לדלג לתוכן

פרדיקס השלישי, מלך מוקדון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרדיקס השלישי, מלך מוקדון
לידה המאה ה־4 לפנה״ס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 359 לפנה״ס
מוקדון עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית דת יוון העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג Phila of Elimeia עריכת הנתון בוויקינתונים
ילדים אמינטס הרביעי עריכת הנתון בוויקינתונים
מלך מוקדון
365 לפנה״ס – 360 לפנה״ס
(כ־5 שנים)
Alexandros II of Macedon
אמינטס הרביעי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פֶּרְדִּיקַּס הַשְּׁלִישִׁייוונית: Περδίκκας Γ΄; המאה ה־4 לפנה״ס – 359 לפנה״ס) היה מלך הממלכה ההלנית של מוקדון משנת 365 לפנה"ס ועד 360 לפנה"ס, וירש את אחיו אלכסנדר השני (אנ').

כבנם של אמינטס השלישי (אנ') ואורידיקה (אנ'), הוא היה ילד כאשר בשנת 369 לפנה"ס אחיו אלכסנדר השני נרצח על ידי גיסם תלמי מאלורוס (אנ'), ששלט מאז כעוצר. בשנת 365 לפנה"ס, הרג פרדיקס את תלמי ונטל לידיו את השלטון.[1]

יש מעט מאוד מידע על תקופת שלטונו של פרדיקס השלישי. בתקופה מסוימת הוא היה מעורב בפעולות איבה מול אתונה על השליטה באמפיפוליס, והוא הצטיין בחסות שהעניק לאנשי הספר. מבין אלה, מסופר כי אופראיוס (אנ') מאוריאוס (אנ'), תלמידו של אפלטון, עלה לגדולה בחסדו של פרדיקס עד כדי כך ששלט לחלוטין במלך הצעיר והדיר מסביבתו את כולם מלבד פילוסופים וגאומטריקנים.

הוא גם שימש כתאורודוקוס (אנ')[א] במשחקים הפאן-הלניים שהתקיימו באפידאורוס סביב שנת 360/359 לפנה"ס.

בשנת 360 לפנה"ס, ניסה פרדיקס לכבוש מחדש את מוקדון העילית מידי המלך האילירי ברדיליס (אנ'), אך מסע המלחמה הסתיים באסון, ופרדיקס נהרג.[2][3][4] דיודורוס סיקולוס מעיד כי ארבעת אלפים אנשים מתו במסע, וכי הנותרים, מוכי אימה, פחדו עד מאוד מהצבאות האיליריים ואיבדו את אומץ ליבם להמשיך במלחמה.[5]

את פרדיקס ירש בנו התינוק, אמינטס הרביעי (אנ'). כס המלכות נגזל עד מהרה על ידי אחיו הצעיר של פרדיקס, פיליפוס השני.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Tritle, Lawrence A. ed. The Greek World in the Fourth Century: From the Fall of the Athenian Empire to the Successors of Alexander. London: Routledge, 1997. ISBN 978-0415-10583-5.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. תאורודוקוס (ביוונית עתיקה: θεωροδόκος) ביוון העתיקה היה אדם שנבחר בעירו לארח ולסייע למשלחות של שגרירי קודש (תאורוי). שגרירים אלו נשלחו מערי-מדינה או מקדשים כדי להכריז על פסטיבלים, על משחקים פאן-הלניים ועל שביתת נשק מקודשת לקראתם.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. Errington, Robert Malcolm (1990). A History of Macedonia. Berkeley: University of California Press. pp. 35–36. ISBN 9780520063198.
  2. Flower, Michael A. (1997). Theopompus of Chios History and Rhetoric in the Fourth Century BC. Clarendon Press. p. 119. ISBN 978-0-19-815243-9.
  3. Phillips, David (2004). Athenian Political Oratory Sixteen Key Speeches. Taylor & Francis. p. 36. ISBN 978-1-135-88860-2.
  4. Orrieux, Claude. 1999. A History Of Ancient Greece. Wiley, p. 256, ISBN 0-631-20309-5.
  5. Worthington, Ian; Roisman, Joseph (7 ביולי 2011). A Companion to Ancient Macedonia. Wiley Blackwell. p. 289. ISBN 978-1-4443-5163-7.
הקודם:
אלכסנדר השני
השושלת הארגיאדית הבא:
אמינטס הרביעי