פרומנד פלנטה-הטיילת הירוקה של רנה דומון
.jpg) | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם |
רנה דומון  |
| הקמה | |
| תקופת הבנייה | ?–1988 |
| מיקום | |
| ערים ראשיות |
הרובע השנים-עשר של פריז |
| קואורדינטות | 48°50′58″N 2°22′16″E / 48.849572°N 2.3711°E |
| אתר רשמי | |
 | |
  | |
הטיילת הירוקה של רנה דומון (בצרפתית: Coulée verte René-Dumont, שנקראה בעבר פרומנד פלאנטה Promenade plantée, היא נתיב הליכה ירוק ופארק ליניארי המצוי ברובע ה-12 בפריז, צרפת.
מיקום וגישה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הטיילת ממוקמת על תוואי של קו רכבת בעבר, משתרעת מכיכר הבסטיליה ועד לשדרות פריפריק בחלק המזרחי של פריז.
חלקה המערבי של הטיילת, ממוקם על ויאדוקט דה ארטס שנגיש באמצעות מדרגות ומעליות בנקודות שונות לאורך שדרת דומסניל ובאזור זה מיועד להולכי רגל. הוויאדוקט הוא למעשה גשר, הנשען על מספר סמכים-ניצבים או קשתות. החלק המזרחי של הטיילת, נמצא תחת למפלס הרחוב ומיועד לאפשר תנועה נפרדת להולכי רגל ורוכבי אופניים.
תחנות המטרו הקרובות ביותר לאורך הטיילת הירוקה הן תחנות: בסטיליה, גאר דה ליון, מונטגאלה, דאומסניל, ובל אייר.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הטיילת הירוקה נוצרה על תוואי הרכבת של קו רכבת-ונסן לשעבר. הקו חיבר משנת 1859 את תחנת הבסטיליה עם לורניי-ל'אטאנג, דרך ונסן. הקו פריז מתחנת בסטיליה למארל-אן-ברי, הידוע גם כקו הבסטיליה, קו ונסן או קו V, הוא חלק מרשת הרכבות המזרחיות באורך 66.3 קילומטרים. בשיאו חיבר את תחנת פריז-בסטיליה בפריז לתחנת מרל-אן-ברי דרך ורניי-ל'אטאן. קו רכבת זה הוצא משימוש בשנת 1969, חלק ממנו שולב בקו ה-A של ה-RER, בעוד שמקטע פריז-ונסן הוא נטוש.
שיפוצים באזור החלו משנות ה-80. בשנת 1984 נהרסה תחנת הרכבת פריז-בסטיליה כדי לפנות מקום לבניית בית האופרה בסטיליה. אזור הפיתוח העירוני של רוי (ZAC) תוכנן החל משנת 1986. הוא כלל את מתחמי הרכבת לשעבר ואיפשר יצירת אזור משולב לדיור, פעילויות מסחריות ושטחים ירוקים. גן רוילי, שגם הוא חלק מהמיזם, הפך לאחד הצמתים המרכזיים של הטיילת. הטיילת, נועדה לפתח את האזור סביב השטחים הירוקים.[1] בבניית מיזם זה שולבו אינטרסים ציבוריים יחד עם פרטיים. עיצוב הפרויקט והתאמתו, במסגרת הפיתוח מחדש של מזרח פריז, הם חלק ממגמה פוסט תעשייתית בתכנון חלק זה בפריז.[2]
הטיילת הירוקה הוקמה בשנת 1988 על ידי אדריכל הנוף ז'אק ורג'לי והאדריכל פיליפ מתייה ונחנכה בשנת 1993.[3] הקשתות של טיילת דה ארטס שוקמו בשנת 1989 על ידי האדריכל פטריק ברגר. לאורך המסלול, נחנכה בשנת 1989 כיכר שארל-פגי.[4] גן רוי תוכנן בין השנים 1992 ו-1998,[5] וגן גאר רוי נוצר בשנת 1995.[6]
בהחלטה שאומצה על ידי מועצת העיר פריז ביולי 2009 הטיילת הירוקה נקראת "הנתיב הירוק רנה-דומון", על שם האגרונום הצרפתי רנה דומון (1904–2001), שהיה גם, בשנת 1974, המועמד הירוק הראשון בבחירות לנשיאות.
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הטיילת היא מרחב הליכה ארוך, עטוף צמחייה העוקב אחר תוואי קו הרכבת לשעבר של וינסן. הוא מתחיל הבית האופרה של הבסטיליה בתחילת ויאדוקט האמנויות ומשתרע לאורך 4,7 ק"מ עד לבולוואר פריפריק. שם ניתן להגיע אליו באמצעות גרם מדרגות לולייני מודרני או בשיפוע מתון. באזור זה היה גשר בן 64 קשתות באורך של כ-1,500 מטר, שהיה אחד מאתרי המסילה הבולטים בנוף של פריז, לאורך שדרות דומסניל ונבנה מאבנים מסותתות ושצופו בלבנים אדומות. הקשתות שתומכות בגשר הוסבו לגלריות לאומנים ולבתי קפה ומסלול המסילה הפך לאטרקציה לתיירים ומקומיים. לאורך טיילת ממוקמות מזרקות וואלאס. ההליכה מהבסטיליה, היא דרך מסלול דרום-מזרחי, על ויאדוקט האמנויות, כעשרה מטרים מעל שדרת דומסניל. הטיילת חוצה את שדרת לדרו-רולן Avenue Ledru-Rollin דרך גשר רכבת לשעבר. מגשר זה מגיעים לכנסיית סן-אנטואן-דה-קינז-וינגט ובית העירייה של הרובע ה-12, הוא עובר מעל גן רוי דרך גשר הולכי הרגל אנדרה-ליאו ואז יורד למפלס הרחוב. לאחר מכן היא ממשיכה לסמטת ויוואלדי. בקצה הוא פונה מזרחה, לאחר מנהרה העוברת תחת לרחוב דה רוי, הוא עוקב אחר חתך קו הרכבת הישן, מתחת לרחובות ולבניינים הסובבים, ועובר פעמיים דרך מנהרות. תחילה מתחת לרחוב פיקפוס, לאחר מכן מתחת לשדרה הנושאת את אותו שם ליד תחנת המטרו בל-אייר שרציפיה משקיפים על הטיילת. ברחוב סהל, המסלול ממשיך מזרחה לכיוון כביש הטבעת ושער מונטמפויבר, וחוצה את שדרת הגנרל-מישל-ביזוט בגובה הכביש. השני חוצה את האחרון באמצעות גשר ופונה דרומה דרך המסילה הישנה המחברת לקו פטיט סינטור עד לכיכר שארל-פגי, ואז ממשיך מעבר לו ומצטרף לפטיט סינטור של הרובע, הפתוחה לקהל הרחב בין שער סן-מנדה לשער שרנטון. בנוסף לגן רוי ולכיכר שארל-פגי, הטיילת הירוקה משופרת גם על ידי גן גאר-דה-רוי Jardin de la Gare-de-Reuilly וגן הקטור-מלו jardin Hector-Malot. הטיילת עצמה משתרעת על פני 3.7 הקטאר.[7]
שביל עטוף צמחייה
ה-ויאדוקט האמנויות נראה משדרת Daumesnil
נוף של הטיילת הירוקה, בקטע המשקיף על ויאדוק דה ארטס
ריהוט רחוב בית המשמר ומזרקת וואלאס.
גשר הרכבת לשעבר של פרומנד פלאנטה שחוצה את שדרת לדרו-רולן
כנסיית סנט אנטוניוס מקווינץ-ווינגטס.
הסמטאות של ויוואלדי
השפעות התכנון
[עריכת קוד מקור | עריכה]קיימות דוגמאות נוספות של קווי רכבת שיצאו משימוש והוסבו לפארקים או טיילות, אך הטיילת הירוקה Coulée Verte René-Dumont הוא המרחב הירוק המוגבה הראשון שנבנה על ויאדוקט-אובל. ההיי ליין בניו יורק נחנך בשנת 2009, בהשראת טיילת זו של פריז. טרנספורמציות דומות מתוכננות בערים שונות כמו סנט לואיס, פילדלפיה, ג'רזי סיטי, שיקגו, רוטרדם.[8] בפריז עצמה, הטיילת אינה המרחב הירוק היחיד שנבנה על כביש רכבת ישן. ברובע ה-16, בין פורט ד'אוטיי porte d'Auteuil לתחנת המטרו לה מואט La Muette, חלק מקו אוטיי הפך לטיילת. ברובע ה-17 של פריז, טיילת פרייר la promenade Pereire עוקבת אחר קו הרכבת פטיט סנטור. בפרבר בקולומב, הכביש הירוק של קולומב coulée verte de Colombes גם הוא נבנה לפי אותו עיקרון.
אזכור באמנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הטיילת הירוקה מצולמת בסרט לפני השקיעה Before Sunset, בבימויו של ריצ'רד לינקלייטר משנת 2004 ובכיכובם של אית'ן הוק וג'ולי דלפי.
- בסרט "Situation Amoureuse מצב אהבה", בבימויו של מאנו פאייה ורודולף לאוגה, שיצא לאקרנים בשנת 2014, ניתן לראות את הטיילת.[9]
- הקליפ Elsewhere של קרן אן, בבימויו של אמיל צ'דיד, צולם על הטיילת.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של פרומנד פלנטה-הטיילת הירוקה של רנה דומון
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Promenade Plantée | Sur Atlas, suratlas.unibocconi.eu (באנגלית)
- ↑ Joseph Heathcott, The Promenade Plantée, Scilit
- ↑ "Philippe Mathieux, architecte". Philippe Mathieux, architecte (בצרפתית).
- ↑ "Square Charles-Péguy". ville de Paris..
- ↑ "Jardin de Reuilly". ville de Paris..
- ↑ "Jardin de la gare de Reuilly". ville de Paris..
- ↑ "Promenade plantée". Société d'économie mixte d'aménagement de l'est de Paris. 19 במרץ 2008..
- ↑ (באנגלית) "Frequently Asked Questions: Has an elevated rail structure been made into a park before?". the High Line..
- ↑ "La Promenade plantée. Situation amoureuse : c'est compliqué". www.parisfaitsoncinema.com..