פריון עבודה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תמ"ג לפי שעת עבודה באירופה, 2012

פריון עבודה הוא מונח המתאר את רמת הפרודוקטיביות של העובדים במשק, או בפשטות: כמות המוצרים או המטלות שעובד מבצע במהלך זמן מסויים. כל זה מחושב ביחס למספר משתנים כגון כמות העובדים במשק, המשאבים שאותם המשק דורש ומספר שעות העבודה של עובד ממוצע. הפריון במשק בא לידי ביטוי בפער בין תפוקת המשק הבאה לידי ביטוי בתוצר במשק לבין התשומה במשק הבאה לידי ביטוי במספר שעות העבודה, בגודל כוח העבודה, ובמשאבים הדרושים לעבודה ותפעול אמצעי הייצור.

מכיוון שאת תפוקת המשק ביחס לתשומה נוטים למדוד בעזרת התוצר הלאומי הגולמי, את פריון העבודה נוטים למדוד בעזרת חילוק התוצר במספר העובדים במשק כ"פריון העבודה ביחס לעובד". בצורה דומה ניתן להשיג את "פריון העבודה ביחס לשעת העבודה" על ידי חילוק "פריון העבודה ביחס לעובד" במספר שעות העבודה הממוצע במשק.

מחקרים ועבודות מחקר בכלכלה מצאו מתאם חזק בין צמיחת התמ"ג הריאלי לנפש לבין הגידול בפריון העבודה, והוא נחשב לגורם משמעותי לצמיחה כלכלית .[1] {{הערה Kendrick, John W. (1961). Productivity Trends in the United States (PDF). Princeton University Press for NBER. p. 3. }}

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Hadad, Y 2011, Work study: Engineering methods & performance assessment, The Open University of Israel, Volume A .

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Roubini, Nouriel; Backus, David (1961). "Lectures in Macroeconomics"<Chapter 4. Productivity and Growth>
P Economy.png ערך זה הוא קצרמר בנושא כלכלה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.