פריץ בורגר
 | |
| לידה |
10 בספטמבר 1877 מינכן, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
22 במאי 1916 (בגיל 38) ורדן, צרפת |
  | |
פריץ בורגר (בגרמנית: Fritz Burger; 10 בספטמבר 1877 – 22 במאי 1916) היה היסטוריון אמנות ואמן גרמני. יחד עם וסילי קנדינסקי ופרנץ מארק, חלקו את העיקרון לפיו האמנות היא סובייקטיבית, מנקודת מבט זו הוא העריך מחדש ההיסטוריה.[1]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פריץ בורגר גדל בבית עשיר. המשפחה הייתה בעסקי בנקאות במינכן. לאחר לימודי אדריכלות באוניברסיטה הטכנית במינכן והכשרה מעשית כאדריכל, שינה בורגר נושא ומקום לימוד בשנת 1900 והחל ללמוד תולדות האמנות בהיידלברג. מגיל 19 הוא נסע תחילה לפריז ולאיטליה ושהה באנגליה לתקופה ארוכה יותר.
בשנת 1902 התחתן עם קלרה פון דון, בתו של הארכאולוג היידלברג פרידריך פון דון. בשנת 1903 הוא קיבל מדליית זהב קטנה בתערוכת האמנות הגדולה בברלין וגדולה בשנת 1907. בורגר סיים את לימודיו בהיידלברג בשנת 1903 עם דוקטורט. הוא בילה זמן רב עם משפחתו בפרייבורג ב־1903/04 ובפירנצה ופריז בין 1904 ל־1906.[2]
באותה שנה הוא הוסמך כפרופסור לתולדות האמנות המודרנית באוניברסיטת מינכן, שם לימד היסטוריה של אמנות עד אוגוסט 1914. בנוסף לפעילות ההוראה באוניברסיטה, לימד בורגר היסטוריה של האמנות באקדמיה לאמנויות יפות במינכן משנת 1912 וזמן קצר לאחר פרוץ המלחמה באוגוסט 1914, בורגר הצטרף לצבא בשנת 1915 בחיל התותחנים. באביב 1916 הוא הועבר לחזית המערבית, שם נהרג פריץ בורגר ב־22 במאי 1916 בקרב ורדן.
בתקופת שהותו במינכן המשיך פריץ בורגר בקשר הדוק עם עולם האמנות. ב־1911 החל בורגר לעבוד כאמן בעצמו. לאחר ניסיונות ראשוניים בצבעי שמן, הוא פנה בעיקר לטכניקת הפסטל. בשנים הבאות הוא גם יצר עבודות אחרות כציורי פחם או תחריטים. עד שנת 1915, בחירת הנושאים התבססה אך ורק על הנוף או על הסביבה הקרובה אליו. בחירת הנושאים הזאת השתנתה בשנת 1916. הוא עצמו ראה את דרכו האמנותית בבתפיסת עולם של חבורת "הפרש הכחול".
תפיסת עולם[עריכת קוד מקור | עריכה]
פריץ בורגר משמש דוגמה להיסטוריון אמנות שכיוון את תולדות האמנות למודרניזם של ראשית המאה העשרים, ואשר חיפש גישה חדשה ליצירות האמנות. בעזרת עבודתו המוקדמת על אמנות הרנסאנס תרם בורגר תרומות משמעותיות לידע ולמחקר בתחום, בעוד הפרויקט המדעי החשוב ביותר שלו כלל את ה"שיטתיות בתולדות האמנות", אשר הופיע כספר לתולדות האמנות משנת 1913. בורגר סבר כי צריך להתקיים שינוי הכרחי של הפרשנויות הרעיוניות של אמנות בעבר לטובת ידע ברור. השקפתו כי יש להבין את הפעילות האמנותית כתהליך של ידע רוחני וחושני, עמדה במרכז הכשרתו ב"התמחות בתולדות האמנות" באוניברסיטת מינכן.
