פרהיסטוריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"מערת הידיים", מערה עם ציורי מערות מהתקופה הפרהיסטורית

פרהיסטוריה (נכתב גם פרה-היסטוריה) מלטינית præ (לפני) ומיוונית Iστορία (היסטוריה), דהיינו הטרום-היסטוריה. תקופה זו מציינת את תולדות האדם ותרבותו משחר האנושות.

תקופה זו מתחילה לפני כשלושה מיליון שנים ונמשכת עד להמצאת הכתב לפני כארבעת אלפים שנה – הנחשבת כהתחלת ההיסטוריה.

בהיעדר כל תיעוד כתוב ממנה, מקור המידע החשוב ביותר על התקופה הוא ממצאים ארכאולוגיים – בעיקר כלים, שרידי מבנים אשפת מזון של האדם, וכן שרידי שלד מאובנים של האדם עצמו.

בתרבות הפופולרית רואים במונח "פרהיסטוריה" קשר לכל התקופות שלפני האדם, גם אלה שקדמו לו וכן היצורים החיים בהם (ראו בערכים היסטוריה של כדור הארץ והיסטוריה אבולוציונית של החיים).

אפיונים כלליים של הפרהיסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את התקופה הפרהיסטורית מקובל למנות החל מהופעת אדם המייצר כלים באורח קבוע. היה זה הומו הביליס או סוג אחר של הומיניד - כמו האוסטרלופיתקוס גרהי שהתקיים לפני 2.6 ועד 2.5 מיליון שנה. מכל מקום סוג אדם זה היה מסוגל להעביר מסורת טכנולוגית כלשהי מדור לדור. נהוג להניח כי ליכולת זו התלוו גם כישורים בסיסיים של תקשורת אנושית. במזרח התיכון הפרהיסטוריה מסתיימת עם הופעת הכתב בשומר העתיקה, בסביבות שנת 3500 לפנה"ס. זוהי תחילת העת העתיקה כלומר תחילת ההיסטוריה הכתובה.

התקופה הפרהיסטורית למעשה מכסה את הרוב המכריע של תולדות האנושות. האבולוציה הביולוגית והתרבותית של האדם אירעה רובה ככולה בתקופה זו. היא באה לידי ביטוי בסיתות כלי אבן, בשימוש באש, בהתפתחות הציד של בעלי חיים, ובליקוט צמחים, בנדידת האדם הקדמון מחוץ לאפריקה, באכלוס העולם הישן ולאחר מכן אוסטרליה ואמריקה, בהופעת המין האנושי המודרני - מבחינה אנטומית ומבחינה התנהגותית, בהתיישבות הקבע ויצירת כפרים, בביות הצמחים ובעלי החיים, ובהופעת חרושת המתכת.

האדם הגיע מאפריקה אל מקומות שונים על פני כדור הארץ בזמנים שונים (לניו זילנד, לדוגמה, הגיע האדם רק לפני מאות בודדות של שנים). תרבות המבוססת על כתב ומסמכים כתובים לא הגיעה לכל מקום באותה עת. בתקופת הברונזה במזרח הקרוב שוררת עדיין באנגליה התקופה הנאוליתית. באוסטרליה מסתיימת תקופת האבן רק עם היותה למושבה בריטית. לכן, בהתייחס למקומות ספציפיים, יש משמעות שונה למושג: תקופה פרהיסטורית.

במאה הי"ט החלו לחלק את הפרהיסטוריה לתקופות. ראשית, היא חולקה לעידן האבן, עידן הברונזה ועידן הברזל. לאחר מכן, עידן האבן הוא-עצמו חולק למספר תקופות: התקופה הפליאוליטית (התחתון, הביניים, והעליון), התקופה המזוליטית וכן התקופה הניאוליטית.

התקופות הפרהיסטוריות למיניהן[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקופה הפליאוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – התקופה הפליאוליטית

photograph
כלים מתקופת האבן התחתונה

התקופה הפליאוליטית מוגדרת מתחילת ייצור כלי אבן על ידי הומינידים באפריקה לפני כ-2,600,000 שנה. שלבי המשנה של התקופה הפלאוליתית מוגדרים על פי סגנונות ושיטות שונים לסיתות כלי אבן, שהם השריד העמיד והנפוץ ביותר באתרים הארכאולוגיים. התקופה מכסה בקירוב את התור הגאולוגי פליסטוקן ומסתיימת במעבר לתור ההולוקן, או מעט לפניו, לפני כ-20,000 עד 11,000 שנים. תקופה זו מתאפיינת בשינויים אקלימיים, והתקררות כדור הארץ בעקבות התרחבות שכבת הקרח באזורים הצפוניים, והתקדמות הקרחונים באזור הדרומי. תקופה זו חופפת את עידן הקרח האחרון; אשר אינו יודעים במדויק מה היו סיבותיו, וזמן התרחשותו. אבל ממחקר על עצמות בעלי החיים ועל אבקת הצמחים, ידוע שלעידן הקרח היו פזות חמות וקרות לסירוגין, ושפאזת הקרח האחרונה ארעה לפני כ-10000 שנה.

המינים הקדומים של הסוג אדם שחיו בתקופה זו הם לפי הסדר הכרונולוגי: הומו הביליס, הומו רודולפנסיס, הומו ארגסטר (שהוא הראשון שיצא מאפריקה), הומו גיאורגיקוס, הומו ארקטוס, הומו היידלברגנזיס, הומו ניאנדרטל, הומו פלורזיאנסיס, הומו רודזיאנסיס, וההומו ספיאנס שהופיע באפריקה לפני 200000 שנה.

עד לפני כ-30,000 שנה, יחד עם ההומו-ספיינס חי מין אדם נוסף: האדם הניאנדרטלי. במקומות מסוימים בעולם, הם חיו זה לצד זה. מערכת היחסים שהייתה ביניהם לא ברורה, ויש המשערים שמאבק בין שתי האוכלוסיות הוביל בסופו של דבר להיכחדותם של הניאנדרטלים, אם כי גם תאוריה זו שנויה במחלוקת.

התקופה הפליאוליטית התחתונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערכים מורחבים – התרבות הלומקוויאנית, התרבות האולדובאית, התרבות האשלית, התרבות האשלו-יברודית

התקופה הפליאוליטית התחתונה החלה לפני כשלושה מיליון שנה והסתיימה לפני 100000 שנה. מין האדם הדומיננטי שחי באותה התקופה השתמש בכלי אבן פשוטים. האתרים הארכאולוגיים הקדומים ביותר שייכים לתרבות האולדובאית, המתאפיינת בסיתות נתזים פשוטים ומקצצים. לאחר מכן (בערך מיליון וחצי שנים לפני זמננו) מופיעה התרבות האשלית, המצטיינת בסיתות של אבני יד. תרבויות אלה נוצרו בידי מיני אדם קדם-מודרניים כהומו הביליס, הומו ארקטוס והומו היידלברגנסיס. האתרים הקדומים ביותר התגלו במזרח ודרום אפריקה. לפני כ-1,800,000 שנה החלה נדידת אוכלוסיות של הומו ארקטוס מחוץ לאפריקה והתבססות במזרח התיכון, בדרום אירופה ובדרום אסיה. כמעט שאין בתקופה זאת עדויות משכנעות לקבורה, לפולחן ולאמנות.

התקופה הפלאוליתית התיכונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – התרבות המוסטרית

התקופה הפלאוליתית התיכונה נמשכה מ-250,000 עד 45,000 שנים לפני זמננו. בתקופה זו מופיעים האדם הניאנדרתלי, כמו גם בני אדם מודרניים מבחינה אנטומית (הומו ספיינס). אתרים מהתרבות המוסטרית, המתאפיינת לעיתים בשימוש נרחב בטכניקת לוולואה לסיתות כלי צור דקים שצורתם מוקפדת, כגון חוד, מקרצף, סכין ומשונן. אפריקה מאוכלסת בתקופה זאת על ידי האדם המודרני ובאירופה מקובל לזהות את כל בני האדם המאכלסים את היבשת בתקופה זו עם הניאנדרטאלים. בישראל המצב מורכב יותר בגלל נוכחותם של אנשים מודרניים מבחינה אנטומית לצדם של הניאנדרטאלים. לראשונה מופיעה קבורה מכוונת (אצל שני מיני האדם) וגם עדויות מעטות לשימוש בצבע ולייצור חרוזים. בארץ ישראל כמה מאתרי המפתח של התקופה, בהם התגלו קבורות של ניאנדרטלים ואדם מודרני: מערת תנור ומערת הגדי בנחל מערות בכרמל, מערת כבארה בכרמל, מערת קפזה בהר הקפיצה בנצרת, מערת היונים ליד כרמיאל ומערת עמוד בנחל עמוד. מוסכם כי בפרק זמן זה האדם שלט באש וצד פרסתנים גדולים כעניין שבשגרה. עם זאת, קיים ויכוח אם מדובר כבר באוכלוסיות מודרניות לחלוטין מבחינה קוגניטיבית, כפי שרואים בתקופות המאוחרות יותר.

התקופה הפלאוליתית העליונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערכים מורחבים – התרבות האחמרית, התרבות האוריניאקית, התרבות העתליתית

בתקופה זו מופיעות תרבויות אזוריות רבות, אשר בהן נעשה שימוש בלהבים, מגרדים ונקרים רבים, אך גם ממצאים ייחודיים שאינם מאבן, כגון כלים מעצם ומקרן, חרוזים עשויים משיני בעלי חיים ופריטי אמנות מגולפים. בתקופה זו האדם המודרני השתלט בהדרגה על כל חלקי העולם, תוך דחיקת רגליהן של אוכלוסיות אדם אחרות (הניאנדרטלים באירופה ובמערב אסיה) ויישוב אזורים שהיו ללא נוכחות אנושית, כאוסטרליה, צפון אירו-אסיה ובהמשך גם אמריקה. בארץ ישראל התקופה נמשכה מ-45,000 עד 20,000 שנים לפני זמננו. באירופה התקופה מתחילה עם העדויות הראשונות לנוכחות האדם המודרני ביבשת, לפני כ-40,000 שנים בתרבות האוריניאקית, שלאחריה רצף תרבויות, כגון התרבות הסולוטרנית, והתרבות המגדלנית. הממצאים הידועים ביותר מתקופה זאת הם ציורי המערות בצרפת וספרד. קיימת הסכמה במחקר שמדובר באוכלוסיות מודרניות לחלוטין, אשר השתמשו בשפה מורכבת, וניחנו בתודעה וכישורי מחייה וטכנולוגיה זהים לציידים-לקטים בני ימינו.

התקופה המזוליתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – התקופה המזוליתית

התקופה המזוליתית דהיינו תקופת האבן התיכונה, מקבילה מבחינות מסוימות למונח התקופה האפי-פלאוליתית באגן הים התיכון. זו תקופת המעבר מאורח חיים של ציידים-לקטים נוודים לאורח חיים של חקלאים, היושבים בכפרי קבע. תחילת התקופה משתנה ממקום למקום אך מקובל ליחסה לתחילת תור ההולוקן, לפני כ-11,000 שנים.

השינוי האקלימי באירופה של המעבר מהפליסטוקן להולוקן הביא לשינוי בהרגלי התזונה: בתקופה זו התפתח הדיג, אשר נועד לספק את הצרכים הגדלים של האוכלוסייה ושינוי בכמות הצייד. במקביל לגיוון המזון בצייד חלה התפתחות משמעותית בהסתמכות על מזון מן הצומח. לקראת סוף התקופה הזו החל האדם למביית מיני צמחים.

במרבית האזורים, התקופה המזוליתית מאופיינת בכלי צור מורכבים קטנים. ציוד דיג, קרדומי אבן, וחפצי עץ כגון סירות קאנו וקשתות - נמצאו בכמה אתרים. החל ייצור כלים מורכבים בעלי ידית, שבה משובצים להבוני צור מסותתים - מיקרוליתים. המיקרוליתים שולבו בכלי ציד ודיג, וכלי צור אחרים דוגמת מרצעים ומגרדים, רשר נוצלו לעיבוד החיות שניצודו או יצירת כלים אחרים.

התקופה הנֶאוֹליתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – התקופה הנֶאוֹליתית

התקופה הנֶאוֹליתית היא חלקה האחרון של תקופת האבן. היא משתרעת בין 9000 שנה לפנה"ס ל-4000 שנה לפנה"ס. את תחילת התקופה מציינת המצאת החקלאות, ואת סיומה ניתן לראות בהופעת כלי מתכת בתקופת הנחושת, תקופת הברונזה או תקופת הברזל (בהתאם לאזור הגאוגרפי), וכן ייסוד ערים במזרח התיכון. בהגדרת תקופה זו אין הכוונה בהכרח לרצף בזמן, אלא, למגוון מאפיינים תרבותיים - כגון שימוש ביבולי פרא, גידול יבולי בעל ושימוש בבעלי-חיים מבויתים. התקופה הנאוליתית זכתה בשם "המהפכה הנאוליתית" - ביטוי שטבע הארכאולוג האוסטרלי ויר גורדון צ'יילד (Vere Gordon Childe). שם זה משקף שינויים מרחיקי לכת, שחלו בתחומים רבים, כגון: העמקת האינטראקציה האנושית, שיטות הקיום המבוססות על השענות על תנובה חקלאית, תרבות זני תבואה ודגן וביות בעלי חיים.

אחד היתרונות הפוטנציאלים של התחכום והפיתוח הגדולים של טכנולוגיות חקלאיות באה לידי ביטוי בעודפי תבואה בעונות ברוכות. בעקבות זאת, התפתחה טכנולוגיה לאגירת מזון, למען עונות שבהן היה קיים מחסור עונתי. בעודפים אלו ניתן לשימוש לסחר חליפין עם קבוצות אחרות. יתרות אלו אפשרו את הגדלת האוכלוסייה.

בין פרהיסטוריה להיסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופת הברונזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערכים מורחבים – תקופת הברונזה, התקופה הכנענית,

תקופת הברונזה היא תקופה שבה היכולת הטכנולוגית המתקדמת אפשרה ייצור כלים העשויים מארד (ברונזה) - סגסוגת מתכת המתקבלת מעירוב של נחושת עם בדיל. עידן הברונזה של תרבות עתיקה מסוימת מוגדרת על פי יכולתה להתיך נחושת בעצמה; ובתהליך מטלורגי למזג אותה עם בדיל, ארסן או מתכות אחרות; או בכך שהתקיים מסחר של כלי ברונזה שיוצרו במקומות אחרים.

תקופת הברונזה כמו תקופת הברזל הן תקופות, אשר לא התקיימו בו זמנית בכל העולם. למשל, ביבשת אפריקה לא התקיימה תקופה זו והציוויליזציה עברה ישירות מהתקופה הנאוליתית לתקופת הברזל. כמו כן מבחינה ארכאולוגית קיימת גם הבחנה של התקופה הכלקוליתית - תקופה שנמשכה בחלק מהמקומות כאלף שנים, שבהן כבר היה עיבוד של הנחושת, על ידי התכה ויציקה - אבל לא הייתה ידועה עדיין הכנת הסגסוגת ארד.

תקופת הברונזה במזרח התיכון החלה בשנת 3300 לפנה"ס בערך, עם העלייה בשימוש בברונזה לייצור כלים, ותופעת העיור בשני המרכזים העיקריים של העולם העתיק - מצרים ומסופוטמיה. אזורים אלה היו הראשונים להשתמש בכלים עשויים ברונזה, ואחריהם החלו לעשות כן גם בלבנט, באנטוליה וברמה הפרסית. בתקופה זו בלט הריבוד החברתי, שבא לידי ביטוי בשימוש בתכשיטים.

תקופת הברונזה מתחלקת במזרח התיכון לארבע תקופות: תקופת הברונזה הקדומה (הכוללת שלוש תקופות משנה, כולל התקופה הכלקוליתית), תקופת הברונזה התיכונה ותקופת הברונזה המאוחרת. סופה של תקופת הברונזה במאה ה-12 לפנה"ס לוותה בהגירה מסיבית שסימנה את תחילת תקופת הברזל.

בתקופת הברונזה הפך האזור שמכונה כיום ארץ ישראל לפרובינציה המצרית כנען, והופיעו לראשונה הפלשתים והעברים. תקופה זו מכונה בפי החוקרים גם "התקופה הכנענית", השם במחקר שונה לתקופת הברונזה המאוחרת. זהו גם ראשיתו של הכתב האלפביתי. אתרים ארכאולוגיים מתקופת הברונזה ניתן למצוא בישראל בעיר דוד שבירושלים, בתל אפק, בתל חצור, בתל מגידו, בתל עכו, בתל יהודיה, בבקעת באר שבע ובמקומות רבים אחרים.

תקופת הברזל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערכים מורחבים – תקופת הברזל, התקופה הישראלית, תקופת בית ראשון

תחילתה של תקופת הברזל, על פי רוב דעות, היא בגילוי טכניקות לעיבוד ברזל באנטוליה ובקווקז, בסוף האלף השני לפנה"ס. בתחילת האלף הראשון לפנה"ס, כבר החליפו כלי הנשק העשויים ברזל את אלה העשויים ברונזה ברחבי המזרח התיכון.

תקופת הברזל באזור ארץ ישראל החלה קודם לתקופת בית ראשון והמשיכה בקירוב עד חורבנו. בתקופה זו ירד כוחן של האימפריות הגדולות והתעצמו הממלכות המקומיות: ארם, עמון, פלשת, אדום, מואב, יהודה וישראל. ארכאולוגים מכנים תקופה זו גם בשם "התקופה הישראלית".

אירועים מרכזיים בפרהיסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפחות פעמיים יצאו מאפריקה, ערש המין האנושי, הגירות של טיפוסי אדם שיכולותיהם הפיזיות והמנטאליות משופרות. אוכלוסיות קדומות של טיפוסי הומו ארגסטר היו כנראה אבותיהם של אוכלוסיות הומו ארקטוס, אשר היו הראשונים כבר לפני כ-1.7 מיליון שנה לאכלס חלקי עולם החורגים מאקולוגיית המוצא של האדם. עדות לכך היא ממצאי דמיניסיגאורגיה. שהשאירו כלים בעובידיה בעמק הירדן בדרכם ליישב את רוב "העולם הישן", להשתלט על השימוש באש, על הציד ואולי אף על החיים בשבט. לבסוף יישבו גם את אינדונזיה.

גם אבותיהם של ראשוני מיננו, הומו ספיינס, הגיעו מאפריקה שמדרום לסהרה על פי ממצאי עצמות מ-90–120 אלף שנה לפני זמננו. הם הביאו עמם יכולות משופרות, שכליות וטכנולוגיות. על סמך מחקרים גנטיים ניתן לקבוע את "יציאת אפריקה" של ראשוני אבותינו, כבר בין 150 ל-200 אלף שנה לפני זמננו.

מין אדם נוסף, האדם הניאנדרטלי, נפרד ושונה מהמין שלנו, התקיים משך כ-200 אלף שנה – עד 32 אלף לפני זמננו באירופה ומערב אסיה. הטכנולוגיה שלהם וכנראה גם תרבותם היו שונים למדי מאלו שלנו. הופעתם והיעלמותם עדיין מעסיקות פרהיסטוריונים וחוקרים מתחומים נוספים.

סטונהנג', אנגליה; הוקם לראשונה בתקופה הנאוליתית של בריטניה, לפני כ-5000 שנה

קפיצה גדולה קדימה אירעה סביב 40–46 אלף שנה לפני זמננו. היא קשורה שוב עם הגירה מאזורנו דרך אסיה הקטנה ואזור הים השחור לאירופה. ישנם שיפורים בתחומים טכנולוגיים, אמנותיים, וכנראה גם בהתפתחות השפה. ההתפתחות אירעה סביב 40 אלף שנה לפנינו ואפשרה לאוכלוסיות הומו ספיינס מודרני לפתח אומנויות ואמנות מצטיינים ולהיות הראשונים לישב את "העולם החדש". היו שסברו שהגורם לקפיצה זו הוא המצאת הדיבור, אך רבים (ובהם דוקינס, פינקר וחומסקי) משערים שהשפה המדוברת נוצרה זמן רב לפני כן, וזו הדעה השלטת כיום[דרוש מקור]. בכל זאת, גם ההסברים החלופיים נוטים לקשור אותה ליצירתה והתפתחותה של השפה, ולא, לדוגמה, לאיזושהי התפתחות ביולוגית. כך העלה דוקינס סברה שלפיה אל הקפיצה הגדולה הובילה המצאה דקדוקית מהפכנית כלשהי (למשל המצאת הכלים הלשוניים המאפשרים ניסוח היפותזות או תיאור מציאות חלופית).

המהפכה הנאוליתית ובעקבותיה מהפכת העיור והופעת הכתב, הם האירועים הפרהיסטוריים המכוננים של ההיסטוריה, כולל זו המודרנית. ביסוד הדברים עיצוב אקו-סיסטמה של סביבת ייצור מזון ליד הבית ומעבר הדרגתי מחברה של לקטים-ציידים לחברה חקלאית.

לעומת ההיסטוריון החוקר את העבר על פי תיעוד כתוב, הפרהיסטוריון חוקר את העבר על פי שרידים מוחשיים של פעילות האדם, תוך תשומת לב רבה לאירועי הסובב הטבעי. ביחד עם הערכות אנתרופולוגיות נעשה מאמץ לבנות מודל קיום של חברה שלא הותירה לנו מסמכים כתובים.

יצירות אמנות מתקופת האבן

האנושות בתקופה הפרהיסטורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקופה הפרהיסטורית באזור הלבנט
תקופת האבן התקופה הפלאוליתית הפלאוליתית התחתונה
הפלאוליתית התיכונה
הפלאוליתית העליונה
התקופה האפיפלאוליתית
התקופה הנאוליתית
תקופת המתכות התקופה הכלקוליתית

בני האדם המודרניים בתקופה הנאוליתית החלו בכיבוש הארץ על ידי הסתגלות תרבותית. הם פיתחו כלים שבעזרתם יכלו לצוד את הטרף ולהרתיע את הטורפים, וגם שיטות יעילות של ארגון ושיתוף פעולה חברתי. כך עלו לראש פירמידת המזון והפכו לציידים-לקטים מיומנים. כושר ההסתגלות התרבותית אפשר אכלוס אזורים חדשים במזרח אסיה (לפני כ-45,000 שנה), אירופה (לפני כ-40,000 שנה), אמריקה (לפני כ-15,000 שנה) ואוסטרליה (לפני כ-50,000 שנה).

במשך התקופה הזאת חיו בני האדם בקבוצות קטנות של ציידים-לקטים. שטח הקיום של קבוצה כזאת נע לפי כמות המזון בסביבה – ויכל לנוע בין קילומטרים ספורים באזורים עשירים כמו הסהר הפורה לעשרות קילומטרים באזורים מדבריים. לפי ג'ארד דיימונד בספרו 'רובים חיידקים ופלדה' הסביבה הפרהיסטורית הייתה המקפצה לשינוי בתקופה החקלאית. לטענתו, בני אדם למדו להכיר את הסביבה, לזהות מה טוב בשבילם וגם לביית צמחים ובעלי חיים. עד אותה ההתקופה, בני האדם חיו כציידים-לקטים ולא התרכזו בעיבוד הסביבה - אלא בניצולה.

לפני כ-20,000 שנה, קבוצות ציידים-לקטים בדרום מערב אסיה החלו לפתח את החקלאות – ולפני כ-13,000 שנה היא התפשטה גם לאירופה ולשאר רחבי העולם. לפני כ-10,000 שנה החלו לפתח לראשונה כלים מנחושת. בערך בשנת 3,000 לפנה"ס, גילו בני האדם דרך להפיק ארד (ברונזה - סגסוגת של נחושת ובדיל). המתכת החדשה נתנה את שמה לתקופה היסטורית שלמה - תקופת הברונזה. תקופת הברונזה הסתיימה בערך בשנת 1300 - 1200 לפנה"ס בדרום מערב אסיה, כאשר בני האדם למדו כיצד להכין כלי ברזל. באזורים אחרים בעולם, תקופה זו נמשכה מאוחר יותר. בסיועם של כלי הברזל הצליחו בני האדם לפתח את החקלאות לרמה גבוהה יותר, באופן שאפשר הקמת ערים.

מהפכות בפרהיסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלים נאוליתיים

המהפכה הלשונית החלה לפני כ-70,000 שנה. היא הניעה דינמיקות תרבותיות מסוג חדש – דינמיקות היסטוריות – ששונות באופן מהותי מהדינמיקות הביולוגיות, שאפיינו את מיני האדם עד אז ושמאפיינות עד היום את יתר מיני בעלי החיים. במהלכה התפתחה התודעה האנושית וכישורי שיתוף הפעולה של הומו סאפיינס לרמה שהפכה אותו לשליט העולם.

המהפכה הנאוליתית או המהפכה החקלאית, התרחשה בדרום מערב אסיה בין 8,000 ל־7,000 לפנה"ס. היא הייתה הראשונה בסדרה של מהפכות חקלאיות בהיסטוריה האנושית, והיא ציינה את המעבר מחברות נוודיות של ציידים-לקטים לחברות חקלאיות נייחות בתקופת האבן החדשה.

החקלאות העניקה לבני האדם שליטה מוגברת על אספקת המזון שלהם, אך דרשה ישיבת קבע ועודדה התפתחות של קבוצות אנושיות רחבות יותר. הגורם העיקרי למהפכה זאת, לדעת צ'ילד, הוא האקלים החם והיבש אשר נוצר בסוף עידן הקרח האחרון. האקלים הביא ליעילות מוגברת בעיבוד תבואה, אך גם כפה את קיום היישוב לצד מקורות מים.

בזכות המעבר לחברה נייחת, בני האדם הפרהיסטוריים יכלו לאגור מזון, עבור תקופות קשות ולסחור בעודפים לא נחוצים. לנוכח הבטחת אספקת המזון ופיתוח הסחר יכלו האוכלוסיות לצמוח, להתגוון ולהתחלק ליצרני מזון ובעלי מלאכה. מורכבות חברתית זאת דרשה צורה כלשהי של ארגון, דוגמת דת, כדי לתפקד ביעילות. כמו כן, החיים באתר מסוים אפשרו הצטברות של רכוש אישי וקשר לנחלות.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

יובל נוח הררי, קיצור תולדות האנושות, אור יהודה תשע"א.

אניטה גנרי, עובדות מדהימות על הפרהיסטוריה, תשנ"ב

עופר בר-יוסף ויוסף גרפינקל, הפריהיסטוריה של ארץ ישראל: תרבות האדם לפני המצאת הכתב, ירושלים 2008

Thomas Litt, Jürgen Richter, Frank Schäbitz. The journey of modern humans from Africa to Europe : culture-environmental interaction and mobility, Stuttgart 2021

Christian Horn (Ed.) Places of memory: spatialised practices of remembrance from prehistory to today, Oxford: Archaeopress, 2020

Martin Furholt, Detecting and explaining technological innovation in prehistory / edited by Michela Spataro, Leiden 2020.

Robyn E. Cutright, The story of food in the human past : how what we ate made us who we are, University of Alabama Press, 2021

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיינו גם בפורטל

P La Liberte.png

פורטל היסטוריה הוא שער לחקר ההיסטוריה ומדע ההיסטוריוגרפיה. הפורטל פורש תמונה של אירועים ותהליכים היסטוריים בפרספקטיבה רחבה ומציג את המחקר המדעי העדכני והשתקפותו בערכי ויקיפדיה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרהיסטוריה בוויקישיתוף