פרדיננד פרביסט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרדיננד פרביסט
Ferdinand Verbiest
לידה 9 באוקטובר 1623
פלנדריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 28 בינואר 1688 (בגיל 64)
בייג'ינג
מדינה סין בתקופת שושלת צ'ינג
מקום קבורה בית הקברות ז'אלאן, בייג'ינג
השכלה דוקטורט מאוניברסיטת סביליה, לימודי מדעי הרוח באוניברסיטת לוון, המכללה הישועית בקורטרייק ובמכלן, האוניברסיטה האפיפיורית ברומא
מקצוע כומר ישועי, אסטרונום, מתמטיקאי, ממציא
מעסיק Beijing Ancient Observatory עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד ראש הלשכה האסטרונומית האימפריאלית של קיסר סין, ראש המיסיון הישועי בסין
השקפה דתית נצרות קתולית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הגיית השם Verbiest - פרביסט

פרדיננד פרביסט (בפלמית:‏Ferdinand Verbiestⓘ‏?‏‏; 9 באוקטובר 1623 - 28 בינואר 1688) היה מיסיונר ישועי פלמי, מתמטיקאי ואסטרונום שפעל במאה ה-17 בסין והיה רב השפעה בחצרו של הקיסר קאנגשי.(שושלת צ'ינג). בנה בביג'ינג מצפה כוכבים ומיכשור מדידה לקביעת לוח השנה בסין. תרגם את כתבי אוקלידס לשפה המנצ'ורית, שרטט את מפת עולם, והיה הראשון שבנה דגם של כלי רכב מונע באמצעות מנוע קיטור. כונה בסינית נאן חואיז'ן ( (南懷仁)- בפין-יין: Nan Huairen).[1]

ראשית דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרדיננד פרביסט נולד בעיירה פיטם (Pittem) בפלנדריה, כיום בבלגיה, לג'ודקוס (Judocus) פרביסט (נודע גם בשמו ג'וס - Joos), ולאשתו אן ואן הקה (Ann Van Hecke). אביו של פרדיננד היה מנהל אחוזה וגובה מס בשרותו של אציל ובעל אדמות ספרדי ממדריד. פרדיננד היה הרביעי מבין שבעת הילדים במשפחת פרביסט. ילדותו עברה תוך כדי מלחמת שלושים השנים, כשצבאות צרפת וכוחות הולנדים נלחמו בשליטיה הספרדים של פלנדריה. הוא למד בבית הספר יסודי בכפר בו הכומר המקומי ושמש הכנסייה שימשו מוריו. אביו היה מנכבדי הכפר והרבה לצאת לנסיעות עסקים לברוז' הסמוכה, לגנט, ולבריסל. בשנת 1635, בהגיעו לגיל שתים-עשרה, החל ללמוד בבית ספר שני בברוז' הרחוקה כ-25 ק"מ מכפר הולדתו. לבית הספר בברוז' הגיע כבר עם ידע על ספרים, מפות וארצות רחוקות. באותה שנה פלשו צבאות צרפת והולנד לשטחים שבשליטת ספרד מדרום להולנד (כיום בלגיה) וצרו על העיר לוון.

מסלול הכשרתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרביסט למד בברוז' עד שנת 1636 והמשיך ללמוד ארבע שנים נוספות בקולג' ישועי בעיר קורטרייק, שם פרסם פואמה ארוכה בלטינית על לידת ישו (‘carmen genethliacum’).[2] הוא סיים את לימודיו בקורטרייק בשנת 1640 וב-7 בינואר 1641 נרשם ללימודים גבוהים במדעי הרוח במכללת "לילי" שבאוניברסיטת לוון. ואולם לאחר קבלתו למסדר הישועי ב-2 בספטמבר 1641, עזב את המכללה והצטרף להכשרה הישועית בעיר מכלן שם שהה שנתיים. כבר בשנה הראשונה להכשרתו במסדר ביקש לצאת לשליחות מיסיונרית, אולם בקשתו נדחתה.[2] עם סיום לימודיו שם הושבע למסדר ב-4 בספטמבר 1643 ונשלח חזרה למכללה בלוון בה למד במשך שנתיים מתמטיקה ופילוסופיה.[3] לאחר שסיים את לימודיו נשלח פרביסט לשמש כמורה בקולג' הישועי בעיר קורטרייק. בינואר 1645 ביקש פרביסט לצאת לשליחות מיסיונרית באמריקה, בקשתו נדחתה שוב, והוא הגיש בקשה נוספת בפברואר 1647 שנדחתה גם היא. לבסוף, לאחר בקשה נוספת, שאושרה במאי 1647, הוא יועד למיסיון במקסיקו. פרביסט יצא לקדיס בספרד כדי להפליג ממנה לאמריקה, אך השלטונות הספרדיים אסרו את יציאתו בטענה שיש די והותר מיסיונרים במקסיקו. משנת 1648 עד שנת 1652 הוא לימד יוונית ולטינית בקולג' הישועי בבריסל, שם עמד בראש תחום השירה והרטוריקה במכללה וייתכן שגם הורה לטינית בבית הספר של הארמון.[2] לאחר פניותיו הרבות לראשי המסדר, נשלח מבריסל לרומא (לאוניברסיטה האפיפיורית - Pontifical Georgian College) ללימודי תאולוגיה, אסטרונומיה ומתמטיקה ושהה שם בשנה האקדמית 1652–1653. בתום שנת הלימודים ברומא אושרה מועמדותו למיסיון בגרנדה החדשה – כיום קולומביה, אך עד למועד יציאתו נדרש להמשיך בלימודי תאולוגיה בקולג' בסביליה. הוא הוסמך לכמורה והשלים את תואר הדוקטור בסביליה באפריל 1655.בעת שהותו בסביליה חזרו הספרדים ואסרו עליו לצאת למיסיון בטריטוריה הנמצאת בשליטתם. אחר שהגן על עבודת הדוקטורט שלו, באפריל 1655, עזב את ספרד ויצא לאיטליה כדי לעתור בפני הנהגת המסדר לאשר לו לצאת לשליחות מיסיונרית. [1][2]

המעבר לסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

 באופן מפתיע, בדרכו לרומא הוא שינה את יעד השליחות בנוסח בקשתו, ובמקום אמריקה ואיי הודו המערביים, ביקש לצאת למזרח, להודו או לסין. ייתכן ועשה זאת בעקבות מידע מבלגיה אודות התארגנות משלחת מיסיונרית למזרח בהנהגתו של הכומר הישועי מרטינו מרטיני. בקשתו להצטרף למשלחת לסין אושרה, והוא נסע לגנואה, במחצית השנייה של שנת 1655, במטרה להשלים את לימודיו במתמטיקה, ושהה שם עד 8 בינואר 1656. שליטה במתמטיקה הייתה תנאי חשוב להצלחת שליחות מיסיונרית בסין.[2] בפברואר 1656 עזב פרביסט את גנואה, והגיע באביב אותה שנה, בחברת מרטינו מרטיני, לליסבון, שם התעתדו להצטרף למסען של ספינות הארמדה הפורטוגזית(אנ') להודו (carreira da India). אולם הם איחרו את המועד, ובהגיעם לליסבון הספינות כבר הפליגו לדרכן.[4] בעודו ממתין להזדמנות הפלגה נוספת שימש פרביסט ככומר בליסבון ולאחר מכן, בתחילת קיץ 1656, נקרא ללמד מתמטיקה במכללה הישועית בקוימברה, שם שהה כ-8 חדשים. ב-4 באפריל 1657 הצליח לעלות על ספינה שהפליגה לגואה (הודו), בחברת 37 מיסיונרים נוספים, מהם 17 מחבורתו של מריטינו מרטיני. לאחר 7 חודשי מסע מפרך, מרובה תלאות וסכנות (רבים מהמיסיונרים מתו בדרך), באוקטובר 1657, הגיעה הספינה לגואה. הקבוצה שנועדה לסין המתינה שם עד ינואר 1658, אז הפליגו למקאו לשם הגיעו ב-17 ביוני. פרביסט המתין במקאו לאישור כניסה לסין היבשתית בעת שהחלים מתלאות מסעו, התחזק פיזית ולמד סינית. באביב 1659 ניתן אישור כניסה ל-14 מיסיונרים ובהם פרביסט והוא הגיע לסין ביולי 1659, ככל הנראה עם מרטינו מרטיני. פרביסט נשלח לעבודת המיסיון בעיר שיאן במחוז שאאנשי.[1][2]

עבודתו בחצר הקיסר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסטרונומים ישועים בחברת הקיסר קאנגשי

המוניטין של פרביסט כמתמטיקאי מבריק התפרסם כבר מימיו כמרצה בקוימברה שבפורטוגל, והופץ בסין באמצעות כמרים של המסדר הישועי. במאי 1660 נקרא פרביסט להתייצב בפני הקיסר בהמלצתו של האסטרונום, הישועי הגרמני, אדם שאל פון-בל(אנ') (Adam Schall von Bell ), ששימש כראש הלשכה האסטרונומית האימפריאלית בבייג'ינג מאז שנת 1644.[5] שאל ביקש לחנוך את פרביסט כעוזרו ומאוחר יותר כמחליפו בראש הלשכה. בעקבות הצו הקיסרי, ולמורת רוחו, עזב פרביסט את שיאן והגיע לבייג'ינג ב-6 ביוני 1660. בתקופה זו היה שאל ביחסים מצוינים עם הקיסר שונזי (Shunzhi - שושלת צ'ינג) ובעל סמכויות משמעותיות בחצר. בשנים הבאות חשף שאל את פרביסט למורכבות הטכנית ולתככים הפוליטיים הכרוכים בניהול הלשכה האסטרונומית. שני המדענים הישועים נקשרו זה לזה הודות לשפתם המשותפת וקרבתם הלאומית. בשנת 1661 פרסם פרביסט, במסגרת הלשכה, מסמך מדעי מפורט המוכיח את כישוריו בתחום האסטרונומיה ולוח השנה. בשלב מוקדם זה של מעורבותו בלשכה האסטרונומית הוא הפגין כישרון יוצא דופן בתכנון ובניית מיכשור מדידה. עד שנת 1664 הספיק פרביסט לתכנן על גבי 107 לוחות המכילים 117 שרטוטים, מצפה כוכבים חדש בשלמותו עבור בייג'ינג. בניית המצפה החדש התעכבה עד לשנים 1669–1673. אחד ההעתקים של מכלול שרטוטים אלה מוצג כיום בספרייה הלאומית בבייג'ינג. הוא הצטיין גם בתחומים נוספים בהנדסה בהתבססו על ידע אירופאי עדכני בתחום המכניקה, ועלה בכך על הישגיו של פטרונו, שאל. קיימות עדויות על כך שפרביסט שכלל ושיפר מערכת מנופים שתוכננה על ידי שאל לצורך מבצע הנדסי להנפת פעמונים כבדים למגדל בבייג'ינג.[1][2]

המשפט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ככל שגברה הצלחתם של שאל ופרביסט במיזמים השונים והתחזקה השפעתם בחצר, התגברה גם התנגדותם של אסטרונומים ופקידי ממשל סינים למעורבות הזרים במוסדות השלטון ובייחוד בתהליך קביעת לוח השנה הסיני. עם מותו של הקיסר שונזי, בשנת 1661, בעת שבנו יורשו היה עדיין רק בן 8, החל שינוי במעמדו של שאל אל מול השלטון, שהיה נתון כעת בידי 4 עוצרים מקרב השרים בחצר.[6] הטענות נגד שאל והישועים צברו תאוצה עד אשר בשנת 1664 הטיח בהם, יאנג גואנשיאן (Yang Guangxian), סופר קונפוציאני ואסטרונום בחצר הקיסר, שורה של האשמות החל מטעויות בחישוב לוח השנה ואירועים אסטרונומיים, הפצת דת שקרית, ועד האשמה במותו של הקיסר שונזי ובניסיון מרד. כתוצאה מהאישומים שאל וכמרים ישועים נוספים נכלאו בתנאים קשים לקראת משפט. בעת המאסר סבל שאל משבץ מוחי וכתוצאה מכך איבד את כושר הדיבור. במהלך המשפט שהתנהל נגדו ונגד כמרים ישועים נוספים, אירופאים וסינים, ניסה פרביסט לטעון טענות הגנה, אך שליטתו בשפה הסינית לא הייתה מספקת באותה עת.[7] ב-15 באפריל 1665 גזר בית המשפט עונש מוות על שאל וכמרים נוספים. למחרת גזר הדין התרחשה רעידת אדמה חזקה בצפון סין שפורשה כאות משמים ואזהרה כלפי בית המשפט. גזר דינו של שאל הומתק והוא מת כעבור כשנה עקב התדרדרות בריאותו מאז מאסרו. הכמרים הסינים שנשפטו יחד עם שאל הוצאו להורג. לעומתם, פרביסט הורשה להישאר בבייג'ינג במאסר בית, ומספר כמרים ישועים ארופאים הוגלו מהעיר למקאו ולקנטון.[8] בעקבות ניצחונם של האסטרונומים הסינים מונה יאנג גואנשיאן לעמוד בראש הלשכה האסטרונומית האימפריאלית. הוא ביטל את שיטות חישוב לוח השנה האירופאיות שהנהיג שאל והחזיר את השיטות הסיניות המסורתיות.[2][6]

חזרה למעגל ההשפעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכשירי המדידה של פרביסט במצפה הכוכבים בבייג'נג

פרביסט הקדיש את הזמן בתקופת מאסרו למתמטיקה ולאסטרונומיה. משנת 1667 החל יורש העצר הצעיר, קאנגשי, להתעניין באסטרונומיה ובשיטות לקביעת לוח השנה. הוא הורה לערוך בדיקות השוואתיות בין תחזיותיהם של האסטרונומים הסינים לאלה המבוססות על שיטות אירופאיות. לבדיקה הראשונה התבקשו האסטרונומים הסינים ופרביסט להציג מה יהיה מיקום השמש ביום המחרת. יאנג גואנשיאן ניסה להתחמק מתשובה אך פרביסט הדגים לפני בכירים בארמון חישוב ומדידה מוצלחים. האסטרונומים הסינים ניסו לערער על תוצאות המדידה ועל כן הורה קאנגשי על שני מבחני מדידות נוספים שגם בהם הוכחה עליונות שיטות החישוב הארופאיות. בשנת 1668 ניתנה לפרביסט האפשרות להוכיח בפני חצר הקיסר את כישוריו כמתמטיקאי ואסטרונום. הוא הצליח להוכיח טעויות בלוח השנה לשנת 1669 שהוכן על ידי הצוות הסיני שהוביל את לשכת האסטרונומיה מאז המשפט ולאחר מותו של שאל. בשנת 1669 נוטל קאנגשי את רסן השלטון והופך לקיסר. הוא קורא להשוואה נוספת בין שיטות החישוב של האסטרונומים הסינים למול אלה הארופאיות של הישועים. הבדיקות, שנערכו בעזרת המיכשור במצפה הכוכבים הקיסרי, הוכיחו את דיוק עבודתו ומיומנותו של פרביסט.[9] כתוצאה מכך מונה פרביסט לראש הלשכה האסטרונומית וראש המועצה המתמטית (Mathematical Tribunal) במקום יאנג גואנשיאן, שהואשם בהפצת האשמות שוא נגד הישועים. אחרוני הכמרים הישועים שוחררו ממקום גלותם בשנת 1671.[1][2][6]

משנת 1670 ואילך התקדמה הקריירה של פרביסט בצעדים בטוחים. הוא זכה להוקרה ולהערכה גוברת מצד הקיסר, ובמקביל התקדם במעלה ההיררכיה השלטונית וזכה לכבוד רב. במסגרת תפקידו כמנהל הלשכה האסטרונומית (בתואר jili lifa) היה אחראי על קביעת לוח השנה הסיני ופרסומו הפומבי, ומתוך כך גם על חיזוי התופעות האסטרונומיות הצפויות כגון ליקויי חמה וירח. כמו כן עסק בהוראת שיטות החישוב האסטרונומיות הנהוגות במערב והשימוש במכשירי המדידה המתקדמים, לצוות הלשכה האסטרונומית שמנה כמאתיים איש. פעילות ההוראה התקיימה במסגרת אקדמיה בסגנון מערבי שפעלה ליד המכללה הישועית. הודות לשליטתו בשפות רבות (מנצ'ורית, לטינית, גרמנית, הולנדית, ספרדית, איטלקית וטטרית), וכישוריו במתמטיקה, באסטרונומיה ובתחומי מדע נוספים הפך פרביסט למורה הקיסר, לימד פילוסופיה, מוזיקה, וגאומטריה, ותרגם למנצ'ורית שישה כרכים מכתבי אוקלידס.[1][10] ברבות השנים חשש פרביסט כי בעקבות העברת הידע הרב לעמיתיו הסינים, ייאבדו הכמרים הישועים את מעמדם הבכיר בתהליך קביעת לוח השנה הסיני.[2]

מצפה הכוכבים החדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפת העולם שפרסם פרביסט בשנת 1674

גורם חשוב בהצלחת עבודתו של פרביסט היה מערך של שישה מכשירים חדשים, אותם תכנן כבר בשנת 1664, ושנבנו בתקופה שבין השנים 1670–1673. מצפה הכוכבים החדש עם המכשור החדיש הוצג רשמית בפני הקיסר בשנת 1674. המצפה החדש התבסס על המודל של האסטרונום הדני טיכו ברהה, והחליף מערכת ישנה שנבנתה בסין במאה ה-13.[11][12] אף על פי שבמערב נבנו כעבור זמן קצר, לקראת סוף המאה ה-17, מכשירים מדויקים יותר, שימש המצפה החדש מקור כוח חשוב להעצמת השפעתו של פרביסט על החברה הסינית. ספר הוראות ההפעלה של המצפה הכולל שרטוטים מרהיבים, פורסם בעזרת שני מלומדים סינים בשנת 1673, ונחשב בשנים האחרונות כפריט אספנות יקר.[13] בשנת 1674 פרסם פרביסט בחסות הקיסר את מפת העולם שלו המורכבת משני חצאי כדור הארץ, וכוללת מידע גאוגרפי והיסטורי רב. מספר מועט של העתקים של המפה שרדו. אחד ההעתקים נמצא במוזיאון הנטריאן (Hunterian Museum) שבאוניברסיטת גלאזגו.[1]

כמו כן שרדו מסמכים רבים שפרסם פרביסט במסגרת עבודתו במצפה, הכוללים לוחות שנה, תחזיות של ליקויי חמה, מפות שמיים ועוד. פרסומיו בשפות הסינית, מנצ'ורית, מונגולית ולטינית מעידים על ההיקף הגדול של פעילותו.[2]

ממד חום עד מכונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

רכב הקיטור של פרדיננד פרביסט - 1672

בעקבות הישגיו ביישום טכנולוגיות חדישות מאירופה הוטלו על פרביסט, בפקודת הקיסר, מטלות הנדסיות חדשות רבות, מעבר לתחום אחריותו בלשכה האסטרונומית. הוא בנה לחצר מד טמפרטורה, שעון שמש מתקדם והועסק ביציקת תותחים, שיפוץ גשרים, כריית תעלות השקיה ופילוס קרקעות.[2] במיזמים אלה עשה פרביסט שימוש נרחב בכלים מתקדמים (כגון כננות ומחרטות) ובידע מדעי מערבי בפיזיקה, מכניקה, אופטיקה, בליסטיקה ומדידות.[14] היה למעשה הראשון שהציג את המצאת הבורג בסין, והשתמש במנגנונני תמסורת בורגיים למכונות שונות שתכנן ובנה.[15] בשנת 1672 הציג פרביסט בפני הקיסר את אחד מרעיונתיו המדוברים ביותר גם בתקופה המודרנית - סוג של כלי רכב המונע על ידי מנוע קיטור. הוא בנה מעין עגלה המונעת באמצעות טורבינת קיטור כדוגמת כדור איאולוס על פי עקרון הפעולה שטווה הרון מאלכסנדריה במאה הראשונה לספירה. הרכב של פרביסט היה בעל חמישה גלגלים ומצויד במבער פחם מתחת לטורבינת הקיטור. סילון קיטור שפרץ מהמנוע סובב כנפיים שהותקנו על גלגל בעל ציר אנכי. בחלקו התחתון של הציר האנכי הותקנה תמסורת שסובבה את ציר הגלגלים הקדמיים של הרכב. על הטורבינה הותקנה גם משרוקית קיטור שהשמיעה ציוצים כציפור שיר. כלי רכב זה, הראשון המופעל באמצעות מנוע, נחשב כיום למימוש הראשון של רעיון המכונית. עם זאת, סביר להניח שפרביסט היה מודע לפרסום משנת 1629 של כלי דומה, המונע עצמית על ידי מנוע קיטור, של מהנדס וארכיטקט איטלקי בשם ג'ובני בראנקה (Giovanni Branca 1571-1645).[1][2][16]

פרביסט מצא עניין גם ברפואה, ואף כתב מאמר העוסק ב"אבן הנחש" (Lapis serpentinus - snake stone) – ששימשה לריפוי הכשות נחשים. בשנת 1684 היה מעורב בעדכון אגף הרפואה בספרייה הישועית בבייג'ינג אשר הוזנח משנת 1630.[2]

מדען ומסיונר ישועי[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות עליונותן של שיטות המדידה האסטרונומיות וטכניקות החיזוי של פרביסט, הוא המשיך להיתקל בהתנגדות הנובעת ממניעים של גאווה לאומית ודבקות במסורת בקרב הלשכה האסטרונומית, כמו גם במשרד האימפריאלי האחראי על טקסי הפולחן (Libu). במקביל לפעילותו ההנדסית חידש פרביסט את מפעל התרגום הישועי של כתבי אריסטו לסינית שהחל בשנת 1620 על ידי קודמיו. מלומדים סינים מאקדמיית הנלין התנגדו להכללת הפילוסופיה האריסטוטלית בתוכנית הלימודים בסין ובלמו בכך את ניסיונותיו של פרביסט להחדיר למדינה עוד מהמחשבה והגישה המדעית המערבית. בנוסף לכך נאלץ פרביסט להתגונן מפני ביקורת מערבית שהוטחה כלפיו באירופה ובסין על ידי הכמורה הישועית, וכן על ידי מוסדות מיסיונרים רבי עוצמה בוותיקן ובצרפת. הוא התנהל בדיפלומטיות ובזהירות לנוכח הביקורת מהוותיקן בעוד האשמות מצד גורמים אחרים דרבנו אותו לפרסם תגובות מנומקות ומפורטות.[2]

פרביסט הרבה בלימודי שפות (במכתב ששלח לצאר הרוסי אלכסיי מיכאלוביץ' בשנת 1676 הוא מונה כ-8 שפות בהן שלט). הוא למד מנצ'ורית וחיבר מבוא ראשון מסוגו על יסודות השפה (Elementa Linguae Tartaricae). לימוד המנצ'ורית מעיד על מאמציו להכין ולהכשיר את דור העתיד של המיסיונרים למשימות בסין. במכתביו לראשי המסדר הישועי ברומא חזר פרביסט והדגיש את חשיבות הוראת יסודות הרפואה והשפה המנצ'ורית למועמדים למיסיון בסין, בשילוב עם לימודי מתמטיקה. הוא הדגיש תמיד את חשיבות המתמטיקה לעבודת המיסיון ודרש לשפר את לימודי מקצוע זה במכללות המסדר הישועי ברחבי אירופה. פרביסט חיבר ספר הדרכה לכמרים במיסיון הדן בדרכי החדרת הנצרות בסין, ובו הגן גם על שילוב מנהגים סיניים ושימוש בשפה הסינית בפולחן. הייתה זו מעורבותו היחידה בפעילות מיסיונרית ישירה שכן כבר משנת 1670 הוא שוחרר ממטלות הקשורות למיסיון הישועי. תרומתו למיסיון הייתה אסטרטגית בעיקרה – שירות נאמן לקיסר ושמירה על יחסי אמון עם הכתר, אשר סייעו למיסיונרים ברחבי הממלכה בעבודתם מול המושלים מקומיים. בזכות מעמדו בחצר הקיסר הוא זכה להערכה רבה גם בקרב המסדרים הפרנציסקנים, הדומיניקנים והאוגוסטינים שכינו אותו "עמוד התווך של המיסיון" (לטינית “columen missionis”).[2]

בשנת 1677 מונה פרביסט למשרת ראש המיסיון הישועי בסין (vice provincial). בתפקידו זה חיפש דרכים חדשות ומקוריות לסייע בהרחבת פעולות המיסיון. הוא פנה במכתב לחברי המסדר באירופה וקרא להם לבוא לעזרת אחיהם בסין באמצעות שיגור מיסיונרים נוספים ובמשלוח אמצעים להקמת קהילות נוספות, ובתי ספר ברחבי סין. הוא פעל להאצת תהליך הסמכת הכמרים הסינים, ואף חתר לקבל את אישור האפיפיור לניהול המיסות ופולחן הסקרמנטים בשפה הסינית. במכתב מה-3 בבדצמבר 1681 משבח האפיפיור אינוקנטיוס ה-11 את פעילותו המיסיונרית של פרביסט ואת מאמציו להחדרת הנצרות לסין באמצעות כישוריו המדעיים.[17] במסגרת מאמציו לקדם ולהבטיח את פעילות המיסיון טרח פרביסט להיות בקשר מכתבים ענף עם רבים ממנהיגי אירופה הקתולית, בחצרות המלוכה בווינה, בפורטוגל, בטוסקנה, בפולין ברוסיה ועוד.[18] מכתביו של פרביסט לידידיו באירופה בהם תיאר את הישגי התרבות הסינית עוררו עניין רב בקרב מלומדים באירופה וביניהם הפילוסוף הגרמני גוטפריד לייבניץ.[19] מאות ממכתביו אלה שרדו ונמצאים כיום באוספים ברחבי העולם, בהם הוא הטיף על חשיבות המדעים לקידום המיסיון, עסק בגיוס אמצעים כספיים וסיוע דיפלומטי, וטרח להודות לתומכיו.[2]

מעורבות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמעט כל פעילותו של פרביסט התרכזה בחצר הקיסר בעיר האסורה בבייג'ינג, שם התגורר משנת 1660 ועד מותו בשנת 1688. הוא יצא מהעיר האסורה לעיתים נדירות, לאתרים בפרברי העיר, לניסויים בליסטיים בהרים, ופעמיים, בשנים 1682 ו- 1683, הצטרף לפמליית הקיסר במסע מבייג'ינג, דרך החומה הגדולה לעבר טרטריה. ממסעות אלה שלח פרביסט לאירופה מאמרים שכללו תיאורים גאוגרפיים ואנתרופולוגיים חלוציים על אזור בלתי נודע זה של העולם. דיווחיו זכו להצלחה רבה בקרב קוראי ספרות המסעות של התקופה. במהלך המסעות ביצע פרביסט מדידות כדי למפות את השטחים הלא מוכרים, ועורר בכך את תשומות ליבו של הקיסר קאנגשי למיפוי שטחי טרטריה, עניין אליו חזר הקיסר בתחילת המאה ה-18.[2]

חשיבתו האסטרטגית למען קידום האינטרסים של המסדר הישועי הובילה אותו למעורבות גם ביחסים שבין אירופה לאסיה. החל משנת 1676 הוא היה מעורב, כיועץ וכמתרגם, במגעים בין שליח הצאר הרוסי לסין לבין חצר הקיסר.[18] מגעים אלה נוצלו על ידי פרביסט גם לקידום העניין הישועי באמצעות הסדרת מעבר יבשתי בטוח ומהיר יותר בין סין לאירופה דרך סיביר ומוסקבה. לבסוף בשנת 1679 נחתם הסכם נרצ'ינסק (Nerchinsk Treaty) בין סין לרוסיה שכלל גם את מסדרון המעבר לאירופה, אם כי הישועים כמעט לא עשו בו שימוש.[2]

מותו והנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסלו של פרביסט בעיירה פיטם, בלגיה

ב-13 בפברואר 1687 פרביסט נפל מסוסו. בעקבות התאונה חלה התדרדרות בבריאותו והוא נאלץ לשהות זמן רב במיטתו. ב-25 בינואר 1688 סבל מחום גבוה מאוד וכעבור מספר ימים, ב-28 בינואר 1688 מת. הלווייתו התקיימה ב-11 במרץ והוא נקבר בבית הקברות הישועי (זאלאן - Zhalan Cemetery) בבייג'נג.[1][12]

בצו קיסרי, לאחר מותו, עוטר פרביסט בשנת 1689 בתואר "המלומד והשקדן". בשנת 1913 נחנך בכיכר השוק בכפר הולדתו, פיטם, שבבלגיה, פסל של פרביסט בו הוא מוצג מהרהר בישיבה, לבוש כמנדרין סיני ומצביע על גלובוס כדור הארץ שלמרגלותיו. בתקופת הכיבוש הנאצי במלחמת העולם הוסתר הפסל (שניזוק קלות מרסיסי פצצה) כדי להצילו משוד מתכות שניהלו הגרמנים. בשנת 1988 שוקם ותוקן הפסל.

בשנת 1982 נוסדו על ידי המסדר הישועי קרן פרדיננד פרביסט ומכון המחקר פרדיננד פרביסט במטרה לקדם דיאלוג וחילופי תרבות בין אירופה וסין.[20]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרדיננד פרביסט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 Ferdinand Verbiest, באתר המחלקה למתמטיקה באוניברסיטת סיינט אנדרוס, סקוטלנד mathshistory.st-andrews.ac.uk, ‏ספטמבר 2020
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 Noël Golvers, Verbiest, Ferdinand, באתר האנציקלופדיה של אוניברסיטת קוימברה, פורטוגל conimbricenses.org, ‏אפריל 2019
  3. ^ אחד ממוריו במכללה היה הכומר הישועי והמתמטיקאי הפלמי הנודע אנדרה טאקט(אנ') (André Tacquet). באותה עת שלטה עדיין בלימודי האסטרונומיה תפיסת היקום של תלמי בה כדור הארץ עומד במרכז היקום, אם כי תורותיהם של קופרניקוס וטיכו ברהה על מרכזיות השמש החלו גם הן להישמע מעט באקדמיה. כאיש מדע סבר טאקט שהגישות החדשות באסטרונומיה נכונות אך נאלץ לדחותן בשל אמונתו בכנסייה.
  4. ^ בדרך כלל יצאו הספינות הללו לדרכן בחודשים מרץ-אפריל בכל שנה.
  5. ^ Noel Golvers, Ferdinand Verbiest and the Chinese heavan, Leuven Chinese Studies XII, Leuven University press and Ferdinand Verbiest Foundation, 2003, עמ' 18
  6. ^ 1 2 3 Pingyi Chu, Scientific Dispute in the Imperial Court: The 1664 Calendar Case, Chinese Science, 14 (1997), 7-34
  7. ^ Adam Schall von Bell, באתר אנציקלופדיה בריטניקה britannica.com
  8. ^ Noel Golvers, Ferdinand Verbiest and the Chinese heavan עמ' 23
  9. ^ Noel Golvers, F erdinand Verbiest and the Chinese heavan עמ' 25
  10. ^ Nobuo Kanda, Kangxi emperor of Qing dynasty, באתר אנציקלופדיה בריטניקה britannica.com, ‏דצמבר 2020
  11. ^ המצפה של פרביסט ובו העתקים מברונזה של מכשיריו פתוח לביקורי קהל בבייג'נינג.
  12. ^ 1 2 Ferdinand Verbiest, באתר focusonbelgium.be
  13. ^ Nicole Halsberghe, Sources and interpretation of chapters one to four in Ferdinand Verbiest's discourse on the newly built astronomical instruments in the observatory, Beijing 1674, באתר המכון לתרבות, מקאו icm.gov.mo
  14. ^ Yin Xiaodong, Western cannons in China in the 16th-17th centuries, Icon 14, International Committee for the History of Technology ICOHTEC, 2008, עמ' 41-61
  15. ^ Nicole Halsberghe, Introduction and Development of the Screw in Seventeenth-Century China: Theoretical Explanations and Practical Applications by Ferdinand Verbiest, East Asian Science, Technology, and Medicine No. 34, Special Issue: Networks and Circulation of Knowledge: Encounters between Jesuits, Manchus and Chinese in Late Imperial China, International Society of East Asian Science, Technology, and Medicine, 2011, עמ' 163-193
  16. ^ Jason Torchinsky, The First Automobile Of Any Type Was Built By This Flemish Priest In China, באתר jalopnik.com, ‏נובמבר 2013
  17. ^ Joseph Brucker, Ferdinand Verbiest, האנציקלופדיה הקתולית באתר newadvent.org
  18. ^ 1 2 Boleslaw B. Szczesniak, Diplomatic relations between Emperor K'ang hsi and King John III of Poland, Journal of the American Oriental Society 89,1, American Oriental Society, Jan-Mar 1969, עמ' 157-161
  19. ^ Ferdinand Verbiest, באתר אנציקלופדיה בריטניקה britannica.com
  20. ^ אתר מכון פרדיננד פרביסט באוניברסיטת לוון, בלגיה
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=פרדיננד_פרביסט&oldid=36482598"