פרופייט דוראן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יצחק בן משה הלוי (כאשר נאלץ האפודי להמיר דתו באונס, הוצמד לו שם נוצרי פְּרוֹפִייַט דּוּרַאן, מכונה גם האפודי על שם חיבורו, שמהווה ראשי תיבות של שמו אני פרופייט דוראן[1]), היה חכם יהודי, רופא ופילוסוף. חי בין השנים 1350-1415. עיקר פועלו היה בעיסוק בדקדוק ובפולמוס עם הנוצרים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימי נעוריו למד בישיבות אשכנז ורכש גם השכלה כללית רחבה. תקופה מסוימת גר בברצלונה בביתו של רבי חסדאי קרשקש.

בגזירות קנ"א נאלץ האפודי להמיר דתו באונס, אז הוצמד לו שם נוצרי (בעל משמעות אירונית: 'האמונה הטובה'), אך הוא שמר בסתר על זהותו ואמונתו היהודית, ואף המשיך לכתוב כנגד הנצרות ללא איזכור מפורש של שם המחבר. יש לזכור כי האינקויזיציה של אותם ימים הייתה בחיתוליה. האפודי המשיך לחיות את חייו בספרד גם בזקנותו, כיהודי אנוס, החי כלפי חוץ כנוצרי.

כתביו ודעותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

באיגרת שכתב בשם "אל תהי כאבותיך" לעג לנצרות והבליט סתירות שבה. נימתה האירונית יצרה בעיני נוצרים מסוימים את הרושם המוטעה כאילו הוא בא לשבח את דתם. קיימת מסורת שלפיה כתב את המכתב לחבר אנוס שהתכוון לקבל עליו את הנצרות בהשפעת שלמה הלוי מבורגוס, הרב שהשתמד. את היהדות מזהה האפודי עם דת התבונה. בכתביו יש נחמה לאנוסים והבטחה שאם ישובו, יתכפר להם. האיגרת נדפסה לראשונה עם פירוש רבי יוסף אבן שם טוב בקושטא בשנת 1554.

ספר אחר שלו, "כלימת הגויים", הוא מחקר ביקורתי, בעיקר על טעויות שעושים מתקיפי היהדות בפירוש מקורותיה.

הספר "מעשה אפוד" עוסק בדקדוק, והוא זכה להערכה רבה, ורבים מחכמי ישראל המאוחרים השתמשו בו רבות[2]. בהקדמה לו מדגיש הכותב שהעיקר הוא העיסוק במקרא, יותר מאשר העיסוק במקורות יהודיים אחרים. הוא מעלה את ההשערה הקשה שהגזרות פגעו במיוחד ביהדות אשכנז בגלל התעמקותה בתלמוד על חשבון המקרא.

כן חיבר פירוש למורה נבוכים - שנדפס ביחד עם הטקסט של הרמב"ם ומפרשים נוספים במהדורת סביונטה 1553, במהדורת יסניץ 1742 ובמהדורת ז'ולקייב 1860 של מורה הנבוכים. שם מופיע הפירוש תחת השם 'אפודי'. על פירושו למורה-נבוכים כתב יצחק אברבנאל[3]: "הנרבוני והאפודי שניהם נשרפים בבית הדשן", וזאת, בשל הפרשנות הרדיקלית של השניים למשנתו של הרמב"ם, בשונה מהפרשנות השמרנית, כפי שהסביר גם במקום אחר[4]: "העמיקו שחתו הנרבוני והאפוד במקום הזה, לייחס לרב המורה דעת נפסד בהשגחת הש"י היא כוללת ולא פרטית בארץ".

מלבד כתבים אלה כתב האפודי חיבורים נוספים שנותרו בכתב יד.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דב רפל, הקדמת ספר "מעשה אפד" לפרופיאט דוראן, סיני ק,ב (תשמז) תשמט-תשצה
  • פלורנס תואתי-וכשטוק, "חכמת התורה" בתפיסתו של האפודי, גרנות 3 (תשסג) 259-265

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו א' תלמג', כתבי פולמס לפרופיט דוראן, ירושלים ה'תשמ"א, עמ' ט הערה 2, לפענוח שונה של הכינוי "אפודי"
  2. ^ על החכמים שהשתמשו במעשה אפד, ראו במבוא הגרמני הנספח למעשה אפד, וינה ה'תרכ"ה, עמ' 16-17, ודב רפל סיני כרך המאה, עמ' תשס-תשסא
  3. ^ יצחק אברבנאל, ‏פירוש למורה נבוכים, חלק א', פרק ה', באתר HebrewBooks
  4. ^ יצחק אברבנאל, ‏פירוש למורה נבוכים, חלק א', פרק מ"ד, באתר HebrewBooks