פריסקופ

פריסקופ הוא מכשיר אופטי המאפשר להפנות את קו הראייה באמצעות מראות וכך לקבל זווית ראייה המתקבלת ממקומות שהגישה אליהם קשה או בלתי אפשרית. פריסקופ פשוט מורכב מצינור שבו שתי מראות המונחות זו מול זו במקביל ובזווית של 45° מהקו המחבר ביניהן.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפריסקופים הראשונים נמכרו כבר ב-1430 על ידי יוהאן גוטנברג, (הידוע יותר בשל תרומתו לדפוס). הם שימשו במהלך פסטיבלים והתכנסויות כדי לצפות במתרחש מעל ראשי האנשים בקהל.

שימוש בפריסקופים הפך לנפוץ ושימושי במיוחד בכלים צבאיים סגורים כגון טנקים, נגמ"שים וצוללות המאפשר להם תצפית מנקודה נסתרת או מוגנת. בצוללות מאפשר הפריסקופ לאנשי הצוות לצפות החוצה מן הצוללת בלא שזו תאלץ לעלות מעל פני המים.

השימוש הצבאי הראשון בפריסקופ נעשה במלחמת האזרחים האמריקנית בשנת 1861, במהלכה השתמשו צוללות בפריסקופ שהיה מבוסס על פריזמות. במהלך מלחמת החפירות במלחמת העולם הראשונה השתמשו חיילים בפריסקופים מתוך שוחות ותעלות על מנת לצפות במתרחש בחוץ מבלי להחשף.

פריסקופ מודרני[עריכת קוד מקור | עריכה]

פריסקופ מודרני שבו נעשה שימוש בצוללות לשימוש צבאי, מורכב מעדשות מגדילות ומתפקד גם כטלסקופ. בפריסקופ מודרני נעשה שימוש בפריזמות ובמערכת החזרה גמורה במקום שימוש במראות וזאת מכיוון שפריזמות בניגוד למראות אינן זקוקות לציפוי על פני משטחי ההחזרה ולכן הן צלולות יותר, ומאפשרות איכות תמונה טובה יותר.

בדרך כלל מורכבים עליהם גם אמצעים נוספים כגון מכ"ם ואמצעי טיווח לנשק וכן אנטנות שונות. פריסקופ בצוללת מופעל באמצעים הידראולים ועליו להיות קשיח על מנת לעמוד במעמס הגרר בעת תנועת הצוללת במים.

בצוללות לשימוש צבאי מותקנים בדרך כלל שני פריסקופים. אחד לשימושי ניווט וצפייה, והשני לצורכי טיווח מטרות. טלסקופ הצפייה מאפשר מבט בגזרה רחבה אל היעד המבוקש, מגובה פני הים ועד לזווית אנכית לחלוטין, ובדרך כלל אינו מצויד באמצעי הגדלת תמונה. לעומת זאת פריסקופ הטיווח ההתקפי מאפשר מבט בזווית צרה יותר אך בהגדלה משמעותית של האובייקט הנצפה.

הפריסקופ הארוך בעולם הוא באורך 27 מטר ונמצא בכור גרעיני באיידהו, הוא משמש לצפייה בריאקציה של תהליכים גרעיניים.