פרוכת ארון הקבורה של בנימין זאב הרצל
פרוכת ארון הקבורה של חוזה המדינה בנימין זאב הרצל היא יריעת בד רקומה שהוכנה באוסטריה בשנת 1936, ונועדה לכסות את ארונו של הרצל עם העלאת עצמותיו לקבורה בישראל. הפרוכת נעלמה בשנת 1949 לאחר טקס הלוויה, ומקום הימצאה נותר בגדר תעלומה במשך 70 שנה, עד שנמצאה בשנת 2019 במחסני קק"ל.
יוזמת הפרוכת[עריכת קוד מקור | עריכה]
| ” |
|
“ |
בשנת 1935, בקונגרס הציוני ה-19 בלוצרן, הוחלט בין השאר כי עצמותיו של הרצל תועלנה מאוסטריה לארץ ישראל בתוך שנה.
בהמשך להחלטה פנתה ההסתדרות הציונית, באמצעות מחלקת הנשים הציוניות של ויצו, לאדריכל אוסקר שטרנד בבקשה לתכנן את הפרוכת, ולאמן היודאיקה ארתור וייס, בבקשה להוציא לפועל את ביצועה.[4] הפרוכת הוכנה כמתוכנן אך יוזמת העלאת עצמותיו של הרצל לישראל לא יצאה לפועל. מלחמת העולם השנייה הייתה ככל הנראה הסיבה לדחיית התוכנית להעלאת עצמותיו של הרצל, והתוכנית יצאה לפועל רק בשנת 1949, לאחר קום המדינה.
הפרוכת, בצבע תכלת-לבן, הייתה רקומה בזהב. נרקם עליה אריה בתוך מגן דוד, ולצדו שבעה כוכבי זהב כאזכור לכוכבי הזהב שהציע הרצל לדגל המדינה היהודית ושבע שעות העבודה היומיות שהיו חלק ממשנתו של הרצל.[5] מעליהן נרקמו מילים מתוך חזון העצמות היבשות בספר יחזקאל ופסוק מספר תהילים קכ"ו. בחלקו התחתון נרקמו המילים האחרונות מתוך ספרו של הרצל "מדינת היהודים". בתחתית הפרוכת חתמו נשות ויצו במילים "נשי אוסטריה העבריות לכבוד המנהיג תאודור בנימין זאב הרצל לזכר העלאת עצמותיו לארצנו שנת תרצו".
הפרוכת נמסרה בשנת 1939 למנחם אוסישקין למשמורת על ידי משלחת חברות ויצו מאוסטריה ונשמרה מאז בחדר הרצל שבבניין הקרן הקיימת עד לטקס הקבורה של הרצל בישראל באוגוסט 1949.
הפרוכת במסע הקבורה של הרצל[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – קבורת בנימין זאב הרצל בישראל
באוגוסט 1949, עם הוצאת ארונו של הרצל מקברו בווינה, לקראת העלאת עצמותיו לישראל, הונחה עליו הפרוכת (שהובאה מישראל), והיא כיסתה אותו לאורך כל הדרך כפי שניתן לראות בתמונות רבות שתיעדו את המסע, החל מטקס פתיחת קברו של הרצל בבית הקברות בווינה, דרך טקס קבלת הארון בנמל התעופה לוד, הצבתו בתל אביב ועד לטקס קבורתו בהר הרצל בירושלים.
בתום הטקס, ולפני הורדת הארון לקברו, הוסרה הפרוכת מהארון, והיא הייתה אמורה להגיע לפי התוכנית, ל"חדר הרצל" (שבשנת 1949 היה במשרד הלשכה הראשית של הקרן הקיימת לישראל), שם הייתה אמורה להיות מוצגת ולהישאר. באופן מסתורי, היא לא הגיעה ליעדה ונעלמה.
החיפושים אחר הפרוכת[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאז טקס הקבורה ועד מציאתה לאחר 70 שנה נעשו מספר מאמצים לאתר את הפרוכת ההיסטורית האבודה, ולנסות להבין מה עלה בגורלה, אך ללא הועיל. חלק מניסיונות אלה תועדו בתיק מספר 3532 ואורכבו באוספי הארכיון הציוני המרכזי בירושלים.
- ביוני 1960 פנה ש.י. קויטנר להנהלת קרן קיימת לישראל, בבקשה להעביר את הפרוכת למוזיאון הרצל שנפתח באותה שנה. במכתבו הוא מתלונן על כך ש"עד היום הפרוכת לא נמצאה", וכותב "נודה לכם עבור מאמצים נמרצים למצוא את הפרוכת ולמוסרה לידנו"[6] למכתב הוא צירף צילום אישור בדבר קבלת הפרוכת על ידי קק"ל.
- באפריל 1962 פונה ד"ר יהשוע גוברין (שהיה בזמנו חבר הוועד הפועל הציוני, ובעברו יו"ר ההסתדרות הציונית באוסטריה) להנהלת קק"ל. הוא כותב כי הוא מסר אישית את הפרוכת למר אוסישקין בשנת 1939, למשמורת עד להעלאת עצמותיו של הרצל לארץ, על מנת ש"המכסה יכסה את ארונו של הרצל בשעת עליתם של עצמותיו", ועל מנת ש"אחרי הלוויה יבוא המכסה לחדר הרצל ויישאר שם". הוא מוסיף כי "עכשיו הגיעו לאזניו ידיעות... שאיש לא ידע היכן נמצא המכסה... ויש אפילו שמועה שהמכסה נכנס לקברו של הרצל" (שמועה שהוכחה בהמשך כלא נכונה[7]). הוא כותב כי הוא "מסרב להאמין שהמכסה נעלם או הוכנס לקברו של הרצל ומבקש שתהיה חקירה מיידית"[8]
- ביולי 1962 הוא פנה שוב להנהלת קק"ל ולד"ר אלכס ביין מנהל הארכיון הציוני המרכזי בנושא "הסמיכה ההיסטורית לארונו של ד"ר תיאודור הרצל",[9] וטען שעברו מעל חודשיים מאז מכתבו הקודם, ו"עד היום לא ידעתם על המצאו של המכסה הנ"ל...". הוא מפריך את השמועה על הורדת הפרוכת לקבר וכותב "קיבלתי בסוכנות היהודית אינפורמציה שהמכסה האמור הוחזר לקק"ל תמורת קבלה...". ד"ר גוברין מוסיף וכותב כי "עלי למתוח (ככל הנראה הושמטה בהדפסת המכתב המילה "ביקורת") על הטיפול המשפיל הזה כאילו מכסה זה לארונו של הרצל שק ישן ומשומש..." הוא מבקש שוב "להחיש את הטיפול להודיענו עוד החודש אם הצלחתם למצוא את המכסה במצב טוב" ומסיים במילים "ברור רק דבר אחד, שציוני אוסטריה לא ישתקו אם חס ושלום, המכסה יישאר אבוד או יהיה במצב רע".
- באוגוסט 1962 כתב משה שרף (שהיה בזמנו מנהל מדור הרצל בארכיון הציוני) רשומה לתיק 3532 בעניין הפרוכת בה ציין כי "מר. ש. יקרויטנר ממחלקת הארגון של ההנהלת הציונית הראה לי חילופי מכתבים בין הוועדה להר הרצל ובין קק"ל בנדון. בידי המחלקה לארגון נמצאת קבלה חתומה על ידי אחד מהאנשים האחראים בקק"ל, המאשרת את קבלת הפרוכת" (מה שמפריך את השמועה לפיה הפרוכת נקברה עם הארון). עוד הוסיף כי מר חתלגי, שטיפל בעניין מטעם קק"ל הודה כי מדובר ב"פרשה עגומה", וכי אין להם כל אפשרות לברר מה קרה לפרוכת... והם ממשיכים בחיפוש הפרוכת בכל המחסנים".[7]
- בספטמבר 1962 אישר ד"ר אלכס ביין (מנהל הארכיון הציוני המרכזי) שהיה מכותב על המכתבים של ד"ר יהושוע גוברין, כי הוא קיבל את פנייתו וכי כפי שידוע לו "עושים בקק"ל מאמץ למצוא את השמיכה". עוד הוסיף כי בדק שוב את כל הקשור בדבר בתיקי הארכיון, והוא יכול לומר בוודאות כי "הפרוכת אינה נמצאת בארכיון הציוני".[10]
- באפריל 1963, ביקש ד"ר יהושוע גוברין מאלכס ביין,[11] העתק מדויק או צילום התרשים של "המכסה", ורשימה של "בעלי המלאכה הטובים בארץ באריגת יד" על מנת לנסות ולשחזר העתק של הפרוכת. יוזמה זו לא יצאה לפועל בסופו של דבר.
- בינואר 2007, 44 שנים לאחר הניסיונות שנעשו בתחילת שנות ה-60, נעשה ניסיון נוסף לאתר מה עלה בגורל הפרוכת. דפנה שגב, מנהלת מחלקת הארכיון של קק"ל כתבה ליצחק אלישיב מנכ"ל קק"ל בהמשך לבקשתו לבדוק את הנושא מחדש, כי החיפושים אחר ה"מכסה הרקום, הפרוכת" לא העלו דבר, לא בקק"ל, לא בארכיון הציוני, וכי מנהל מוזיאון הרצל, מוטי פרידמן, ענה אף הוא שכל החיפושים כבר נעשו ולשוא. היא ציינה עוד כי "יש המשערים שהפרוכת נקברה עם הארון"[12] (השערה שכאמור, הוכחה כלא נכונה).
ביולי 2019, 115 שנים לפטירתו של הרצל ו-70 שנה לאחר העלאת עצמותיו לישראל, הוזמן שחזור של הפרוכת על ידי הההסתדרות הציונית העולמית עבור מוזיאון הרצל. השחזור אותו יזם יצחק וייס, בנו של ארתור וייס, אשר תכנן את הפרוכת המקורית[13], בוצע על ידי אומנית היודיאקה רונית גור.[14]
ב-7 באוגוסט 2019, שבועיים לאחר חשיפת הפרוכת המשוחזרת ו-70 שנה לאחר שנעלמה, נמצאה הפרוכת המקורית בבית קק"ל ההיסטורי בתל אביב. הפרוכת נמצאה "מתחת לארון" על ידי מנהל מוזיאון קק"ל, ד״ר אריה בן.[15] לאחר מספר שנים היא הועברה על ידי אברהם דובדבני, לשעבר יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית, ויו"ר קרן קיימת לישראל, אל הארכיון הציוני המרכזי של ההסתדרות הציונית העולמית בהר הרצל, לשימור ולמשמורת.[16]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דליה מזורי, תעלומה: לאן נעלמה הפרוכת מארונו של חוזה המדינה?, באתר nrg, 3 במאי 2017
- משי אייד, אחרי 70 שנה: בעקבות תעלומת הפרוכת של הרצל, באתר ynet, 23 ביולי 2019
- דניאל רוט-אבנרי, סוף לתעלומת הפרוכת ההיסטורית של הרצל, באתר ישראל היום, 7 באוגוסט 2019
- גילויים חדשים על הפרוכת של הרצל, באתר הארכיון הציוני, 6 בנובמבר 2023
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ספר יחזקאל, פרק ל"ז, פסוק י"ב
- ^ ספר תהילים, פרק קכ"ו, פסוק ה'
- ^ "מדינת היהודים", מאת בנימין זאב הרצל, אחרית דבר
- ^ ד"ר יצחק וייס, הרצל - קריאה חדשה, עמוד 252
- ^ בנימין זאב הרצל, "מדינת היהודים", "אני מתאר לעצמי דגל לבן עם שבעה כוכבי-זהב. היריעה הלבנה מסמלת את החיים החדשים, הטהורים; הכוכבים הם שבע שעות-הזהב של יום העבודה שלנו, שכן בסימן העבודה הולכים היהודים אל הארץ החדשה"
- ^ מכתב לקק"ל, מ-30 ביוני 1960 מתוך אוספי הארכיון הציוני המרכזי, ירושלים
- ^ 1 2 רשימה לתיק 3532, משה שרף, 6 באוגוסט 1962, מתוך אוספי הארכיון הציוני המרכזי, ירושלים
- ^ מכתב מד"ר יהשוע גוברין 27 באפריל 1962, מתוך אוספי הארכיון הציוני המרכזי, ירושלים
- ^ מכתב מד"ר יהושוע גוברין, 18 ביולי 1962, מתוך אוספי הארכיון הציוני המרכזי, ירושלים
- ^ מכתב מספר 35321 מד"ר אלכס ביין, 18 בספטמבר 1962, מתוך אוספי הארכיון הציוני המרכזי, ירושלים
- ^ מכתב של ד"ר י. גוברין בתיק 35321 מתאריך 12 באפריל 1963, מתוך אוספי הארכיון הציוני המרכזי, ירושלים
- ^ מכתב לקק"ל מתאריך 22 בינואר 2007, מתוך אוספי הארכיון הציוני המרכזי, ירושלים
- ^ משי אייד, אחרי 70 שנה: בעקבות תעלומת הפרוכת של הרצל, באתר ynet, 23 ביולי 2019
- ^ גילויים חדשים על הפרוכת של הרצל מתוך אתר הארכיון הציוני, 6 בנובמבר 2023
- ^ דניאל רוט-אבנרי, סוף לתעלומת הפרוכת ההיסטורית של הרצל, באתר ישראל היום, 7 באוגוסט 2019
- ^ גילויים חדשים על הפרוכת של הרצל מתוך אתר הארכיון הציוני, 6 בנובמבר 2023