פרה-קוגניציה
פרֶה-קוגניציה (מלטינית prae- "לפני", cognitio "רכישת ידע") היא תופעה כביכול של חישה תודעתית של ראיית אירועים עתידיים, או מודעות ישירה בדרך אחרת לאירועים בעתיד.
אין ראיות מדעיות מקובלות לכך שפרה-קוגניציה היא תופעה אמיתית, והיא נחשבת באופן נרחב לפסאודו-מדע. פרה-קוגניציה מפרה את עקרון הסיבתיות, לפיו תוצאה לא יכולה להתרחש לפני הגורם לה.
לאורך ההיסטוריה מגוון רחב של תרבויות התייחס לפרה-קוגניציה כמציאות פשוטה. למרות היעדר ראיות מדעיות לקיומה, אנשים רבים מאמינים שהיא אמיתית. היא מדווחת באופן נרחב על ידי עדויות אישיות, ונשארת נושא למחקר ולדיון בקהילת הפאראפסיכולוגיה.
תופעות פרה-קוגניטיביות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לעיתים, גישה של תחושה מוקדמת (precognition) מטופלת כדוגמה לתופעה רחבה יותר של ידיעה מוקדמת, או כדי להבין בכל דרך שהיא מה צפוי לקרות בעתיד. היא שונה מתחושה מוקדמת, שהיא תחושה מעורפלת יותר של אסון מתקרב. פעילויות קשורות כמו נבואה וניבוי עתידות, חיזוי אסטרולוגי, קארמה, קריאה בקפה, קריאה בקלפים ועוד פרקטיקות רבות נהוגות לאורך ההיסטוריה.
חלומות פרה-קוגניטיביים הם אולי המקרים הנפוצים ביותר של קדם-קוגניציה. בדרך כלל, חלום או חזון יכולים להיות מזוהים כקדם-קוגניטיביים רק לאחר שהאירוע המשוער התרחש. כאשר אירוע כזה מתרחש לאחר חלום, נאמר שהוא "שבר את החלום".
בדת
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביהדות רוב החלומות הם חסרי משמעות, והרעיון מבוטא בציטוט "חלומות שווא ידברו" (זכריה י', ב'), ואילו חלומות מסוג מסוים בלבד בעלי מסר שמיימי אמיתי.[1] רעיון זה של אלמנט נבואי בחלומות מופיע בגמרא "חלום, אחד מששים בנבואה" (מסכת ברכות, נז:). על פי ספר בראשית, ה' העניק ליוסף ידע מוקדם באמצעות חלומות נבואיים ואת היכולת לפרש את חלומותיהם של אחרים.[2] במקומות אחרים כמו חלומות פרעה, ובאופן נרחב במדרשים מצוי סיפורם של אישים, נביאים ואחרים שידעו על מאורעות טרם שהתרחשו.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאורך ההיסטוריה האמינו כי לאנשים מסוימים יש יכולות פרה-קוגניטיביות, או שפרקטיקות מסוימות יכולות לגרום לחוויות כאלה, וחזיונות אלה נקשרו לעיתים לאירועים היסטוריים חשובים. ואף כיום, אף שהמדע לא אימץ רעיונות פרה-קוגניציה, אנשים רבים משוכנעים בקיומה.
סקרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]סקר שנערך בשנת 2005 הראה כי 73% מהאמריקאים מאמינים לפחות בסוג אחד של חוויה על טבעית, כאשר 41% מאמינים בתפיסה חוץ-חושית.[3][4]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Freedman, Rabi Dr Moshe (12 בינואר 2017). "Do our dreams have any meaning?". thejc.com. The Jewish Chronicle.
- ↑ Lang, Bernhard (2009). Joseph in Egypt: A Cultural Icon from Grotius to Goethe. Yale University Press. p. 23. ISBN 978-0-300-15156-5.
- ↑ Moore, David W (16 ביוני 2005). "Three in Four Americans Believe in Paranormal". www.news.gallup. Gallup Inc.
- ↑ van der Linden, Sander. "How Come Some People Believe in the Paranormal?". www.scientificamerican.com. Scientific American.