פרימה ויסטה
.jpg)
במוזיקה, פרימה ויסטה או נגינה בקריאה ראשונה (באיטלקית, "ממבט ראשון"), היא היכולת לבצע יצירה מתווים שהמבצע לא ראה או למד קודם לכן. קריאת התווים יכולה להתבצע על ידי נגן (sight-reading) או על ידי זמר (Sight-singing). בזמן הקריאה, על המבצע להתייחס הן למקצב הכתוב והן לגובה הצליל ולהפיק אותו בהתאם.[1]
יישומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מוזיקאים מיומנים בקריאה מהדף יכולים לקרוא תווים ולדמיין את המוזיקה בראשם מבלי לנגן או לשיר. מוזיקאים מיומנים פחות, זקוקים בדרך כלל להפקת צליל על מנת לקרוא את התווים ביעילות, וזו יכולה להתבצע על ידי זמזום או שריקה. ההבחנה בין שתי המיומנויות דומה ליכולת לקרוא טקסט מהדף בקול לעומת היכולת לקרוא אותו בשקט ולהבין אותו - יכולת שלא הייתה טריוויאלית בשלהי העת העתיקה למשל.[2]
חלק מהמוזיקאים יכולים לבצע טרנספוזיציה של מוזיקה בזמן אמת ולהתאים אותה לכלי נגינה או למנעד מסוים, כדי להקל על הנגינה בכלי או על השירה. המיומנות הזו שימושית למוזיקאים באופן כללי, והיא הכרחית לנגנים בכלים בטרנספוזיציות שונות.[3][4][5]
אקדמיות למוזיקה דורשות בדרך כלל יכולת קריאה מהדף כחלק מבחינת הקבלה.[6][7]
פדגוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בדיון הפדגוגי סביב פרימה ויסטה, מקובל להדגיש שזו אינה תכונה מולדת בלבד אלא מיומנות הניתנת לרכישה באימון. המיומנות נבנית משילוב של תפיסה חזותית, יכולת שליטה בתנועה, זיכרון לטווח קצר ותהליכי פתרון בעיות.[8] מודלים כלליים של הוראת פרימה ויסטה מדגישים שהוראה יעילה אינה מסתפקת בקריאה תו-אחר-תו, אלא מכוונת את הלומד לזהות תבניות מוזיקליות ולבנות "אוטומציה" של תרגום סימנים לתנועה - גישה המפחיתה עומס קוגניטיבי ומקדמת נגינה קולחת.[9] נגנים המיומנים בפרימה ויסטה מפגינים דפוסי תנועות עיניים הכוללים התמקדות בנקודה שנמצאת קדימה בתווים, ובחירת נקודות מיקוד ספיציפיות, מה שתומך בקריאה מבנית.[10][11]
אחד הדגשים החוזרים בהוראה הוא פיתוח שמיעה פנימית - היכולת לייצג מוזיקה בדמיון, גם ללא הפקת צליל. המשמעות המעשית היא שהנגן יכול לקרוא את התווים באופן שמצליח לחזות את המשך המשפט המוזיקלי, ולהתכונן להפקת הצלילים כמה רגעים לפני הביצוע בפועל.[12]
עיקרון פדגוגי נוסף הוא ההפרדה בין תרגול לקראת ביצוע לבין תרגול פרימה ויסטה. אימון חוזר ונשנה על אותו הקטע משפר את הביצוע שלו, אך לאו דווקא משפר פרימה ויסטה, מכיוון שהמיומנויות שבאות לידי ביטוי הן שונות וכוללות בעיקר קיבוע בזיכרון לטווח ארוך ושליטה בקטע המסוים. לכן, אימון אפקטיבי על פרימה ויסטה דורש חשיפה עקבית לחומר חדש, לצד אסטרטגיות כמו סריקה מוקדמת של התווים להבנת המהלכים ההרמוניים. מחקרים העוסקים בסולפג' מצאו קשרים בין אסטרטגיות אימון ספציפיות לבין שיפור בקריאת תווים, למשל שמירה על קצב יציב, התכווננות למרכז הטונאלי, ושימוש בתנועות ידיים.[13]
פעילות מוחית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביצוע יצירה בפרימה ויסטה היא משימה קוגניטיבית-מוטורית מורכבת שבה המבצע נדרש לקלוט סימנים חזותיים, לתרגם אותם לייצוגים מוזיקליים, לתכנן תנועה ולבצע אותה בזמן אמת, לעיתים תוך בקרה שמיעתית על התוצאה. קריאת תווים פרימה ויסטה נשענת במידה רבה על זיכרון עבודה. היא דורשת שמירה זמנית של מידע רלוונטי, בין היתר של דפוס קצבי והרמוני, תוך עיבוד מתמשך והמרה לפקודות ביצוע.[14]
מחקרים מצאו שהקיבולת של זיכרון העבודה מנבאת חלק מהשונות בין אנשים ביכולת לקרוא תווים מהדף, גם לאחר שלוקחים בחשבון את היקף התרגול, כלומר תרגול הוא גורם מרכזי אך אינו מסביר לבדו את כל הפערים בין נגנים.[15] כמו כן, תהליכים ספציפיים בתוך זיכרון העבודה תורמים גם הם ליכולת, וביניהם עדכון וניטור רציף של המידע הרלוונטי בזמן הביצוע.[14]
בעת קריאת תווים, מוזיקאים מיומנים נוטים להביט קדימה בתווים, באופן שמייצר פער בין המקום שאליו העין מסתכלת לבין התפקיד שהיד או הקול מבצעים בפועל. פער זה מכונה "מרווח עין-יד" (Eye–hand span) והוא נמדד כמרחק בתווים בין מיקום העין לביצוע, או כהשהיה בזמן בין הזמן שבו העין מתמקדת על תו לבין הפקת הצליל.[16] מחקרים אמפיריים מצביעים על כך שגודל המרווח עשוי להשתנות לפי קצב הנגינה ומורכבות היצירה, ושישנו קשר בין מרווח עין-יד לבין דיוק ושטף בביצוע, וכן קיים קשר לתפקודים ניהוליים מסוימים.[17][18][19]
מחקרי דימות מוחי מצביעים על כך שביצוע של מוזיקה פרימה ויסטה נשען במידה גדולה על זיכרון עבודה, המקושר לעיתים קרובות לפעילות בקליפת המוח הקדם-מצחית ובפרט בקליפת המוח הקדם-מצחית הגבית-צדית.[20] עם זאת, רוב המחקר המודרני מדגיש שהיכולת מתאפשרת הודות לרשת קשרים בין אזורים פרה-פרונטליים לבין אזורים פריאטליים האחראים בין השאר על קשב מרחבי, על ייצוגים סימבוליים ועל מעקב אחר רצפים.[21][22][22] בקריאת תווים פרימה ויסטה קיימת מעורבות בולטת של אזורים פריאטליים כמו ה-SPL (אנ') וה-IPS (אנ'), אשר נקשרו לעיבוד חזותי-מרחב.[21]
מרכיב מרכזי נוסף הוא היכולת לזהות תבניות מוזיקליות נפוצות - למשל ארפג'ים, רצפים הרמוניים או תבניות קצביות - ולהתייחס אליהן כיחידה אחת, במקום לעבד כל תו בנפרד. תהליך זה מכונה לעיתים "קיבוץ" (Chunking) והוא מאפשר חסכון בקשב ובפעילות של זיכרון העבודה, בדומה לאופן שבו קוראים המיומנים בקריאה בשפה מסוימת מזהים מילים וצירופים במקום לקרוא כל אות בנפרד. בהתאם לכך, שגיאות בקריאת תווים נוטות להופיע במקומות שבהם החומר מכיל רצפים חריגים או מפתיעים, משום שהם מקשים על אסטרטגיות חיזוי ועל קיבוץ יעיל של המידע.[23]
מחקרים נוירופסיכולוגיים מצביעים על כך שטרנספוזיציה, הכוללת הגבהה או הנמכה של תווי היצירה במרווח מסוים, מערבת רכיבים קוגניטיביים דומים לאלו המשתתפים בביצוע פעולות חשבון. ביצוע טרנספוזיציה בזמן אמת כולל גם תהליכי זיכרון עבודה ופעילות מוחית רחבה, ומערב אזורים פרונטליים ועורפיים כמו גם אזורי מוטוריקה וקדם-מוטוריקה.[5]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ "Sight–read Definition & Meaning | Britannica Dictionary" (באנגלית אמריקאית).
- ↑ Silent Readers_Ch2 from History of Reading, web.stanford.edu
- ↑ Graham Fitch, Memory Tips: Transposition, Practising the Piano, 2015-02-06 (באנגלית בריטית)
- ↑ Transposition | Intro to Musicianship Class Notes, Fiveable (באנגלית)
- 1 2 Ching-I. Lu, Margaret Greenwald, Yung-Yang Lin, Susan M. Bowyer, Music, Math, and Working Memory: Magnetoencephalography Mapping of Brain Activation in Musicians, Frontiers in Human Neuroscience 16, 2022-05-16 doi: 10.3389/fnhum.2022.866256
- ↑ Audition Guidelines | Berklee College of Music, college.berklee.edu (באנגלית)
- ↑ Steve Lipman, How to Prepare for Music College Auditions | Inside Music School, Inside Music Schools, 2019-02-05 (באנגלית אמריקאית)
- ↑ Richard Parncutt, Gary McPherson, The Science & Psychology of Music Performance, Oxford University Press, 2002-04-18, ISBN 978-0-19-513810-8
- ↑ Reinhard Kopiez, Ji In Lee, Towards a dynamic model of skills involved in sight reading music, Music Education Research 8, 2006-03, עמ' 97–120 doi: 10.1080/14613800600570785
- ↑ Thomas W. Goolsby, Profiles of Processing: Eye Movements during Sightreading, Music Perception 12, 1994-10-01, עמ' 97–123 doi: 10.2307/40285757
- ↑ S. Furneaux, M.F. Land, The effects of skill on the eye–hand span during musical sight–reading, Proceedings of the Royal Society of London. Series B: Biological Sciences 266, 1999-12-07, עמ' 2435–2440 doi: 10.1098/rspb.1999.0943
- ↑ About Music Learning Theory – GIML – The Gordon Institute for Music Learning (באנגלית אמריקאית)
- ↑ Colleen Petty and Michele L. Henry, The Effects of Technology on the Sight-Reading Achievement of Beginning Choir Students, Texas Music Education Research, 2014
- 1 2 Laura Herrero, Nuria Carriedo, The Contributions of Updating in Working Memory Sub-Processes for Sight-Reading Music Beyond Age and Practice Effects, Frontiers in Psychology 10, 2019-05-15 doi: 10.3389/fpsyg.2019.01080
- ↑ Elizabeth J. Meinz, David Z. Hambrick, Deliberate Practice Is Necessary but Not Sufficient to Explain Individual Differences in Piano Sight-Reading Skill: The Role of Working Memory Capacity, Psychological Science 21, 2010-07, עמ' 914–919 doi: 10.1177/0956797610373933
- ↑ Sage Journals: Discover world-class research, Sage Journals (באנגלית)
- ↑ Joris Perra, Bénédicte Poulin-Charronnat, Thierry Baccino, Véronique Drai-Zerbib, Review on eye-hand span in sight-reading of music, Journal of Eye Movement Research 14, 2021-11-11 doi: 10.16910/jemr.14.4.4
- ↑ Kyoko Imai-Matsumura, Megumi Mutou, The influence of executive functions on eye-hand span and piano performance during sight-reading, PLOS ONE 18, 2 במאי 2023, עמ' e0285043 doi: 10.1371/journal.pone.0285043
- ↑ Yeoeun Lim, Jeong Mi Park, Seung-Yeon Rhyu, Chun Kee Chung, Youn Kim, Suk Won Yi, Eye-Hand Span is not an Indicator of but a Strategy for Proficient Sight-Reading in Piano Performance, Scientific Reports 9, 2019-11-29, עמ' 17906 doi: 10.1038/s41598-019-54364-y
- ↑ Aron K. Barbey, Michael Koenigs, Jordan Grafman, Dorsolateral prefrontal contributions to human working memory, Cortex 49, 2013-05, עמ' 1195–1205 doi: 10.1016/j.cortex.2012.05.022
- 1 2 Daniele Schön, Jean-Luc Anton, Muriel ROTH, Mireille Besson, An fMRI study of music sight-reading, Ovid Technologies (Wolters Kluwer Health), January 1, 2003 (באנגלית)
- 1 2 Justine Sergent, Eric Zuck, Sean Terriah, Brennan MacDonald, Distributed Neural Network Underlying Musical Sight-Reading and Keyboard Performance, Science 257, 1992-07-03, עמ' 106–109 doi: 10.1126/science.1621084
- ↑ Reinhard Kopiez, Ji In Lee, Towards a general model of skills involved in sight reading music, Music Education Research 10, 2008-03, עמ' 41–62 doi: 10.1080/14613800701871363
