פריז מאסטרס
 | |
| מיקום | פריז, צרפת |
|---|---|
| קטגוריה | טורניר מאסטרס |
| משטח | משטח קשה (אולם) |
| הגרלה | 48S / 24Q/ 24D |
| סך פרסים | €5,207,405 (2019) |
| האתר הרשמי | |
  | |
פריז מאסטרס הוא טורניר טניס לגברים בסדרת המאסטרס 1000 של סבב ה-ATP המתקיים בפריז, צרפת. הוא נערך בארנת לה דפנס (La Défense Arena) שבנאנטר, בין סוף אוקטובר לתחילת נובמבר, והוא לרוב האחרון בעונת הטניס לפני גמר ה-ATP. מאז שנת 2009, המאסטרס בפריז הוא טורניר המאסטרס היחיד שמשוחק באולם.
הטורניר התפתח מאליפות צרפת במגרשים מקורים (French Covered Courts Championships), שנערכה בין 1895 ועד תחילת העידן הפתוח בטניס. הטורניר בצורתו הנוכחית הוקם ב-1968 בשם "אליפות פריז הפתוחה" (Open de Paris), שנערך עד שנת 1982 באולם פייר דה קוברטן. בשנים 1983–1985 לא נערכה האליפות, וב-1986 חזרה לעונת הטניס ונערכה באקור ארנה (Accor Arena) שבשכונת ברסי בפריז. בשנים בהן הטורניר נערך באולם בברסי, נקרא הטורניר גם פריז-ברסי על מנת לבדל אותו מאליפות צרפת הפתוחה הנערכת גם כן בפריז. בשנת 1989 מעמדה של האליפות שודרג, והיא הפכה לטורניר בסבב הגראנד פרי (שלימים ייקראו טורנירי המאסטרס). בשל חסויות, שמו הרשמי של הטורניר התחלף מספר פעמים בעבר: בשנים 2003–2016 נקרא מאסטרס BNP פריבה, ומשנת 2017 מאסטרס רולקס פריז.[1] משנת 2025 הטורניר עבר לרובע לה דפאנס ממערב לעיר פריז.
עד שנת 2006, המשטח עליו שוחק הטורניר היה שטיח, משטח מהיר אך מסוכן, שגרם לפציעות רבות ונזנח לחלוטין מסבב ה-ATP בעונת 2009. החל מ-2007, הוא משוחק על משטח קשה, עם מהירות משטח משתנה; לדוגמה, בשנת 2010 אנדי מארי אמר כי המשטח בפריז באותה שנה היה המהיר ביותר עליו שיחק מאז הצטרף לסבב ה-ATP; לעומת זאת שנה לאחר מכן, סבסטיאן גרוז'אן טען שהמשטח "אולי אף איטי יותר מהחימר ברולאן גארוס".[2] גם בשנים האחרונות למהירות המשטח הייתה שונות גבוהה משנה לשנה; בטורניר של שנת 2024, המשטח היה המהיר ביותר מבין טורנירי המאסטרס בכל השנה, ואילו בזה של 2025 מהירות המשטח הייתה בינונית (רביעית מתוך ששת טורנירי המאסטרס המשוחקים על מגרש קשה).[3]
איליה נסטסה, אנדרה אגאסי, רוג'ר פדרר ונובאק ג'וקוביץ' הם השחקנים היחידים שזכו בשני הטורנירים הפריסאים בסבב (ברסי ואליפות צרפת הפתוחה). פדרר זכה באליפות צרפת הפתוחה ב-2009 ובברסי ב-2011, ג'וקוביץ' זכה בברסי ב-2009 ובאליפות צרפת הפתוחה ב-2016, ואנדרה אגסי זכה בשניהם בשנת 1999 בדומה לאיליה נסטסה ב-1973.[4]
זוכי העבר
[עריכת קוד מקור | עריכה]יחידים[5]
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | מנצח | מקום שני | תוצאה |
|---|---|---|---|
| 1968 |  מילאן הולוצ'ק |  רוברט קארמייקל | 6–4, 10–8, 3–6, 6–3 |
| 1969 |  טום אוקר |  בוץ' בוקהולץ | 8–6, 6–2, 6–1 |
| 1970 | ארתור אש | מארטי ריסן | 7–6, 6–4, 6–3 |
| 1971 | לא נערך | ||
| 1972 | סטן סמית' |  אנדרס חימנו | 6–2, 6–2, 7–5 |
| 1973 |  איליה נסטסה | סטן סמית' | 4–6, 6–1, 3–6, 6–0, 6–2 |
| 1974 | בראיין גוטפריד | אדי דיבס | 6–3, 5–7, 8–6, 6–0 |
| 1975 | טום אוקר (2) | ארתור אש | 6–3, 2–6, 6–3, 3–6, 6–4 |
| 1976 | אדי דיבס |  חאימה פיול | 5–7, 6–4, 6–4, 7–6 |
| 1977 |  קוראדו ברצוטי | בראיין גוטפריד | 7–6, 7–6, 6–7, 3–6, 6–4 |
| 1978 | רוברט לוץ | טום גליקסון | 6–2, 6–2, 7–6 |
| 1979 | הרולד סולומון | קוראדו ברצוטי | 6–3, 2–6, 6–3, 6–4 |
| 1980 | בראיין גוטפריד (2) | אדריאנו פנטה | 4–6, 6–3, 6–1, 7–6 |
| 1981 | מארק ויינס |  פסקל פורט | 6–2, 6–4, 6–3 |
| 1982 |  וויצ'ך פיבאק | ביל סקנלון | 6–2, 6–2, 6–2 |
| 1983–85 | לא נערך | ||
| 1986 |  בוריס בקר |  סרחיו קסל | 6–4, 6–3, 7–6 |
| 1987 | טים מיוט | בראד גילברט | 2–6, 6–3, 7–5, 6–7, 6–3 |
| 1988 |  עמוס מנסדורף | בראד גילברט | 6–3, 6–2, 6–3 |
| 1989 | בוריס בקר (2) |  סטפן אדברג | 6–4, 6–3, 6–3 |
| 1990 | סטפן אדברג | בוריס בקר | 3–3, retired |
| 1991 | גי פורז'ה | פיט סמפראס | 7–6(11–9), 4–6, 5–7, 6–4, 6–4 |
| 1992 | בוריס בקר (3) | גי פורז'ה | 7–6(7–3), 6–3, 3–6, 6–3 |
| 1993 |  גוראן איוואנישביץ' |  אנדריי מדבדב | 6–4, 6–2, 7–6(7–2) |
| 1994 | אנדרה אגאסי |  מארק רוסה | 6–3, 6–3, 4–6, 7–5 |
| 1995 | פיט סמפראס | בוריס בקר | 7–6(7–5), 6–4, 6–4 |
| 1996 | תומאס אנקוויסט |  יבגני קפלניקוב | 6–2, 6–4, 7–5 |
| 1997 | פיט סמפראס (2) | יונאס ביורקמן | 6–3, 4–6, 6–3, 6–1 |
| 1998 |  גרג רוזדסקי | פיט סמפראס | 6–4, 7–6(7–4), 6–3 |
| 1999 | אנדרה אגאסי (2) | מראט סאפין | 7–6(7–1), 6–2, 4–6, 6–4 |
| 2000 | מראט סאפין | מארק פיליפוסיס | 3–6, 7–6(9–7), 6–4, 3–6, 7–6(10–8) |
| 2001 | סבסטיאן גרוז'אן | יבגני קפלניקוב | 7–6(7–3), 6–1, 6–7(5–7), 6–4 |
| 2002 | מראט סאפין (2) | לייטון יואיט | 7–6(7–4), 6–0, 6–4 |
| 2003 | טים הנמן |  אנדריי פאבל | 6–2, 7–6(8–6), 7–6(7–2) |
| 2004 | מראט סאפין (3) | ראדק סטפנק | 6–3, 7–6(7–5), 6–3 |
| 2005 | תומאש ברדיך | איוואן ליוביצ'יץ' | 6–3, 6–4, 3–6, 4–6, 6–4 |
| 2006 | ניקולאי דווידנקו |  דומיניק הרבטי | 6–1, 6–2, 6–2 |
| 2007 |  דוויד נלבנדיאן | רפאל נדאל | 6–4, 6–0 |
| 2008 | ז'ו-וילפריד צונגה | דוויד נלבנדיאן | 6–3, 4–6, 6–4 |
| 2009 |  נובאק ג'וקוביץ' | גאל מונפיס | 6–2, 5–7, 7–6(7–3) |
| 2010 | רובין סודרלינג | גאל מונפיס | 6–1, 7–6(7–1) |
| 2011 | רוג'ר פדרר | ז'ו-וילפריד צונגה | 6–1, 7–6(7–3) |
| 2012 | דויד פרר | ייז'י ינוביץ' | 6–4, 6–3 |
| 2013 | נובאק ג'וקוביץ' (2) | דויד פרר | 7–5, 7–5 |
| 2014 | נובאק ג'וקוביץ' (3) |  מילוש ראוניץ' | 6–2, 6–3 |
| 2015 | נובאק ג'וקוביץ' (4) | אנדי מארי | 6–2, 6–4 |
| 2016 | אנדי מארי | ג'ון איזנר | 6–3, 6–7(4–7), 6–4 |
| 2017 | ג'ק סוק | פיליפ קריינוביץ' | 5–7, 6–4, 6–1 |
| 2018 | קארן חצ'אנוב | נובאק ג'וקוביץ' | 7–5, 6–4 |
| 2019 | נובאק ג'וקוביץ' (5) | דניס שפובלוב | 6–3, 6–4 |
| 2020 | דנייל מדבדב | אלכסנדר זברב | 5–7, 6–4, 6–1 |
| 2021 | נובאק ג'וקוביץ' (6) | דנייל מדבדב | 4–6, 6–3, 6–3 |
| 2022 |  הולגר רונה | נובאק ג'וקוביץ' | 3–6, 6–3, 7–5 |
| 2023 | נובאק ג'וקוביץ' (7) |  גריגור דימיטרוב | 6–4, 6–3 |
| 2024 | אלכסנדר זברב | אוגו אמבר | 6–2, 6–2 |
| 2025 | יאניק סינר | פליקס אוז'ה-אליאסים | 6–4, 7–6(7–4) |
זוגות[6]
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של פריז מאסטרס (בצרפתית ובאנגלית)
פריז מאסטרס, ברשת החברתית פייסבוק
פריז מאסטרס, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
פריז מאסטרס, ברשת החברתית אינסטגרם
פריז מאסטרס, סרטונים בערוץ היוטיוב
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Rolex Paris Masters 2019 באתר Essentially Sports
- ↑ Paris-Bercy, une histoire de surface, פביאן מולו, אתר ל'אקיפ, 6 בנובמבר 2016(בצרפתית)
- ↑ השוואת מהירות משטחי טניס באתר Tennis Court Speed
- ↑ Saturday School: Players who have won both the Parisian events באתר Troll Tennis
- ↑ רשימת הזוכים ביחידים
- ↑ רשימת הזוכים בזוגות
