פרדניזון
 | |
| שם IUPAC | |
|---|---|
| 17-hydroxy-17-(2-hydroxyacetyl)-10,13-dimethyl- 7,8,9,10,12,13,14,15,16,17-decahydro-6H- cyclopenta[a]phenanthrene-3,11-dione | |
| שמות מסחריים בישראל | |
| פרדניזון | |
| נתונים כימיים | |
| כתיב כימי | C21H26O5 |
| מסה מולרית | 358.428 g/mol |
| נתונים פרמוקוקינטיים | |
| זמינות ביולוגית | 70% |
| מטבוליזם | בכבד לפרדניזולון |
| זמן מחצית חיים | שעה אחת |
| הפרשה | כליתית |
| בטיחות | |
| מעמד חוקי | Rx |
| סיכון לתלות | גבוה |
| דרכי מתן | פומי, נאזלי, רקטאלי, זריקה |
| אינטראקציות עם תרופות אחרות | יש |
| מזהים | |
| קוד ACT |
H02AB07, A07EA03  |
| מספר CAS | 53-03-2 |
| PubChem | 5865 |
| ChemSpider | 5656 |
  | |
פרדניזון (באנגלית: Prednisone) היא תרופה סינתטית, קורטיקוסטרואידית, הניטלת בדרך כלל במתן פומי או תוך שריר עורי. התרופה משמשת לטיפול במצבים רפואיים רבים. האפקט העיקרי של פרדניזון הוא תגובה פרמקולוגית אנטי-דלקתית רב מערכתית, על ידי אפקט גלוקוקורטיקואידי. פרדניזון הוא קדם-תרופה: בכבד הפרדניזון הופך לפרדניזולון שהוא הסטרואיד הפעיל.
שימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרדניזון יעיל במיוחד בדיכוי מערכת החיסון. כלומר, הוא תרופה מדכאת-חיסון, בה משתמשים לצורך דיכוי התגובה הדלקתית של הגוף או הפחתתה. הוא משמש במחלות אוטואימוניות, מחלות דלקתיות חריפות שאינן ממקור זיהומי (לדוגמה אסתמה ריאתית), מניעת דחיית שתל ועוד.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפרדניזון הומצא בראשית שנות ה-50, על ידי ארתור נוביל במעבדות חברת התרופות שרינג (Schering). ב-1955 פרסם עם חבריו כי החומר פעיל פי 3 עד 4 מקורטיזון והידרוקורטיזון.[1] נוביל הראה שחלק גדול מתופעות הלוואי של קורטיזון, אגירת מים, עליית לחץ דם, והחלשות שרירים, יכולים להימנע על ידי חימצון מולקולת הקורטיזון לפרדניזון.[דרוש מקור] התרופה שווקה לראשונה על ידי שרינג באמצע שנות השישים.
תלות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנטילה ממושכת של מעל 7 ימים, נוצרת תופעה של דיכוי בלוטת האדרנל, מצב שבו הגוף לא יכול לייצר קורטיקוסטרואידים אנדוגניים. החוסר ביצור אנדוגני גורם לתלות בהמשך אספקת הפרדניזון על ידי הנוטל. מסיבה זאת ועוד, יש להמעיט בנטילת קורטיקוסטרואידים. במקרה של נטילה ממושכת ישנה חשיבות קריטית להורדה הדרגתית במינון לפני ההפסקה המוחלטת. הפסקה חדה של נטילת פרדניזון לאחר תקופה ממושכת עלולה להוביל למחלת אדיסון המופיעה בצורה חריפה, מצב המסכן חיים.
תופעות לוואי[עריכת קוד מקור | עריכה]
תופעות לוואי לטווח קצר: תחושת ריחוף וסחרור קל, עליה ברמות גלוקוז בדם, בצקות, הפרעות שינה ולעיתים נדירות מאוד מאניה. תופעות לוואי לטווח ארוך: תסמונת קושינג, תחושת רעב וצמא, שתן לעיתים קרובות, השמנה מוגזמת, דלדול עצם, גלאוקומה, קטרקט, סוכרת סוג II, דיכאון בזמן ההפסקה וסיכון מוגבר להתקף לב.
הוראות הנוגעות לתופעות לוואי שיש לשים אליהם תשומת לב יתרה:
- אולקוס - לכן יש לקחת פרדניזון על קיבה מלאה או בלוויית כדורים למניעת חומציות בקיבה.
- זיהום - פרדניזון מחליש את יכולת הגוף להגיב לזיהומים ולכן אסור בזמן זיהום.
- אינסומניה - על מנת לחקות את משטר הסטרואידים האנדוגני מומלץ ליטול את התרופה בבוקר.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ H. L. Herzog, A. Nobile, S. Tolksdorf, W. Charney, E. B. Hershberg, P. L. Perlman, M. M. Pechet, New Antiarthritic Steroids, Science 121, 1955-02-04, עמ' 176–176 doi: 10.1126/science.121.3136.176
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.