פריז מאסטרס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פריז מאסטרס
הסבב העולמי לגברים (ATP)
Nadal VS Wawrinka 2007 Paris.jpg
מיקום פריז, צרפת
קטגוריה טורניר מאסטרס
משטח משטח קשה (אולם)
הגרלה 48S / 24Q/ 24D
סך פרסים €5,207,405 (2019)
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פריז מאסטרס, המכונה גם בשם טורניר פריז-ברסי, הוא טורניר טניס לגברים בסדרת המאסטרס 1000 של סבב ה-ATP המתקיים בפריז, צרפת. הוא נערך באולם אקור הוטל ארנה בשכונת ברסי, בין סוף אוקטובר לתחילת נובמבר, והוא לרוב האחרון בעונת הטניס לפני גמר ה-ATP. מאז שנת 2009, המאסטרס בפריז הוא טורניר המאסטרס היחיד שמשוחק באולם.

הטורניר התפתח מאליפות צרפת במגרשים מקורים (French Covered Courts Championships), שנערכה בין 1895 ועד תחילת העידן הפתוח בטניס. הטורניר בצורתו הנוכחית הוקם ב-1968 בשם "אליפות פריז הפתוחה" (Open de Paris), שנערך עד שנת 1982 באולם פייר דה קוברטן. בשנים 1983–1985 לא נערכה האליפות, וב-1986 חזרה לעונת הטניס ונערכה במיקומה הנוכחי, באולם בברסי. החל משנת 1989 מעמדה של האליפות שודרג, והיא הפכה לטורניר בסבב הגראנד פרי (שלימים ייקראו טורנירי המאסטרס). בשל חסויות, שמו הרשמי של הטורניר התחלף מספר פעמים בעבר: בשנים 2003–2016 נקרא מאסטרס BNP פריבה, ומשנת 2017 מאסטרס רולקס פריז.[1]

עד שנת 2006, המשטח עליו שוחק הטורניר היה שטיח, משטח מהיר אך מסוכן, שגרם לפציעות רבות ונזנח לחלוטין מסבב ה-ATP בעונת 2009. החל מ-2007, הוא משוחק על משטח קשה, עם מהירות משטח משתנה; לדוגמה, בשנת 2010 אנדי מארי אמר כי המשטח בפריז באותה שנה היה המהיר ביותר עליו שיחק מאז הצטרף לסבב ה-ATP; לעומת זאת שנה לאחר מכן, סבסטיאן גרוז'אן טען שהמשטח "אולי אף איטי יותר מהחימר ברולאן גארוס".[2] בשנים האחרונות (2016–2018) מהירות המשטח נחשבת בינונית על ידי סבב ה-ATP, ומדורגת בקטגוריה 3 מתוך 5 קטגוריות המהירות של הארגון.[3][4]

איליה נסטסה, אנדרה אגאסי, רוג'ר פדרר ונובאק ג'וקוביץ' הם השחקנים היחידים שזכו בשני הטורנירים הפריסאים בסבב (ברסי ואליפות צרפת הפתוחה). פדרר זכה באליפות צרפת הפתוחה ב-2009 ובברסי ב-2011, ג'וקוביץ' זכה בברסי ב-2009 ובאליפות צרפת הפתוחה ב-2016, ואנדרה אגסי זכה בשניהם בשנת 1999 בדומה לאיליה נסטסה ב-1973.[5]

זוכי העבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחידים[6][עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה מנצח מקום שני תוצאה
1968 צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה מילאן הולוצ'ק אוסטרליהאוסטרליה רוברט קארמייקל 6–4, 10–8, 3–6, 6–3
1969 הולנדהולנד טום אוקר ארצות הבריתארצות הברית בוץ' בוקהולץ 8–6, 6–2, 6–1
1970 ארצות הבריתארצות הברית ארתור אש ארצות הבריתארצות הברית מארטי ריסן 7–6, 6–4, 6–3
1971 Not held
1972 ארצות הבריתארצות הברית סטן סמית' ספרד (1945–1977)ספרד (1945–1977) אנדרס חימנו 6–2, 6–2, 7–5
1973 רומניה (1965-1989)רומניה (1965-1989) איליה נסטסה ארצות הבריתארצות הברית סטן סמית' 4–6, 6–1, 3–6, 6–0, 6–2
1974 ארצות הבריתארצות הברית בראיין גוטפריד ארצות הבריתארצות הברית אדי דיבס 6–3, 5–7, 8–6, 6–0
1975 הולנדהולנד טום אוקר (2) ארצות הבריתארצות הברית ארתור אש 6–3, 2–6, 6–3, 3–6, 6–4
1976 ארצות הבריתארצות הברית אדי דיבס צ'ילהצ'ילה חאימה פיול 5–7, 6–4, 6–4, 7–6
1977 איטליהאיטליה קוראדו ברצוטי ארצות הבריתארצות הברית בראיין גוטפריד 7–6, 7–6, 6–7, 3–6, 6–4
1978 ארצות הבריתארצות הברית רוברט לוץ ארצות הבריתארצות הברית טום גליקסון 6–2, 6–2, 7–6
1979 ארצות הבריתארצות הברית הרולד סולומון איטליהאיטליה קוראדו ברצוטי 6–3, 2–6, 6–3, 6–4
1980 ארצות הבריתארצות הברית בראיין גוטפריד (2) איטליהאיטליה אדריאנו פנטה 4–6, 6–3, 6–1, 7–6
1981 ארצות הבריתארצות הברית מארק ויינס צרפתצרפת פסקל פורט 6–2, 6–4, 6–3
1982 פוליןפולין וויצ'ך פיבאק ארצות הבריתארצות הברית ביל סקנלון 6–2, 6–2, 6–2
1983–85 Not held
1986 גרמניהגרמניה בוריס בקר ספרדספרד סרחיו קסל 6–4, 6–3, 7–6
1987 ארצות הבריתארצות הברית טים מיוט ארצות הבריתארצות הברית בראד גילברט 2–6, 6–3, 7–5, 6–7, 6–3
1988 ישראלישראל עמוס מנסדורף ארצות הבריתארצות הברית בראד גילברט 6–3, 6–2, 6–3
1989 גרמניהגרמניה בוריס בקר (2) שוודיהשוודיה סטפן אדברג 6–4, 6–3, 6–3
1990 שוודיהשוודיה סטפן אדברג גרמניהגרמניה בוריס בקר 3–3, retired
1991 צרפתצרפת גי פורז'ה ארצות הבריתארצות הברית פיט סמפראס 7–6(11–9), 4–6, 5–7, 6–4, 6–4
1992 גרמניהגרמניה בוריס בקר (3) צרפתצרפת גי פורז'ה 7–6(7–3), 6–3, 3–6, 6–3
1993 קרואטיהקרואטיה גוראן איוואנישביץ' אוקראינהאוקראינה אנדריי מדבדב 6–4, 6–2, 7–6(7–2)
1994 ארצות הבריתארצות הברית אנדרה אגאסי שווייץשווייץ מארק רוסה 6–3, 6–3, 4–6, 7–5
1995 ארצות הבריתארצות הברית פיט סמפראס גרמניהגרמניה בוריס בקר 7–6(7–5), 6–4, 6–4
1996 שוודיהשוודיה תומאס אנקוויסט רוסיהרוסיה יבגני קפלניקוב 6–2, 6–4, 7–5
1997 ארצות הבריתארצות הברית פיט סמפראס (2) שוודיהשוודיה יונאס ביורמן 6–3, 4–6, 6–3, 6–1
1998 הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת גרג רוזדסקי ארצות הבריתארצות הברית פיט סמפראס 6–4, 7–6(7–4), 6–3
1999 ארצות הבריתארצות הברית אנדרה אגאסי (2) רוסיהרוסיה מראט סאפין 7–6(7–1), 6–2, 4–6, 6–4
2000 רוסיהרוסיה מראט סאפין אוסטרליהאוסטרליה מארק פיליפוסיס 3–6, 7–6(9–7), 6–4, 3–6, 7–6(10–8)
2001 צרפתצרפת סבסטיאן גרוז'אן רוסיהרוסיה יבגני קפלניקוב 7–6(7–3), 6–1, 6–7(5–7), 6–4
2002 רוסיהרוסיה מראט סאפין (2) אוסטרליהאוסטרליה לייטון יואיט 7–6(7–4), 6–0, 6–4
2003 הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת טים הנמן רומניהרומניה אנדריי פאבל 6–2, 7–6(8–6), 7–6(7–2)
2004 רוסיהרוסיה מראט סאפין (3) צ'כיהצ'כיה ראדק סטפנק 6–3, 7–6(7–5), 6–3
2005 צ'כיהצ'כיה תומאש ברדיך קרואטיהקרואטיה איוואן ליוביצ'יץ' 6–3, 6–4, 3–6, 4–6, 6–4
2006 רוסיהרוסיה ניקולאי דווידנקו סלובקיהסלובקיה דומיניק הרבטי 6–1, 6–2, 6–2
2007 ארגנטינהארגנטינה דוויד נלבנדיאן ספרדספרד רפאל נדאל 6–4, 6–0
2008 צרפתצרפת ז'ו-וילפריד צונגה ארגנטינהארגנטינה דוויד נלבנדיאן 6–3, 4–6, 6–4
2009 סרביהסרביה נובאק ג'וקוביץ' צרפתצרפת גאל מונפיס 6–2, 5–7, 7–6(7–3)
2010 שוודיהשוודיה רובין סודרלינג צרפתצרפת גאל מונפיס 6–1, 7–6(7–1)
2011 שווייץשווייץ רוג'ר פדרר צרפתצרפת ז'ו-וילפריד צונגה 6–1, 7–6(7–3)
2012 ספרדספרד דויד פרר פוליןפולין ייז'י ינוביץ' 6–4, 6–3
2013 סרביהסרביה נובאק ג'וקוביץ' (2) ספרדספרד דויד פרר 7–5, 7–5
2014 סרביהסרביה נובאק ג'וקוביץ' (3) קנדהקנדה מילוש ראוניץ' 6–2, 6–3
2015 סרביהסרביה נובאק ג'וקוביץ' (4) הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת אנדי מארי 6–2, 6–4
2016 הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת אנדי מארי ארצות הבריתארצות הברית ג'ון איזנר 6–3, 6–7(4–7), 6–4
2017 ארצות הבריתארצות הברית ג'ק סוק סרביהסרביה פיליפ קריינוביץ' 5–7, 6–4, 6–1
2018 רוסיהרוסיה קארן חצ'אנוב סרביהסרביה נובאק ג'וקוביץ' 7–5, 6–4
2019 סרביהסרביה נובאק ג'וקוביץ' (5) קנדהקנדה דניס שפובלוב 6–3, 6–4

זוגות[7][עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה מנצחים מקום שני תוצאה
1969 אוסטרליהאוסטרליה ג'ון ניוקומב
אוסטרליהאוסטרליה טוני רוץ'
הולנדהולנד טום אוקר
ארצות הבריתארצות הברית מארטי ריסן
10–8, 6–4, 6–2
1970 ארצות הבריתארצות הברית פנצ'ו גונסאלס
אוסטרליהאוסטרליה קן רוזוול
הולנדהולנד טום אוקר
ארצות הבריתארצות הברית מארטי ריסן
6–4, 7–6, 7–6
1971 לא התקיים
1972 צרפתצרפת פייר ברטה
צרפתצרפת פרנסואה ז'ופרה
ספרד (1945–1977)ספרד (1945–1977) אנדרס חימנו
ספרד (1945–1977)ספרד (1945–1977) חואן חיסברט
6–7, 6–2, 6–3
1973 ספרד (1945–1977)ספרד (1945–1977) חואן חיסברט
רומניה (1965-1989)רומניה (1965-1989) איליה נסטסה
ארצות הבריתארצות הברית ארתור אש
ארצות הבריתארצות הברית רוסקו טאנר
6–3, 6–4
1974 צרפתצרפת פטריס דומינגז
צרפתצרפת פרנסואה ז'ופרה (2)
ארצות הבריתארצות הברית בראיין גוטפריד
מקסיקומקסיקו ראול רמירס
7–5, 6–4
1975 פוליןפולין וויצ'ך פיבאק
גרמניה המערביתגרמניה המערבית קארל מיילר
רומניה (1965-1989)רומניה (1965-1989) איליה נסטסה
הולנדהולנד טום אוקר
6–3, 9–8
1976 הולנדהולנד טום אוקר
ארצות הבריתארצות הברית מארטי ריסן
ארצות הבריתארצות הברית פרד מקנר
ארצות הבריתארצות הברית שרווד סטיוארט
6–2, 6–2
1977 ארצות הבריתארצות הברית בראיין גוטפריד
מקסיקומקסיקו ראול רמירס
ארצות הבריתארצות הברית ג'ף בורוויאק
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת רוג'ר טיילור
6–2, 6–0
1978 ארצות הבריתארצות הברית ברוס מנסון
ארצות הבריתארצות הברית אנדרו פטיסון
רומניה (1965-1989)רומניה (1965-1989) יון ציריאק
ארגנטינהארגנטינה גיז'רמו וילאס
7–6, 6–2
1979 צרפתצרפת ז'אן-לואי אייה
צרפתצרפת ז'יל מורטון
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת ג'ון לויד
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת טוני לויד
7–6, 7–6
1980 איטליהאיטליה פאולו ברטולוצ'י
איטליהאיטליה אדריאנו פנטה
ארצות הבריתארצות הברית בראיין גוטפריד
דרום אפריקה (1928-1994)דרום אפריקה (1928-1994) ריימונד מור
6–4, 6–4
1981 רומניה (1965-1989)רומניה (1965-1989) איליה נסטסה
צרפתצרפת יאניק נואה
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת אנדרו ג'ארט
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת ג'ונתן סמית'
6–4, 6–4
1982 ארצות הבריתארצות הברית בראיין גוטפריד (2)
ארצות הבריתארצות הברית ברוס מנסון (2)
ארצות הבריתארצות הברית ג'יי לפידוס
ארצות הבריתארצות הברית ריצ'רד מאייר
6–4, 6–2
1983–85 לא התקיים
1986 ארצות הבריתארצות הברית פיטר פלמינג
ארצות הבריתארצות הברית ג'ון מקנרו
איראןאיראן מנסור בהראמי
אורוגוואיאורוגוואי דייגו פרס
6–3, 6–2
1987 שווייץשווייץ יאקוב הלאסק
שווייץשווייץ קלאודיו מצדרי
ארצות הבריתארצות הברית סקוט דייוויס
ארצות הבריתארצות הברית דייוויד פייט
7–6, 6–2
1988 ארצות הבריתארצות הברית פול אנקון
אוסטרליהאוסטרליה ג'ון פיצג'רלד
ארצות הבריתארצות הברית ג'ים גראב
דרום אפריקה (1928-1994)דרום אפריקה (1928-1994) כריסטו ואן רנסבורג
6–2, 6–2
1989 אוסטרליהאוסטרליה ג'ון פיצג'רלד (2)
שוודיהשוודיה אנדרס יאריד
שווייץשווייץ יאקוב הלאסק
צרפתצרפת אריק וינוגרדסקי
7–6, 6–4
1990 ארצות הבריתארצות הברית סקוט דייוויס
ארצות הבריתארצות הברית דייוויד פייט
אוסטרליהאוסטרליה דארן קייהיל
אוסטרליהאוסטרליה מארק קרצמן
7–6, 7–6
1991 אוסטרליהאוסטרליה ג'ון פיצג'רלד (3)
שוודיהשוודיה אנדרס יאריד (2)
ארצות הבריתארצות הברית קלי ג'ונס
ארצות הבריתארצות הברית ריק ליץ'
7–6, 6–4
1992 ארצות הבריתארצות הברית ג'ון מקנרו (2)
ארצות הבריתארצות הברית פטריק מקנרו
ארצות הבריתארצות הברית פטריק גלבריית'
דרום אפריקה (1928-1994)דרום אפריקה (1928-1994) דני ויסר
7–6, 6–3
1993 זימבבואהזימבבואה ביירון בלאק
ארצות הבריתארצות הברית ג'ונתן סטארק
הולנדהולנד טום נייסן
צ'כיהצ'כיה ציריל סוק
4–6, 7–5, 6–2
1994 הולנדהולנד יאקו אלטינג
הולנדהולנד פול הארהאוס
זימבבואהזימבבואה ביירון בלאק
ארצות הבריתארצות הברית ג'ונתן סטארק
3–6, 7–6, 7–5
1995 קנדהקנדה גרנט קונל
ארצות הבריתארצות הברית פטריק גלבריית'
ארצות הבריתארצות הברית ג'ים גראב
ארצות הבריתארצות הברית טוד מרטין
6–3, 7–6
1996 הולנדהולנד יאקו אלטינג (2)
הולנדהולנד פול הארהאוס (2)
רוסיהרוסיה יבגני קפלניקוב
צ'כיהצ'כיה דניאל ואצ'ק
6–4, 4–6, 7–6
1997 הולנדהולנד יאקו אלטינג (3)
הולנדהולנד פול הארהאוס (3)
ארצות הבריתארצות הברית ריק ליץ'
ארצות הבריתארצות הברית ג'ונתן סטארק
6–2, 7–6
1998 הודוהודו מאהש בהופטהי
הודוהודו לאנדר פאס
הולנדהולנד יאקו אלטינג
הולנדהולנד פול הארהאוס
7–6, 7–6
1999 קנדהקנדה סבסטיאן לארו
ארצות הבריתארצות הברית אלכס אובראיין
הולנדהולנד פול הארהאוס
ארצות הבריתארצות הברית ג'ארד פאלמר
6–1, 6–3
2000 שוודיהשוודיה ניקלאס קולטי
בלארוסבלארוס מקס מירני
הולנדהולנד פול הארהאוס
קנדהקנדה דניאל נסטור
7–6(8–6), 7–5
2001 דרום אפריקהדרום אפריקה אליס פריירה
ארצות הבריתארצות הברית ריק ליץ'
הודוהודו מאהש בהופטהי
הודוהודו לאנדר פאס
5–7, 7–6(7–2), 6–4
2002 צרפתצרפת ניקולה אסקודה
צרפתצרפת פבריס סנטורו
ברזילברזיל גוסטבו קוורטן
צרפתצרפת סדריק פיולין
6–3, 6–3
2003 אוסטרליהאוסטרליה ויין ארתורס
אוסטרליהאוסטרליה פול הנלי
צרפתצרפת מיקאל יודרה
צרפתצרפת פבריס סנטורו
6–3, 1–6, 6–3
2004 שוודיהשוודיה יונאס ביורקמן
אוסטרליהאוסטרליה טוד וודברידג'
זימבבואהזימבבואה ויין בלאק
זימבבואהזימבבואה קווין אולייט
6–3, 6–4
2005 ארצות הבריתארצות הברית בוב בראיין
ארצות הבריתארצות הברית מייק בראיין
איי בהאמהאיי בהאמה מארק נואלס
קנדהקנדה דניאל נסטור
6–4, 6–7(3–7), 6–4
2006 צרפתצרפת ארנו קלמון
צרפתצרפת מיקאל יודרה
צרפתצרפת פבריס סנטורו
סרביה ומונטנגרוסרביה ומונטנגרו ננאד זימוניץ'
7–6(7–4), 6–2
2007 ארצות הבריתארצות הברית בוב בראיין (2)
ארצות הבריתארצות הברית מייק בראיין (2)
קנדהקנדה Daniel Nestor
סרביהסרביה ננאד זימוניץ'
6–3, 7–6(7–3)
2008 שוודיהשוודיה יונאס ביורקמן (2)
זימבבואהזימבבואה קווין אולייט
דרום אפריקהדרום אפריקה ג'ף קוציה
דרום אפריקהדרום אפריקה וסלי מודי
6–2, 6–2
2009 קנדהקנדה דניאל נסטור
סרביהסרביה ננאד זימוניץ'
ספרדספרד מרסל גרנוייס
ספרדספרד טומי רוברדו
6–3, 6–4
2010 הודוהודו מאהש בהופטהי (2)
בלארוסבלארוס מקס מירני (2)
איי בהאמהאיי בהאמה מארק נואלס
ישראלישראל אנדי רם
7–5, 7–5
2011 הודוהודו רוהאן בופנה
פקיסטאןפקיסטאן אייסאם-אול-האק קורשי
צרפתצרפת ז'וליין בנטו
צרפתצרפת ניקולה מאהו
6–2, 6–4
2012 הודוהודו מאהש בהופטהי (3)
הודוהודו רוהאן בופנה (2)
פקיסטאןפקיסטאן אייסאם-אול-האק קורשי
הולנדהולנד ז'אן-ז'וליין רויר
7–6(8–6), 6–3
2013 ארצות הבריתארצות הברית בוב בראיין (3)
ארצות הבריתארצות הברית מייק בראיין (3)
אוסטריהאוסטריה אלכסנדר פייה
ברזילברזיל ברונו סוארס
6–3, 6–3
2014 ארצות הבריתארצות הברית בוב בראיין (4)
ארצות הבריתארצות הברית מייק בראיין (4)
פוליןפולין מרצ'ין מטקובסקי
אוסטריהאוסטריה יורגן מלצר
7–6(7–5), 5–7, [10–6]
2015 קרואטיהקרואטיה איוואן דודיג
ברזילברזיל מרסלו מלו
קנדהקנדה ואשק פוספיסיל
ארצות הבריתארצות הברית ג'ק סוק
2–6, 6–3, [10–5]
2016 פינלנדפינלנד הנרי קונטינן
אוסטרליהאוסטרליה ג'ון פירס
צרפתצרפת פייר-אוג ארבר
צרפתצרפת ניקולה מאהו
6–4, 3–6, [10–6]
2017 פוליןפולין לוקאש קובוט
ברזילברזיל מרסלו מלו (2)
קרואטיהקרואטיה איוואן דודיג
ספרדספרד מרסל גרנוייס
7–6(7–3), 3–6, [10–6]
2018 ספרדספרד מרסל גרנוייס
ארצות הבריתארצות הברית רג'יב רם
הולנדהולנד ז'אן-ז'וליין רויר
רומניהרומניה הוריה טקאו
6–4, 6–4
2019 צרפתצרפת פייר-אוג ארבר
צרפתצרפת ניקולה מאהו
רוסיהרוסיה קארן חצ'נוב
רוסיהרוסיה אנדריי רובלב
6–4, 6–1

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פריז מאסטרס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]