פרדריק הסלקוויסט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פרדריק הסלקוויסט
Fredrik Hasselquist
Fredrikhasselquist L.jpg
לידה 3 בינואר 1722
שוודיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 9 בפברואר 1752 (בגיל 30)
איזמיר, טורקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי ביולוגיה
ארצות מגורים שוודיה
מקום לימודים אוניברסיטת אופסלה עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט קארולוס ליניאוס עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
חקר הטבע בארץ ישראל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פרדריק הסלקוויסטשוודית: Fredrik Hasselquist;‏ 3 בינואר 17229 בפברואר 1752) היה חוקר טבע שוודי, מתלמידו של לינאוס ואחד מחוקרי הטבע הראשונים שביקרו בארץ ישראל.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסלקוויסט נולד לאנדרו הסלקוויסט, כומר עני שממנו התייתם בגיל 12. אימו, שפטירתו של האב, עירערה את נפשה אושפזה בבית משוגעים. הנער קיבל את חסותו של דודו שתמך בו בלימודיו. ב-1741 החל ללמוד רפואה באוניברסיטת אופסלה והועסק כמדריך באוניברסיטה. בד בבד למד בתחומים אחרים של מדעי הטבע. למרות בריאותו הלקויה מאמציו למצוינות אקדמית נשאו פרי: הנהלת האוניברסיטה העניקה לו ב-1746 קצבת מחיה מהמלך. שנה לאחר מכן פרסם מחקר על תכונות הצמחים והוכיח כי היה ראוי לקיצבה שקיבל. ב-1750 מונה לחבר באקדמיה המלכותית השוודית למדעים. מורו לינאוס האיץ בו לנסוע לארץ ישראל משום החסר במידע על עולם הטבע שלה, והוא למד ערבית כהכנה למסעו למזרח. תוארו כדוקטור לרפואה הוענק לו בחודש מרץ 1951 בעת שהותו במצרים.

מסעו של הסלקוויסט בלבנט החל ב-1749 בטורקיה, נמשך במצרים, בארץ ישראל, בלבנון, בקפריסין, ברודוס ובכיוס והסתיים באיזמיר. במהלכו תיאר מינים רבים של צמחים ובעלי חיים ואף אסף דגימות של סלעים. כמו כן התמקד בתרופות מקומיות. הסלקוויסט נחת ביפו ב-1 באפריל 1751, ביקר בירושלים, בבית לחם, ביריחו ובים המלח ואף הצפין לנצרת, להר תבור ולטבריה. הוא ציין ביומניו צמחים ובעלי חיים המוזכרים במקרא, כגון השיזף המצוי שנחשב כמרכיב בעטרת הקוצים של ישו בצליבתו. כמו כן דיווח על מצב המסחר בארצות שבהן ביקר.

בדרכו חזרה לשוודיה הכריעה אותו מחלת השחפת והוא מת בגיל 30 סמוך לאיזמיר שבטורקיה ונקבר שם. יומן המסע והדגימות שאסף הגיעו בשלום לשוודיה, וחמש שנים לאחר מותו פרסם מורו לינאוס את ממצאיו בשוודית בכותר "Iter Palæstinum" (מסע לארץ ישראל). ב-1762 תורגם החיבור לגרמנית ולהולנדית, ב-1766 יצא לאור בתרגום לאנגלית [1] וב-1769 – בצרפתית.

  • מינים חדשים שתוארו על ידו מסומנים בקיצור .Hasselq כדוגמת שמו המדעי של אוכם מצריSuaeda aegyptiaca (Hasselq.)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]