פרידי באנומיונג
 | |||||||
| פרידי בשנת 1947 | |||||||
| לידה |
11 במאי 1900 איוטהאיה,  תאילנד | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
2 במאי 1983 (בגיל 82) פריז,  צרפת | ||||||
| מדינה | ממלכת תאילנד | ||||||
| מקום קבורה |
Wat Phra Si Mahathat  | ||||||
| השכלה | סורבון | ||||||
| מפלגה |
| ||||||
| דת | בודהיזם | ||||||
| בת זוג | פונסוק באנומיונג | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| פרסים והוקרה | |||||||
| חתימה |
 | ||||||
  | |||||||
פְּרִידִי בָּאנוּמְיוֹנג (בתאית: ปรีดี พนมยงค์;11 במאי 1900 – 2 במאי 1983) נודע גם בתואר המלכותי לוּאַנְג פְרָדִיטְמֶנוּטָאַם (תאית: หลวงประดิษฐ์มนูธรรม), היה פוליטיקאי, עורך דין ומדינאי תאילנדי.
שימש כראש התנועה לשחרור תאילנד בזמן מלחמת העולם השנייה, תנועה אשר פעלה לצד בעלות הברית בחסות ראמה השמיני, מלך תאילנד נגד פלק פיבונסונגרם.
שנותיו הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרידי נולד למשפחה ענייה מאיוטהאיה אשר במקור הייתה מגואנגדונג בדרום סין. על אף העוני קיבל חינוך טוב. בשנת 1915, בהוראת ראמה השישי, מלך תאילנד הורד התואר הממלכתי "נוי" משם משפחתו.
פרידי נשלח ללמוד דין והועבר אל המכון למדע המדינה של פריז. היה בוגר סורבון (שם סבסד לעצמו דוקטורט) ולבסוף בשנת 1927 חזר לארצו והחל קריירה פוליטית במפלגת קהנה רטסרדום העממית.
קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1932, ראשי מפלגת קהנה רטסרדום אשר נודעה כמפלגה העממית האזרחית ובהם גם פרידי החלו באירוע הפיכה מהיר נגד ראמה השביעי, מלך תאילנד שבסופו נוצר פרלמנט והמונרכיה אבסולוטית הוחלפה במונרכיה חוקתית הבנויה בסגנון אירופאי.
שר בממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאז המהפכה יצא פרידי בראש תפקידים ממשלתיים כגון שר הפנים ושר החוץ. בזמנו בשירות תפקידים אילו בתקופה שבין שתי מלחמות העולם הקים את אוניברסיטת תמאמסאט, מהאוניברסיטאות המתקדמות ביותר בתאילנד, בנק תאילנד, הבנק הרשמי והמרכזי של המדינה ועוד תשתיות רבות מפותחות כמו אלו. בתור שר החוץ שמר פרידי על מדיניות נייטרלית של תאילנד אל מול היחס הבין-לאומי וההשפעה הגוברת של מה שיקרא תוך זמן קצר מדינות הציר.
מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-8 בדצמבר 1941, יום לאחר המתקפה על פרל הארבור, האימפריה היפנית החלה במבצע הפלישה היפנית לתאילנד אשר נמשך כחמש שעות עד אשר הפילדמרשל התאי, פלק פיבונסונגרם סבסד יחסי שלום עם יפן, הפך עצמו לשליט אבסולוטי דה פקטו ואת אומתו לחברה במרחב השגשוג המשותף של מזרח אסיה רבתי ובמדינות הציר.
בשמו של ראמה השמיני, מלך תאילנד הצעיר שבזמן המהפכה של פלק היה בלימודים בשווייץ פרידי הפך לעוצר הלגיטימי של תאילנד והחל בהקמת התנועה לשחרור תאילנד שהתחברה עם בעלות הברית.
עם הזמן הפכה התנועה לשחרור תאילנד לארגון מיליטנטי שכלל בתוכו 90,000 חיילי גרילה אשר נראו בפעולותיהם במיוחד במערכה על בורמה ובקרב מלאיה.
שלושת הגדולים (וינסטון צ'רצ'יל, יוסיף סטלין ופרנקלין דלאנו רוזוולט) הכירו גם הם בלגיטימציה של פרידי ותנועתו לממשל על תאילנד ולקראת סוף המלחמה הפך פרידי לדמות הפוליטית הרכזית בממשל התאילנדי החדש שהושם תחת שלטונו של ראמה השמיני.
לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרידי היה ראש ממשלה לאורך חצי שנה ב-1946, בזמן שראמה השמיני, מלך תאילנד הצעיר נרצח והוחלף בראמה התשיעי, מלך תאילנד אשר שלט עד לשנת 2016. תוך זמן מה חזר פלק פיבונסונגרם לשלטונו הדיקטטורי ולאחר שניסיון הפיכה נכשל בשנת 1949, פרידי עזב את תאילנד ומעולם לא חזר. הוא המשיך להנהיג ממשלה גלותית עד למותו בשנת 1983 בפריז.
מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרידי נחשב לאחד מאבות הדמוקרטיה והדמויות החשובות ביותר בהיסטוריה של תאילנד בזמן מלחמת העולם השנייה, הוא שימש את פניה של תאילנד החופשית ועד היום נחשב דמות מרכזית בהיסטוריה התאית.
"במהלך 15 שנות שלטון פרידי השיג יותר ממה שיורשיו אי פעם הצליחו", אומר ד"ר כריבת סנטאבוטר, סגן מנכ"ל מחלקת הארגונים הבינלאומיים במשרד החוץ, במחקר על מדיניות החוץ התאילנדית בין השנים 1932 - 1946 אשר הייתה תחת פיקודו של פרידי.
