פריג'א זוארץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פריג'א זוארץ
فريجا زواريتز
Zuaretz prija.jpg
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 7 בדצמבר 1907
טריפולי, לוב עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 30 באפריל 1993 (בגיל 85)
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך עלייה 1949
מפלגה מפד"ל עריכת הנתון בוויקינתונים
סיעה הפועל המזרחי, מפד"ל, חזית דתית לאומית
חבר הכנסת
15 באוגוסט 195522 בנובמבר 1965
(10 שנים)
1 בדצמבר 196517 בנובמבר 1969
(4 שנים)
כנסות 3 - 5, 6
תפקידים בולטים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב פריג'א זוארץערבית: فريجا زواريتز; 7 בדצמבר 190730 באפריל 1993) היה סופר ומשורר, מורה לעברית, פעיל ציוני, ממחדשי השפה העברית בלוב. לאחר עלייתו לישראל כיהן כחבר הכנסת מטעם המפד"ל בכנסת השלישית, הרביעית, החמישית והשישית.

לוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בטריפולי שבלוב. בן ראשון לאחר שלוש בנות ומכאן שמו שפירושו: "באה הישועה". בשנותיו הראשונות למד ב"צלא" (בית כנסת), ששימש כתלמוד תורה. בגיל 17 העבירו אביו לבית הספר של חברת "יגדיל תורה" בה המשיך ללמוד בעיקר תלמוד ושולחן ערוך באגודת "תורה שבעל-פה", ונחשב לתלמידו של הרב כמוס נחאיסי. הוא קנה ידע רב בתנ"ך, בתורה שבעל-פה, ובספרות ימי-הביניים, וידע לצטט מקורות שלמים מתוך ספרים. אנשי לשון למדו ממנו על לשון קהילת לוב ואנתרופולוגים שמעו ממנו על חיי הקהילה שם.

בגיל 21 נשלח מטעם הרבנות בטריפולי לשרת את הקהילה בעיר אל-ח'ומס. שירותים אלו כללו חזנות, בדיקה ושחיטה, דרשנות ופסיקה, הוראת עברית, דאגה לנזקקים וכדומה. עסק רבות בחינוך נערים ואף שלח מתוכם לקהילות הסמוכות שתחת ניהולו.

היה פעיל ציוני, יסד וערך את השבועון הציוני הדתי "חיינו". זוארץ היה סופר ומשורר, ובתור ציוני נלהב חיבר שירים רבים המבטאים את כמיהתו, געגוגעיו ואהבתו לציון ודאג להשריש זאת לתלמידיו. בין שיריו: "קול אלוקים לנו קורא, מציון מזרחה. השומרים לבוקר, שמשכם זרחה", "שא ברכה חייל עברי, יוצאת מלב נאמן". הוא אף ערך וחיבר ספרים רבים, ביניהם "יהדות לוב", "אנשי אמונה", "שאו זמרה" ועוד. רוב עבודתו הספרותית עסקה בחיי בני העדה, מנהגיהם ומורשתם. בשל קשריו ההדוקים עם יושבי ארץ ישראל שנמצאו תחת שלטון בריטניה, שעמדה במלחמה עם השלטון האיטלקי שבלוב, הואשם בריגול ונשלח למחנה הסגר במדבר הלובי בין השנים 19401943.

זוארץ היה אוזן קשבת לבני העדה בארץ ובגולה והשיב על שאלותיהם בהלכה. דאג להשריש את השפה העברית התקינה עוד בח'ומס, כך שכאשר חיילים ישראלים הגיעו ללוב הופתעו לגלות מועדון יהודי בשם "בן יהודה", בו דיברו ושרו בעברית בלבד. סייע בעליית יהודים ארצה בשיתוף עם הסוכנות.

ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלה לישראל בשנת 1949 והתגורר עם אחיו במעברת שבות עם. החל ללמד בבית הספר המקומי, כמחנך ומאוחר יותר כמנהל בית הספר.[1] במסגרת תפקידים אלו עמל להעביר לדורות הבאים את מסורת עדות הספרדים. לימד עברית וספרות עברית, וערך הצגות להנחלת השפה העברית ותולדות הציונות. כמורה לעברית, חזן, דרשן וסופר הקפיד עם תלמידיו על לשון עברית צחה ומדויקת.

זוארץ היה פעיל בתנועת הפועל המזרחי ולקראת הבחירות לכנסת השלישית הוצב במקום משוריין ברשימה כנציג עדות המזרח.[2] ב-1955 נבחר כחבר כנסת בכנסת השלישית מטעם סיעת חזית דתית לאומית. יסד עם חברים נוספים יוצאי לוב את "ועד קהילות יוצאי לוב", שהפך לאחד מהגופים במוסדות המפד"ל. הוועד סייע לבני העדה.

בכנסת השלישית, הרביעית והחמישית כיהן כחבר בוועדת החינוך והתרבות, בוועדת השירותים הציבוריים וכיו"ר הוועדה לפניות הציבור.[3] בכנסת השישית, כיהן בנוסף כחבר בוועדת החוקה, חוק ומשפט, בוועדת הכנסת וכן בוועדה מיוחדת לבדיקת מבנה החינוך היסודי והעל-יסודי בישראל. במהלך תפקידיו בכנסת תרם מידיעתו בחינוך והוראה ורקם יחסים טובים עם כל הקשת הפוליטית. כן פעל למען תושבי המעברות להעלאת יהודי צפון אפריקה לישראל.[4] זוארץ היה ידוע כמקורב ליצחק רפאל בתוך המפד"ל.[5]

במקביל הקים ישיבה הנקראת ע"ש הרב אברהם חיים אדאדי שהיה מגדולי רבני לוב. ישיבה זו שימשה כישיבת המשך ל"ישיבת אדאדי" שבטריפולי.

זכה לתואר "יקיר העיר" נתניה וכן "תואר החינוך הדתי לשנת תשמ"ה" (1984/5). בשנת 1991 הוענק לו תואר "יקיר התנועה הדתית לאומית", על פועלו למען הציונות הדתית בארץ ובגולה.

לאחר מותו הוקם תלמוד תורה על שמו בשיכון ותיקים בנתניה הנושא את שמו, "אדני פ"ז" (פריג'א זוארץ) וכן נקרא על שמו רחוב בשיכון ותיקים בנתניה.

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב פריג'ה כתב וערך מספר ספרים וחוברות, רובם במסגרת ועד קהילות לוב בישראל ששכן בתל אביב:

  • ר' אברהם בן יוסף מבורגוס, שיר ידידות, ירושלים: המערב, ה'תשי"ז (1956/7) (נכתב במקור ב־1394, הרב פריג'ה הוסיף מבוא וביאור)
  • שמעון ברכה (מוני גבאי): הגבור הלאומי של יהודי לוב, 25 שנה לפטירתו (עריכה עם פריג'ה תייר), ה'תשכ"ד (1963/4)
  • ארבעים שנה (תרפ"ז–תשכ"ז): חוברת מוקדשת למלאת ארבעים שנה להסתלקותם של ר' רפאל דאבוש זצ"ל ור' נסים זצ"ל (עריכה עם צוריאל שקד ופריג'ה תייר), ה'תשכ"ז (1966/7)
  • "ממנהגי יהדות לוב", אברהם בן-יעקב (עורך), ילקוט מנהגים: ממנהגי שבטי ישראל א, המדפיס הממשלתי, ה'תשכ"ז (1966/7)
  • אחת מני רבות: קורות עליית משפחה אחת, ה'תש"ל (1970)
  • שאו זמרה החדש: שירים ופיוטים לחגי השנה ומועדיה ולכל מסיבות השמחה (עריכה עם פריג'ה תייר), ה'תשל"ב (1971/2)
  • ר' אברהם חיים אדאדי, השומר אמת: כולל כל דיני ספר תורה, ה'תשל"ו (1975/6) (מקור – ליבורנו: האחים פלאג'י וש' בילפורטי, ה'תר"ט – 1838/9)
  • חכמות נשים: לדמותה של האישה העבריה בלוב (עם פריג'ה תייר), ה'תשמ"ב (1981)
  • יהדות לוב: מאמרים ורשימות על חיי היהודים בלוב, 1982
  • אנשי אמונה: סיפורים על מעשי אמונה ויושר, תום וחסד, שנעשו על־ידי בני עלייה בדורנו זה (עם פריג'ה תייר), ה'תשד"ם (1983)
  • שנתיים ועוד: על התקופה שביליתי במעצר במקומות שונים בלוב בימי מלחמת העולם השניה, 1986[6]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בין הנגנים: יענקל'ה סגל (גיטרה בס) ויגל הרוש (קמנצ'ה)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שבטים בהתמזגותם, הצופה, 21 ביוני 1955
  2. ^ עדת הבוכרים לימין הפועל המזרחי, הצופה, 19 ביוני 1955
  3. ^ יהושע ביצור, 38 אמרו שלום לכנסת, מעריב, 7 בנובמבר 1969
  4. ^ הרב פריג'ה זוארץ, יהדות צפון אפריקה משוועת להצלה, הצופה, 5 בספטמבר 1955
  5. ^ יהושע ביצור, מחמיר הקרע בין רפאל והנהגת הדתיים, מעריב, 8 בדצמבר 1960
  6. ^ אתר למנויים בלבד דוד גדג', הרגשה של אנשים שכוחים מאלוקים ואדם, באתר הארץ, 3 במאי 2022
  7. ^ יום חג היום לקהילת יהודי לוב, בעמוד הפייסבוק של אור שלום, מרכז מורשת יהודי לוב, בת ים, 24 בנובמבר 2017 (אורך: 4:29)
    (עמ' 5), מרכז אור שלום: בת ים, ינואר 2018 "בנתיב חיים חדשים" – האלבום החדש משירי הרב פריג'ה זוארץ בתוכנית "קפה גיברלטר" ב"כאן תרבות", בעמוד הפייסבוק של אור שלום, מרכז מורשת יהודי לוב, בת ים, 14 באפריל 2018 (אורך: 13:19)
    YouTube play button icon (2013–2017).svg אל עיר חמדתי, סרטון בערוץ "אור שלום – מרכז לשימור והנחלת מורשת יהודי לוב", באתר יוטיוב (אורך: 3:36), 11 בפברואר 2019