכַךְ חוֹזֵר חֲלִילָה.


הַקָּיִץ אֶל קִצּוֹ קָרַב,
תַּצְהִיב הָאִזְדָּרֶכֶת.
הָעֲנָנִים חָלְפוּ בָּרוֹם
נוֹפְלִים עֲלֵי שַׁלֶּכֶת.
שָׁקְעָה חָמָה וְגַם זָרְחָה
וְסוֹף גַּם לַמַּסֶּכֶת.
שֶּבָּהּ הַזְּמָן, שֶׁרָץ תָּמִיד...
כִּמְעַט עָצַר מִלֶּכֶת.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נדפס בשם "פרדוקס ראש החודש" בגליליאו, כתב-עת למדע ולמחשבה, 114 (פברואר 2008), עמ' 69-68 (מצוטט ברשות המחבר)
  2. ^ שלוש השורות הראשונות של השיר הן גם תחילת שיר הנון-סנס "סוס הים והנגר" מאת לואיס קרול (ההערה במקור)
  3. ^ יש להעיר שתאומים לא יכולים להעיד יחד כי אין מקבלים עדות של שני אנשים הקרובים זה לזה