פריג'א זוארץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פריג'א זוארץ
Zuaretz prija.jpg
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 7 בדצמבר 1907
לוב עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 30 באפריל 1993 (בגיל 85)
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך עלייה 1949
כנסות 3 - 6
סיעה הפועל המזרחי, מפד"ל, חזית דתית לאומית
עיסוק קודם חינוך

הרב פריג'א זוארץ (7 בדצמבר 1907 - 30 באפריל 1993) היה סופר ומשורר, מורה לעברית, פעיל ציוני, ממחדשי השפה העברית בלוב, ובישראל חבר הכנסת מטעם המפד"ל בכנסת השלישית, הרביעית, החמישית והשישית.

לוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בטריפולי שבלוב. בן ראשון לאחר שלוש בנות ומכאן שמו שפירושו: "באה הישועה". בשנותיו הראשונות למד ב-"צלא" (בית כנסת), ששימש כתלמוד תורה. בגיל 17 העבירו אביו לבית הספר של חברת "יגדיל תורה" בה המשיך ללמוד בעיקר תלמוד ושולחן ערוך באגודת "תורה שבעל-פה", ונחשב לתלמידו של הרב כמוס נחאיסי. הוא קנה ידע רב בתנ"ך, בתורה שבעל-פה, ובספרות ימי-הביניים, וידע לצטט מקורות שלמים מתוך ספרים. אנשי לשון למדו ממנו על לשון קהילת לוב ואנתרופולוגים שמעו ממנו על חיי הקהילה שם.

בגיל 21 נשלח מטעם הרבנות בטריפולי לשרת את הקהילה בעיר אל-ח'ומס. שירותים אלו כללו חזנות, בדיקה ושחיטה, דרשנות ופסיקה, הוראת עברית, דאגה לנזקקים וכדומה. עסק רבות בחינוך נערים ואף שלח מתוכם לקהילות הסמוכות שתחת ניהולו.

היה פעיל ציוני, יסד וערך את השבועון הציוני הדתי "חיינו". זוארץ היה סופר ומשורר, ובתור ציוני נלהב חיבר שירים רבים המבטאים את כמיהתו, געגוגעיו ואהבתו לציון ודאג להשריש זאת לתלמידיו. בין שיריו: "קול אלוקים לנו קורא, מציון מזרחה. השומרים לבוקר, שמשכם זרחה", "שא ברכה חייל עברי, יוצאת מלב נאמן". הוא אף ערך וחיבר ספרים רבים, ביניהם "יהדות לוב", "אנשי אמונה", "שאו זמרה" ועוד. רוב עבודתו הספרותית עסקה בחיי בני העדה, מנהגיהם ומורשתם. בשל קשריו ההדוקים עם יושבי ארץ ישראל שנמצאו תחת שלטון בריטניה, שעמדה במלחמה עם השלטון האיטלקי שבלוב, הואשם בריגול ונשלח למחנה הסגר במדבר הלובי בין השנים 1940-1943.

זוארץ נהג להיות אוזן קשבת ומקור למענה לשאלות הלכתיות לבני העדה בארץ ובגולה. דאג להשריש את השפה העברית התקינה עוד בח'ומס, כך שכשאשר חיילים ישראלים הגיעו ללוב הופתעו לגלות מועדון יהודי בשם "בן יהודה", בו דיברו ושרו בעברית בלבד. סייע בעליית יהודים ארצה בשיתוף עם הסוכנות.

ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלה לארץ בשנת 1949 והתגורר עם אחיו במעברת שבות עם. החל ללמד בבית הספר המקומי, כמחנך ומאוחר יותר כמנהל בית הספר.[1] במסגרת תפקידים אלו עמל להעביר לדורות הבאים את מסורת עדות הספרדים. לימד עברית וספרות עברית, וערך הצגות להנחלת השפה העברית ותולדות הציונות. כמורה לעברית, חזן, דרשן וסופר הקפיד עם תלמידיו על לשון עברית צחה ומדויקת.

זוארץ היה פעיל בתנועת הפועל המזרחי ולקראת הבחירות לכנסת השלישית הוצב במקום משוריין ברשימה כנציג עדות המזרח.[2] ב-1955 נבחר כחבר כנסת בכנסת השלישית מטעם סיעת חזית דתית לאומית. יסד עם חברים נוספים יוצאי לוב את "ועד קהילות יוצאי לוב", שהפך לאחד מהגופים במוסדות המפד"ל. הוועד סייע לבני העדה.

בכנסת השלישית, הרביעית והחמישית כיהן כחבר בועדת החינוך והתרבות, בוועדת השירותים הציבוריים וכיו"ר הוועדה לפניות הציבור.[3] בכנסת השישית, כיהן בנוסף כחבר בועדת החוקה, חוק ומשפט, בוועדת הכנסת וכן בוועדה מיוחדת לבדיקת מבנה החינוך היסודי והעל-יסודי בישראל. במהלך תפקידיו בכנסת תרם מידיעתו בחינוך והוראה ורקם יחסים טובים עם כל הקשת הפוליטית. כן פעל למען תושבי המעברות להעלאת יהודי צפון אפריקה לישראל.[4] זוארץ היה ידוע כמקורב ליצחק רפאל בתוך המפד"ל.[5]

במקביל הקים ישיבה הנקראת ע"ש הרב אברהם חיים אדאדי שהיה מגדולי רבני לוב. ישיבה זו שימשה כישיבת המשך ל"ישיבת אדאדי" שבטריפולי.

בגיל 83 הוענק לו תואר "יקיר התנועה הדתית לאומית", על פועלו למען הציונות הדתית בארץ ובגולה. עוד לפני כן הוענקו לו תואר "יקיר העיר" נתניה ו"תואר החינוך הדתי לשנת תשמ"ה".

לאחר מותו הוקם תלמוד תורה על שמו בשיכון ותיקים בנתניה הנושא את שמו, "אדני פ"ז" (פריג'א זוארץ) ואף נקרא על שמו רחוב בשיכון ותיקים בנתניה.

בקיץ 2018 הוציא לאור אנסמבל אור שלום אלבום משיריו, בשם "בנתיב חיים חדשים".

פרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים וחוברות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חכמות נשים - לדמותה של האישה העבריה בלוב. 1961
  • אחת מני רבות - קורות עליית משפחה אחת. 1970
  • שאו זמרה. 1979
  • יהדות לוב. 1982
  • שנתיים ועוד. 1984

שירים וסיפורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "הדור החדש".[6]
  • "מעשיה בחרוזים".[7]
  • "קול אלוקים".[8]
  • "פרחי חיים"

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שבטים בהתמזגותם, הצופה, 21 ביוני 1955
  2. ^ עדת הבוכרים לימין הפועל המזרחי, הצופה, 19 ביוני 1955
  3. ^ יהושע ביצור38 אמרו שלום לכנסת, מעריב, 7 בנובמבר 1969
  4. ^ הרב פריג'ה זוארץ, יהדות צפון אפריקה משוועת להצלה, הצופה, 5 בספטמבר 1955
  5. ^ יהושע ביצורמחמיר הקרע בין רפאל והנהגת הדתיים, מעריב, 8 בדצמבר 1960
  6. ^ הדור החדש באתר הפיוט והתפילה
  7. ^ מעשייה בחרוזים באתר מרכז אור שלום
  8. ^ קול אלוקים באתר מרכז אור שלום