פרידריך מישר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרידריך מישר
Johan Friedrich Miescher
Friedrich Miescher.jpg
לידה 13 באוגוסט 1844
צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 באוגוסט 1895 (בגיל 51)
דאבוס, שווייץ עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת גטינגן עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יוהנס פרידריך מישרגרמנית: Johannes Friedrich Miescher;‏ 13 באוגוסט 1844, בזל26 באוגוסט 1895, דאבוס) היה רופא, פיזיולוג וביולוג שווייצרי, פרופסור לפיזיולוגיה באוניברסיטת בזל. ב-1869, בעודו עובד במעבדות פליקס הופה-זיילר באוניברסיטת טיבינגן, בודד מישר חומרים עתירי זרחה מתאי דם לבנים, אשר מזוהים היום כחומצת גרעין. גילוי זה סלל את הדרך לזיהוי ה-DNA כגורם אשר אחראי על התורשה. הגילוי פורסם לראשונה ב-1871, ובתחילה לא התבררה מידת חשיבותו. אלברכט קוסל היה זה שהתחיל לחקור את המבנה שלו.

גם אביו (פרידריך מישר-היס) וגם דודו (וילהלם היס) היו פרופסורים לאנטומיה באוניברסיטת בזל. כנער הוא סבל מליקויי שמיעה בשל תוצאות לוואי של מחלת הטיפוס. מישר למד רפואה באוניברסיטת בזל וב-1865 עבד עם הכימאי אדולף שטקר באוניברסיטת גטינגן. הוא נאלץ להפסיק את לימודיו בשל התקפה נוספת של מחלת הטיפוס, אך סיים את בית הספר לרפואה ב-1868.

פרידריך מישר נפטר בשנת 1895 כתוצאה ממחלת השחפת[1].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרידריך מישר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.