לדלג לתוכן

פרידריך אוגוסט וולף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרידריך אוגוסט וולף
Friedrich August Wolf
לידה 15 בפברואר 1759
היינרודה, נסיכות הבוחר מסקסוניה, האימפריה הרומית הקדושה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 באוגוסט 1824 (בגיל 65)
מרסיי, הרסטורציה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת פרוסיהממלכת פרוסיה ממלכת פרוסיה
ענף מדעי פילולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת גטינגן עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד גהימרט עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידי דוקטורט פיליפ אוגוסט בקך עריכת הנתון בוויקינתונים
ילדים Wilhelmine Wolf עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פרידריך אוגוסט וולףגרמנית: Friedrich August Wolf; 15 בפברואר 17598 באוגוסט 1824) היה מלומד קלאסי גרמני, שנחשב למייסד הפילולוגיה הקלאסית (גר') המודרנית.

וולף נולד בכפר היינרודה (אנ') הסמוך לנורדהאוזן. אביו שימש כמנהל בית הספר המקומי ונגן עוגב. כבר בבית הספר היסודי למד לטינית ויוונית, וכן צרפתית, איטלקית, ספרדית ומוזיקה.

בשנת 1777, לאחר שנתיים של לימודים עצמאיים, נסע בגיל שמונה-עשרה ללמוד באוניברסיטת גטינגן. על פי המסופר, ביקש להירשם ללימודי "פילולוגיה", אף על פי שלא התקיימה מחלקה כזו באוניברסיטה; בקשתו התקבלה כפי שהוגשה.[דרוש מקור] באותה תקופה היה כריסטיאן גוטלוב היינה (אנ') חבר סגל בגטינגן, והוא התנגד לעמדותיו של וולף ביחס לכתביו של הומרוס, אף הרחיק אותו מהרצאותיו. וולף לא ויתר, והמשיך את לימודיו בספריית האוניברסיטה.

בשנים 17791783 לימד באילפלד (אנ') ובאוסטרודה. בתקופה זו פרסם מהדורה של הדיאלוג "המשתה" מאת אפלטון. בשנת 1783 התמנה לפרופסור באוניברסיטת האלה שבפרוסיה.

בהאלה (1783–1807), בתמיכת שרים מטעם פרידריך הגדול, הגדיר וולף את יסודות התחום שכינה "פילולוגיה".[1] הוא הגדיר פילולוגיה כחקר טבע האדם כפי שבא לידי ביטוי בעת העתיקה. תחום זה כלל בחינה של היסטוריה, כתיבה, אמנות ותרבות עתיקה, תוך שילוב בין היסטוריה לבלשנות, המתלכדים לפרשנות אחת שלמה. אידיאל זה עמד בבסיס הסמינר הפילולוגי שייסד וולף באוניברסיטת האלה.

במהלך תקופתו בהאלה פרסם את פירושו על הנאום "לפטינס" (אנ') מאת דמוסתנס, שראה אור בשנת 1789, חיבור שהשפיע על תלמידו אוגוסט בקך (אנ'). בשנת 1795 פרסם את יצירתו הידועה "הקדמות להומרוס" (Prolegomena ad Homerum), שעוררה האשמות בגניבה ספרותית מצד היינה.[2]

מדליית פרידריך אוגוסט וולף, מאת פרדיננד הלפריכט (גר'), 1840.

משרתו של וולף כפרופסור בהאלה הסתיימה בעקבות סגירת האוניברסיטה בידי נפוליאון בונפרטה בשנת 1806. הוא עבר לברלין, שם קיבל סיוע מווילהלם פון הומבולדט. בהמשך התמנה שוב לפרופסור, אך לא חזר להצלחתו הקודמת, וכתב מעט מאוד. יצירתו המוגמרת ביותר, Darstellung der Altertumswissenschaft ("חכמת העת העתיקה"), פורסמה בברלין בשנת 1807, אך רובה נכתבה עוד בתקופת שהותו בהאלה.

בהתאם להמלצה רפואית, נסע וולף דרומה, אך נפטר באפריל 1824 בדרכו לעיר מרסיי, שם גם נקבר. בשנת 1840 הוטבעה מדליה לזכרו.[3]

  • Antiquitäten von Griechenland, Hammerde, Halle, 1787
  • Darstellung der Alterthums-Wissenschaft, Berlin, 1807. Réédition : Acta Humaniora, Weinheim, 1986 (ISBN 3-527-17552-0)
  • Encyclopädie der Philologie, Expedition d. Europ. Aufsehers, Leipzig, 1831
  • Kleine Schriften in lateinischer und deutscher Sprache. Olms, Hildesheim, 2003. Vol. 1. Scripta latina (ISBN 3-487-12033-X) Vol. 2. Deutsche Aufsätze (ISBN 3-487-12034-8)
  • Prolegomena zu Homer. 1795, Reclam, Leipzig, 1908
  • Prolegomena to Homer. 1795, traducción en inglés, Princeton University Press, Princeton, N.J. 1988 (ISBN 0-691-10247-3)

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Reinhard Markner: Friedrich August Wolf. Eine Bibliographie (באנגלית)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]