פרידריך אוגוסט וולף
| לידה |
15 בפברואר 1759 היינרודה, נסיכות הבוחר מסקסוניה, האימפריה הרומית הקדושה |
|---|---|
| פטירה |
8 באוגוסט 1824 (בגיל 65) מרסיי, הרסטורציה |
| מדינה |
|
| ענף מדעי |
פילולוגיה |
| השכלה |
אוניברסיטת גטינגן |
| תפקיד |
גהימרט |
| תלמידי דוקטורט |
פיליפ אוגוסט בקך |
| ילדים |
Wilhelmine Wolf |
פרידריך אוגוסט וולף (בגרמנית: Friedrich August Wolf; 15 בפברואר 1759 – 8 באוגוסט 1824) היה מלומד קלאסי גרמני, שנחשב למייסד הפילולוגיה הקלאסית (גר') המודרנית.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]וולף נולד בכפר היינרודה (אנ') הסמוך לנורדהאוזן. אביו שימש כמנהל בית הספר המקומי ונגן עוגב. כבר בבית הספר היסודי למד לטינית ויוונית, וכן צרפתית, איטלקית, ספרדית ומוזיקה.
בשנת 1777, לאחר שנתיים של לימודים עצמאיים, נסע בגיל שמונה-עשרה ללמוד באוניברסיטת גטינגן. על פי המסופר, ביקש להירשם ללימודי "פילולוגיה", אף על פי שלא התקיימה מחלקה כזו באוניברסיטה; בקשתו התקבלה כפי שהוגשה.[דרוש מקור] באותה תקופה היה כריסטיאן גוטלוב היינה (אנ') חבר סגל בגטינגן, והוא התנגד לעמדותיו של וולף ביחס לכתביו של הומרוס, אף הרחיק אותו מהרצאותיו. וולף לא ויתר, והמשיך את לימודיו בספריית האוניברסיטה.
בשנים 1779–1783 לימד באילפלד (אנ') ובאוסטרודה. בתקופה זו פרסם מהדורה של הדיאלוג "המשתה" מאת אפלטון. בשנת 1783 התמנה לפרופסור באוניברסיטת האלה שבפרוסיה.
בהאלה (1783–1807), בתמיכת שרים מטעם פרידריך הגדול, הגדיר וולף את יסודות התחום שכינה "פילולוגיה".[1] הוא הגדיר פילולוגיה כחקר טבע האדם כפי שבא לידי ביטוי בעת העתיקה. תחום זה כלל בחינה של היסטוריה, כתיבה, אמנות ותרבות עתיקה, תוך שילוב בין היסטוריה לבלשנות, המתלכדים לפרשנות אחת שלמה. אידיאל זה עמד בבסיס הסמינר הפילולוגי שייסד וולף באוניברסיטת האלה.
במהלך תקופתו בהאלה פרסם את פירושו על הנאום "לפטינס" (אנ') מאת דמוסתנס, שראה אור בשנת 1789, חיבור שהשפיע על תלמידו אוגוסט בקך (אנ'). בשנת 1795 פרסם את יצירתו הידועה "הקדמות להומרוס" (Prolegomena ad Homerum), שעוררה האשמות בגניבה ספרותית מצד היינה.[2]

משרתו של וולף כפרופסור בהאלה הסתיימה בעקבות סגירת האוניברסיטה בידי נפוליאון בונפרטה בשנת 1806. הוא עבר לברלין, שם קיבל סיוע מווילהלם פון הומבולדט. בהמשך התמנה שוב לפרופסור, אך לא חזר להצלחתו הקודמת, וכתב מעט מאוד. יצירתו המוגמרת ביותר, Darstellung der Altertumswissenschaft ("חכמת העת העתיקה"), פורסמה בברלין בשנת 1807, אך רובה נכתבה עוד בתקופת שהותו בהאלה.
בהתאם להמלצה רפואית, נסע וולף דרומה, אך נפטר באפריל 1824 בדרכו לעיר מרסיי, שם גם נקבר. בשנת 1840 הוטבעה מדליה לזכרו.[3]
עבודות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Antiquitäten von Griechenland, Hammerde, Halle, 1787
- Darstellung der Alterthums-Wissenschaft, Berlin, 1807. Réédition : Acta Humaniora, Weinheim, 1986 (ISBN 3-527-17552-0)
- Encyclopädie der Philologie, Expedition d. Europ. Aufsehers, Leipzig, 1831
- Kleine Schriften in lateinischer und deutscher Sprache. Olms, Hildesheim, 2003. Vol. 1. Scripta latina (ISBN 3-487-12033-X) Vol. 2. Deutsche Aufsätze (ISBN 3-487-12034-8)
- Prolegomena zu Homer. 1795, Reclam, Leipzig, 1908
- Prolegomena to Homer. 1795, traducción en inglés, Princeton University Press, Princeton, N.J. 1988 (ISBN 0-691-10247-3)
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Reinhard Markner: Friedrich August Wolf. Eine Bibliographie (באנגלית)
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Literatur von und über Friedrich August Wolf, בקטלוג הספרייה הלאומית של גרמניה (בגרמנית)
- Werke von und über Friedrich August Wolf, בספרייה הדיגיטלית הגרמנית (אנ') (בגרמנית)
- Eintrag zu Friedrich August Wolf im Catalogus Professorum Halensis (בגרמנית)
- Friedrich August Wolf: Prolegomena zu Homer, 1795; im Projekt „Lyriktheorie“ (בגרמנית)
פרידריך אוגוסט וולף, ברשת החברתית Goodreads
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Julie Thompson Klein, Humanities, Culture, and Interdisciplinarity: The Changing American Academy, State University of New York Press, 2012-02-01, ISBN 978-0-7914-8267-4. (באנגלית)
- ↑ Tate, Aaron Phillip, "Herder, Heyne, and F.A. Wolf: An Homeric Controversy and its Relevance Today", 2010
- ↑ Stefan Krmnicek, Marius Gaidys, Gelehrtenbilder. Altertumswissenschaftler auf Medaillen des 19. Jahrhunderts. Begleitband zur online-Ausstellung im Digitalen Münzkabinett des Instituts für Klassische Archäologie der Universität Tübingen, Universität Tübingen, 2020-05-19, ISBN 978-1-6985-6298-8. (בגרמנית)