פרחים שבורים (סרט, 1919)
.jpg) | |
| בימוי |
ד. וו. גריפית'  |
|---|---|
| הופק בידי |
ד. וו. גריפית' |
| תסריט |
ד. וו. גריפית' |
| עריכה |
ג'יימס סמית |
| שחקנים ראשיים |
ליליאן גיש George Beranger ג'ורג' ניקולס Edward Peil דונלד קריספ Kid McCoy בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה |
| מוזיקה |
ד. וו. גריפית' |
| צילום |
בילי ביצר |
| מדינה |
ארצות הברית |
| חברת הפקה |
פרמאונט |
| חברה מפיצה |
יונייטד ארטיסטס, נטפליקס |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה |
1919 |
| משך הקרנה |
90 דק' |
| סוגה |
סרט רומנטי, סרט אילם, סרט דרמה |
| מקום התרחשות |
לונדון |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
פרחים שבורים (באנגלית: Broken Blossoms) הוא סרט דרמה סיני-אמריקאי משנת 1919, בבימויו ובהפקתו של ד. וו. גריפית'. הסרט מבוסס על סיפור מאת תומאס ברק. בסרט מככבים ליליאן גיש, ריצ'רד ברתלמס ודונלד קריספ.
תקציר העלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסרט מתחיל עם צ'נג הואן, סיני צעיר שחולם להפיץ את מסר השלום של בודהה למערב. הוא מגיע ללונדון, אך מתאכזב מהאלימות שמצא שם. לוסי, נערה צעירה ואומללה, מוכה בידי אביה האלים, מגיעה לחנות של צ'נג. הוא מטפל בה ואוהב אותה, אך הם מתמודדים עם הקשיים של החברה הגזענית והאלימה שבה הם חיים.
צוות השחקנים הראשי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ליליאן גיש בתפקיד לוסי בארוס - נערה צעירה ואומללה
- ריצ'רד ברתלמס בתפקיד צ'נג הואן - סיני צעיר וחולם
- דונלד קריספ בתפקיד באטלינג בארוס - אביו האלים של לוסי
- ארתור הווארד בתפקיד המנהל בארוס - מנהל הקריירה של באטלינג בארוס
- אדוארד פייל סניור בתפקיד עין רעה - דמות מסתורית
- ג'ורג' ברנג'ר בתפקיד המרגל - דמות מסתורית
- נורמן סלבי בתפקיד אלוף הקרב - אלוף קרבות
ביקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]קשה להגזים בהתלהבות שהופצתה על ידי הסרט בשנת 1919 קשה ; גריפית נתפס כמי שפתח ממדים חדשים בקולנוע והעלה אותו לרמה של אמנות טרגית גדולה."אדוארד וגנכנכט בספרו "הקולנוע בעידן התמימות" (1962).[1]
ביקורות על הסרט מצאו אותו "מפתיע בפשטותו"... המשחק נתפס כפלא של תשעה ימים – אף אחד לא דיבר על דבר אחר מלבד חיוך ליליאן, ליליאן נהפכה כמו חיה מיוסרת במלכודת, על המעצורים המשכנעים של ברתלמס. מעט מאוד סרטים זכו להערכה רבה ומתמשכת יותר.
הקטעים של התעללות בילדים בסרט גרמו למממנים להקיא כאשר גריפית הציג להם טריילר לסרט;[2] לפי ראיונות עם ליליאן גיש, כתב מ"וראייטי" שהוזמן לצפות בצילום שני עזב את החדר כדי להקיא.
כיום, הסרט נחשב לאחד מיצירותיו הטובות ביותר של גריפית. בשנת 2012, הסרט קיבל חמישה קולות של מבקרים וקול אחד של במאי בסקר העשורי של המכון הבריטי לקולנוע, "Sight & Sound". רוג'ר איברט היה תומך נלהב של הסרט, והוסיף אותו לסדרת "סרטים גדולים" שלו; ובשנת 1996, הסרט נבחר לשימור ברשימת הרגיסטר הלאומי לסרטים של ארצות הברית על ידי ספריית הקונגרס כ"בעל חשיבות תרבותית, היסטורית או אסתטית".
אקירה קורוסאווה, הבמאי היפני המפורסם, ציין את הסרט הזה כאחד מ-100 הסרטים האהובים עליו.[3]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
"פרחים שבורים", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"פרחים שבורים", באתר נטפליקס
"פרחים שבורים", באתר AllMovie (באנגלית)
"פרחים שבורים", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"פרחים שבורים", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Wagenknecht, 1962 p. 123
- ^ Affron, Charles, Lillian Gish, Her Legend, Her Life (Scribner, 2002), p. 129.
- ^ A list of Akira Kurosawa's 100 favourite films of all time, faroutmagazine.co.uk, 2023-06-15 (באנגלית אמריקאית)