לדלג לתוכן

פרוקסיזום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרוקסיזום
שיוך microbody, אברון ציטופלזמי קרומי עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהים
FMA 63845 עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד MeSH A11.284.430.214.190.500.585.600 עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהה MeSH D020675 עריכת הנתון בוויקינתונים
מערכת השפה הרפואית המאוחדת C0752063 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הפרוקסיזום (peroxisome) הוא אברון אשר מצוי בכל תא איקריוטי, ומופרד בקרום אחד מהציטוזול (נוזל התא). הפרוקסיזום התגלה על ידי כריסטיאן דה דוב ב-1967.

תפקידו העיקרי של הפרוקסיזום במערכת התאית הוא לעזור לתא לפרק חומרים רעילים, כגון מימן על-חמצני (פראוקסיד, מי חמצן). המימן העל-חמצני מפורק בפרוקסיזום למים וחמצן באמצעות התגובה:

2H2O2 → 2H2O + O2.

התגובה מזורזת על ידי האנזים קטלאז.

בנוסף מכיל הפרוקסיזום אנזימים הקשורים לניצול חמצן, כגון D-amino acid oxidase וUrate oxidase. הפרוקסיזום מכיל גם מספר חלבונים ממברנליים החיוניים לתפקידיו השונים. האנזימים המסיסים של הפרוקסיזום מתורגמים בציטופלזמה על גבי ריבוזומים חופשיים. מעבר החלבונים ההידרופיליים מבעד לממברנת הליפידים ההידרופובית של הפרוקסיזום מתאפשר בזכות קיומו של ה־PTS‏ (Peroxisome Targeting Sequence), רצף חומצות אמינו המצוי בתחילת השרשרת הפפטידית של החלבון בשלבים הראשונים של היווצרותו ברשתית התוך-פלזמית. רצף כזה מכונה "רצף האות" או "פפטיד האות" (אנ'). אות מהסוג הזה מצוי בחלבונים אחרים מסוגים שונים המיעדים קבוצות חלבונים אלו לאברונים ספציפיים בתא, הרצף הוא ייחודי לכל אברון ספציפי.
הפרוקסיזום אחראי גם על חלק מתהליך פירוק חומצות השומן מסועפות או חומצות שומן שהן מאוד ארוכות (מעל ל־22 פחמנים) לקבוצות אציליות, וסינתזת הפוספוליפידים האתריים, תוצרי הפירוק בהמשך משמשים לייצור אנרגיה או לבניית קרומים שעוטפים את התא.

היווצרות הפרוקסיזום

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניגוד לליזוזום אשר נוצר ממנגנון הגולג'י, כיום מאמינים שהפרוקסיזום הוא בעל יכולת שכפול עצמי, שמתבצע על ידי חלוקה. באדם מצוי מספר רב של פרוקסיזומים בכבד, שם מצטברים החומרים הרעילים.

תפקודים נוספים וחשיבות קלינית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלבד תפקידו הידוע בפירוק חומצות שומן ארוכות-שרשרת ונטרול רדיקלים חופשיים, מחקרים מצביעים על כך שהפרוקסיזום משמש גם כמרכז מיחזור חשוב בתא. חלבונים ושיירי שומנים העוברים פירוק בפרוקסיזום יכולים לשמש כסובסטרט לתהליכים מטבוליים נוספים, מה שמדגיש את תפקידו כאברון המעורב ברשת רחבה של מסלולי אנרגיה ותיקון תאיים.[1]

בנוסף, מספר מחלות גנטיות נדירות מקושרות לפגיעה בתפקוד הפרוקסיזום. אחת המוכרות שבהן היא X-ALD (adrenoleukodystrophy), מחלה הנגרמת מפגם בחלבון המעורב בהעברת חומצות שומן אל תוך הפרוקסיזום. הצטברות חומצות שומן ארוכות-שרשרת גורמת לנזק נוירולוגי ולפגיעה בבלוטת יותרת הכליה.

מחקרים עדכניים מצביעים על כך שהפרוקסיזום ממלא תפקיד ברגולציה של אותות חמצון והשפעה על מערכת החיסון. ממצאים חדשים מראים שחלבונים רבים המעורבים בתפקוד הפרוקסיזום עדיין אינם מתוארים במלואם, וכי האברון עשוי למלא תפקידים נוספים בתיקון ממברנות, תקשורת בין-אברונית ושמירה על הומאוסטזיס מטבולי.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ טיפול במחלות נדירות: ד"ר עינת זלצקבר מפצחת את הפרוקסיזום, באתר מרכז דנגור לרפואה מותאמת אישית