פרופייט דוראן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרופייט דוראן
לידה 1350
פרפיניאן, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1415 (בגיל 65 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה כתר אראגון עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ?–1415 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יצחק בן משה הלוי (כאשר נאלץ להמיר דתו באונס, הוצמד לו שם נוצרי - פְּרוֹפִייַט דּוּרַאן; מכונה גם האפודי על שם חיבורו, שמהווה ראשי תיבות של שמו אני פרופייט דוראן[1]), היה חכם יהודי, רופא ופילוסוף. חי בין השנים 1350–1415. עיקר פועלו היה בעיסוק בדקדוק ובפולמוס עם הנוצרים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימי נעוריו למד בישיבות אשכנז ורכש גם השכלה כללית רחבה. תקופה מסוימת גר בברצלונה בביתו של רבי חסדאי קרשקש.

בגזירות קנ"א נאלץ האפודי להמיר דתו באונס, אז הוצמד לו שם נוצרי Honoratus de Bonafide (בעל משמעות אירונית: 'האמונה הטובה'), אך הוא שמר בסתר על זהותו ואמונתו היהודית, ואף המשיך לכתוב כנגד הנצרות ללא אזכור מפורש של שם המחבר. יש לזכור כי האינקויזיציה של אותם ימים הייתה בחיתוליה. האפודי המשיך לחיות את חייו בספרד גם בזקנותו, כיהודי אנוס, החי כלפי חוץ כנוצרי.

כתביו ודעותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

באיגרת שכתב בשם "אל תהי כאבותיך" לעג לנצרות והבליט סתירות שבה. נימתה האירונית יצרה בעיני נוצרים מסוימים את הרושם המוטעה כאילו הוא בא לשבח את דתם. קיימת מסורת שלפיה כתב את המכתב לחבר אנוס שהתכוון לקבל עליו את הנצרות בהשפעת שלמה הלוי מבורגוס, הרב שהשתמד. את היהדות מזהה האפודי עם דת התבונה. בכתביו יש נחמה לאנוסים והבטחה שאם ישובו, יתכפר להם. האיגרת נדפסה לראשונה עם פירוש רבי יוסף אבן שם טוב בקושטא בשנת 1554.

ספר אחר שלו, "כלימת הגויים", הוא מחקר ביקורתי, בעיקר על טעויות שעושים מתקיפי היהדות בפירוש מקורותיה. חיבור זה מפגין את שליטתו של האפודי בשפה הלטינית ובספרות הנוצרית בשפה זו. פרק שלם בחיבורו מוקדש לביקורת על תרגומו הלטיני של הירונימוס לתנ"ך.

הספר "מעשה אפוד" עוסק בדקדוק, והוא זכה להערכה רבה, ורבים מחכמי ישראל המאוחרים השתמשו בו רבות[2]. בהקדמה לו מדגיש הכותב שהעיקר הוא העיסוק במקרא, יותר מאשר העיסוק במקורות יהודיים אחרים. הוא מעלה את ההשערה הקשה שהגזרות פגעו במיוחד ביהדות אשכנז בגלל התעמקותה בתלמוד על חשבון המקרא.

לחיבור זה הצמיד האפודי הקדמה ארוכה, עליה כתב דב רפל: "הקדמת הספר 'מעשה אפד' היא חיבור עצמאי, ורק שלשת המשפטים האחרונים של ההקדמה קושרים אותה בדרך מלאכותית ל'מעשה אפד' ". בחלקה הראשון של ההקדמה סוקר האפודי גישות שונות לתוכנית הלימודים היהודית ומציע את תוכניתו שלו ובמרכזה לימוד המקרא, בחלק השני מתוארת חשיבותו של התנ"ך ובחלק השלישי והאחרון מציג האפודי חמש עשרה עצות ללימוד מיטבי, בייחוד לשם שינון וזיכרון.

כן חיבר פירוש למורה נבוכים - שנדפס ביחד עם הטקסט של הרמב"ם ומפרשים נוספים במהדורת סביונטה 1553, במהדורת יסניץ 1742, במהדורת ז'ולקייב 1860 של מורה הנבוכים, ובמהדורת ווארשא 1872. שם מופיע הפירוש תחת השם 'אפודי'. על פירושו למורה-נבוכים כתב רבי יצחק אברבנאל[3]: "הנרבוני והאפודי שניהם נשרפים בבית הדשן", וזאת, בשל הפרשנות הרדיקלית של השניים למשנתו של הרמב"ם, בשונה מהפרשנות השמרנית, כפי שהסביר גם במקום אחר[4]: "העמיקו שחתו הנרבוני והאפוד במקום הזה, לייחס לרב המורה דעת נפסד בהשגחת הש"י היא כוללת ולא פרטית בארץ". על פירוש האפודי למורה הנבוכים כתב דב רפל כך: "הפירוש נועד כנראה להקל על המתחילים בעיון והמתקשים להבין את סגנונו של ר' שמואל אבן תיבון. אין האפודי נכנס בפירושו לבירורן של בעיות פילוסופיות ושל קשיים במורה נבוכים עצמו"[5]. יוסף שלמה דלמדיגו השווה את פירוש האפודי לפירושו הקלאסי של רש"י על התורה או על הש"ס, בשל דרכו של האפודי בפשטותו "בקיצור וביאור, והוא ראש הפרשנים".

מלבד כתבים אלה כתב האפודי חיבורים נוספים שנותרו בכתב יד. חיבורו 'חשב האפוד' דן באסטרונומיה ובענייני הלוח העברי [וכנראה חיבר גם פירוש לגרסה העברית של ספר אלמגסט]; חיבורו 'זיכרון השמדות' סוקר היסטורית את הגזרות שעברו על עם ישראל מחורבן בית שני ואילך. נותרו קטעים מפירושו של האפודי לפירוש אברהם אבן עזרא על התורה, וייתכן שחיבר גם פירושים לספר הכוזרי, ולביאור אבן רושד לספר הפיזיקה ('השמע הטבעי') של אריסטו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דב רפל, הקדמת ספר "מעשה אפד" לפרופיאט דוראן, סיני ק,ב (תשמז) עמודים תשמט-תשצה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו א' תלמג', כתבי פולמס לפרופיט דוראן, ירושלים ה'תשמ"א, עמ' ט הערה 2, לפענוח שונה של הכינוי "אפודי"
  2. ^ על החכמים שהשתמשו במעשה אפד, ראו במבוא הגרמני הנספח למעשה אפד, וינה ה'תרכ"ה, עמ' 16–17, ודב רפל סיני כרך המאה, עמ' תשס-תשסא
  3. ^ יצחק אברבנאל, פירוש למורה נבוכים, חלק א', פרק ה', באתר היברובוקס
  4. ^ יצחק אברבנאל, פירוש למורה נבוכים, חלק א', פרק מ"ד, באתר היברובוקס
  5. ^ רפל, דב, הקדמת ספר מעשה אפוד לפרופיאט דוראן, סיני, ק, ב (תשמז) , עמ' תש"נ