פרדיקס השלישי, מלך מוקדון

פרדיקס השלישי, מלך מוקדון
לידה	המאה ה־4 לפנה״ס
פטירה	359 לפנה״ס; מוקדון
השקפה דתית	דת יוון העתיקה
בת זוג	Phila of Elimeia
ילדים	אמינטס הרביעי
	365 לפנה״ס – 360 לפנה״ס; (כ־5 שנים)
	→ Alexandros II of Macedon אמינטס הרביעי ←

פֶּרְדִּיקַּס הַשְּׁלִישִׁי (ביוונית: Περδίκκας Γ΄; המאה ה־4 לפנה״ס – 359 לפנה״ס) היה מלך הממלכה ההלנית של מוקדון משנת 365 לפנה"ס ועד 360 לפנה"ס, וירש את אחיו אלכסנדר השני (אנ').

כבנם של אמינטס השלישי (אנ') ואורידיקה (אנ'), הוא היה ילד כאשר בשנת 369 לפנה"ס אחיו אלכסנדר השני נרצח על ידי גיסם תלמי מאלורוס (אנ'), ששלט מאז כעוצר. בשנת 365 לפנה"ס, הרג פרדיקס את תלמי ונטל לידיו את השלטון.^[1]

יש מעט מאוד מידע על תקופת שלטונו של פרדיקס השלישי. בתקופה מסוימת הוא היה מעורב בפעולות איבה מול אתונה על השליטה באמפיפוליס, והוא הצטיין בחסות שהעניק לאנשי הספר. מבין אלה, מסופר כי אופראיוס (אנ') מאוריאוס (אנ'), תלמידו של אפלטון, עלה לגדולה בחסדו של פרדיקס עד כדי כך ששלט לחלוטין במלך הצעיר והדיר מסביבתו את כולם מלבד פילוסופים וגאומטריקנים.

הוא גם שימש כתאורודוקוס (אנ')^[א] במשחקים הפאן-הלניים שהתקיימו באפידאורוס סביב שנת 360/359 לפנה"ס.

בשנת 360 לפנה"ס, ניסה פרדיקס לכבוש מחדש את מוקדון העילית מידי המלך האילירי ברדיליס (אנ'), אך מסע המלחמה הסתיים באסון, ופרדיקס נהרג.^[2]^[3]^[4] דיודורוס סיקולוס מעיד כי ארבעת אלפים אנשים מתו במסע, וכי הנותרים, מוכי אימה, פחדו עד מאוד מהצבאות האיליריים ואיבדו את אומץ ליבם להמשיך במלחמה.^[5]

את פרדיקס ירש בנו התינוק, אמינטס הרביעי (אנ'). כס המלכות נגזל עד מהרה על ידי אחיו הצעיר של פרדיקס, פיליפוס השני.

לקריאה נוספת

Tritle, Lawrence A. ed. The Greek World in the Fourth Century: From the Fall of the Athenian Empire to the Successors of Alexander. London: Routledge, 1997. ISBN 978-0415-10583-5.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פרדיקס השלישי, מלך מוקדון בוויקישיתוף

פרדיקס השלישי, מלך מוקדון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

Perdiccas III, from wayback.archive.org, Dictionary of Greek and Roman Biography and Mythology

ביאורים

↑ תאורודוקוס (ביוונית עתיקה: θεωροδόκος) ביוון העתיקה היה אדם שנבחר בעירו לארח ולסייע למשלחות של שגרירי קודש (תאורוי). שגרירים אלו נשלחו מערי-מדינה או מקדשים כדי להכריז על פסטיבלים, על משחקים פאן-הלניים ועל שביתת נשק מקודשת לקראתם.

הערות שוליים

↑ Errington, Robert Malcolm (1990). A History of Macedonia. Berkeley: University of California Press. pp. 35–36. ISBN 9780520063198.
↑ Flower, Michael A. (1997). Theopompus of Chios History and Rhetoric in the Fourth Century BC. Clarendon Press. p. 119. ISBN 978-0-19-815243-9.
↑ Phillips, David (2004). Athenian Political Oratory Sixteen Key Speeches. Taylor & Francis. p. 36. ISBN 978-1-135-88860-2.
↑ Orrieux, Claude. 1999. A History Of Ancient Greece. Wiley, p. 256, ISBN 0-631-20309-5.
↑ Worthington, Ian; Roisman, Joseph (7 ביולי 2011). A Companion to Ancient Macedonia. Wiley Blackwell. p. 289. ISBN 978-1-4443-5163-7.

הקודם: אלכסנדר השני	השושלת הארגיאדית	הבא: אמינטס הרביעי

[2] תאורודוקוס (ביוונית עתיקה: θεωροδόκος) ביוון העתיקה היה אדם שנבחר בעירו לארח ולסייע למשלחות של שגרירי קודש (תאורוי). שגרירים אלו נשלחו מערי-מדינה או מקדשים כדי להכריז על פסטיבלים, על משחקים פאן-הלניים ועל שביתת נשק מקודשת לקראתם.

[1] Errington, Robert Malcolm (1990). A History of Macedonia. Berkeley: University of California Press. pp. 35–36. ISBN 9780520063198.

[3] Flower, Michael A. (1997). Theopompus of Chios History and Rhetoric in the Fourth Century BC. Clarendon Press. p. 119. ISBN 978-0-19-815243-9.

[4] Phillips, David (2004). Athenian Political Oratory Sixteen Key Speeches. Taylor & Francis. p. 36. ISBN 978-1-135-88860-2.

[5] Orrieux, Claude. 1999. A History Of Ancient Greece. Wiley, p. 256, ISBN 0-631-20309-5.

[6] Worthington, Ian; Roisman, Joseph (7 ביולי 2011). A Companion to Ancient Macedonia. Wiley Blackwell. p. 289. ISBN 978-1-4443-5163-7.

[1]

[א]

[2]

[3]

[4]

[5]

אנציקלופדיות	האנציקלופדיה הקטלאנית הגדולה
בקרת זהויות	DtBio: 1238403395 GND: 1238403395 VIAF: 642162844749673240004 WorldCat (עם VIAF): 642162844749673240004