פרנויד פארק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פרנויד פארק
Paranoid Park
Paranoid parkmp.jpg
כרזת הסרט
בימוי גאס ואן סנט
הפקה צ'ארלס גילברט
ניל קופ
תסריט גסס ון סנט
בלייק נלסון (ספר)
עריכה גאס ואן סנט
שחקנים ראשיים גייב נווינס
ג'ייק מילר
טיילור מומסן
סקוט פטריק גרין
לורן מקיני
צילום כריסטופר דויל
ריין קאת'י לי
מפיץ IFC Films
מדינה ארצות הברית
הקרנת בכורה 7 במרץ 2008
משך הקרנה 85 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט דרמה, סרט ספורט, סרט מותחן, סרט עצמאי, עיבוד קולנועי עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 3 מיליון דולר
הכנסות 4.5 מיליון דולר
הכנסות באתר מוג'ו paranoidpark
פרסים פרס אינדפנדנט ספיריט
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פרנויד פארקאנגלית: Paranoid Park) הוא סרט קולנוע אמריקאי מסוג דרמה שיצא לאקרנים בשנת 2007. את הסרט ביים גאס ואן סנט והוא מבוסס על רומן בעל אותו שם מאת בלייק נלסון, יוצר שחי באורגון וכותב על הווי הצעירים. הסרט מתרחש בפורטלנד שבאורגון, ומציג באופן לא-לינארי את קורותיו של נער סקייטר המחליט להעלות על הכתב מקרה מוות של איש ביטחון בו היה מעורב.

גאס ואן סנט כתב את התסריט לסרט במשך יומיים לאחר שהחליט להפוך את הספר לסרט. על מנת לגייס את צוות השחקנים הציב ואן סנט מודעות ברשת החברתית מייספייס ובו הזמין בני-נוער לאודישנים לתפקיד ראשי, וסקייטרים לתפקידי ניצבות. צילומי הסרט החלו באוקטובר 2005 והתבצעו במקומות שונים בפורטלנד ומסביב לה. הסצנות המתרחשות בסקייטפארק צולמו בברנסייד סקייטפארק אשר גם הוא, כמו בסרט, נבנה באופן לא חוקי על ידי סקייטרים.

הקרנת הבכורה של פרנויד פארק נערכה ב-21 במאי 2007 בפסטיבל קאן והסרט יצא בהפצה מוגבלת ב-7 במרץ 2008.הוא הכניס יותר מ-4.5 מיליון דולר, ותקציבו היה 3 מיליון.[1] הסרט קיבל בעיקר ביקורות טובות ששיבחו את הסינמטוגרפיה והבימוי שלו, אחרים טענו כי הוא מסוגנן מדי ומתנהל בקצב איטי. פרנויד פארק זכה בפרס אינדפנדנט ספיריט ובפרס איגוד מבקרי הקולנוע בבוסטון, כמו כן בפרס מיוחד שהוענק לרגל 60 שנה לפסטיבל קאן.

"פרנויד פארק" לא הוקרן בבתי הקולנוע בישראל אלא בסינמטקים שונים. כמו כן הוא הוקרן בערוצי הסרטים של yes ובערוץ ה-VOD של HOT.[2]

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלילת הסרט אינה לינארית, והסצנות מוצגות שלא בסדר התרחשותן בפועל.

אלכס (גייב נווינס) הוא תלמיד תיכון בן 16, חובב סקייטבורדינג שהוריו נמצאים בהליך גירושין. הוא מחליט לבדוק פארק סקייטינג בשם "איסט-סייד סקייטפארק", הידוע בכינויו "פרנויד פארק" ובו מתאמנים גולשים מתקדמים. אלכס המופנם הולך למקום לבד בלילה ומביט בפעילות במקום. הוא פוגש שם קבוצת נערים מבוגרים ממנו והוא ואחד הבחורים, סטרצ' (סקוט פטריק גרין), הולכים למסילת רכבת העוברת באזור והשניים קופצים על רכבת משא שעוברת שם. איש הביטחון של הרכבת שמגלה את השניים רודף אחריהם, ומתחיל להכות בהם בפנס שברשותו. במהלך הקטטה אלכס מכה את השומר בראשו באמצעות הסקייטבורד שלו, וזה באבד שיווי משקל ונופל על מסילה סמוכה רגע אחד לפני שרכבת נוספת עוברת במקום. השומר נדרס על ידי הרכבת, שחוצה את גופו לשניים אל מול עיניו של אלכס. השניים נמלטים מהמקום, ואלכס המבוהל מנסה להעלים ראיות וזורק את הסקייטבורד שלו מהגשר הסמוך אל תוך הנהר. הוא בורח ישירות מהמקום לבית חברו ג'ארד, (ג'ייק מילר) ושם הוא מתקלח וזורק לפח את הבגדים שלבש.

זמן מה לאחר מכן, במהלך יום לימודים, אלכס וכמה חברים נוספים שלו מזומנים לחדר מנהל בית הספר, שם הם פוגשים חוקר משטרה (דניאל ליו) שמבקש לתשאל אותם ולהיעזר בהם על מנת לפענח פשע. החוקר מציג להם תמונות מהאירוע, ומגלה להם כי בתחילה חשבה המשטרה כי מדובר בתאונה, אך בהמשך נמצא סקייטבורד ועליו סימני DNA הזהים לזה של הקורבן. במטרה להתחקות אחר הפושע, המשטרה מבקשת להסתייע בתלמידים העוסקים בסקייטבורדינג ומכירים את "פרנויד פארק", שמסמוך לו אירעה ההריגה. במהלך כל הסרט שומר אלכס את דבר התקרית לעצמו, ואינו משתף אף אחד במה שקרה. גם כאשר הוא מתושאל באופן אישי על ידי חוקר המשטרה, הוא אינו מספר את מה שבאמת קרה באותו ערב.

לאלכס יש חברה בשם ג'ניפר (טיילור מומסן), מעודדת נאה, הרוצה להשתמש בו כדי לאבד את בתוליה. הוא לא מוצא בה עניין רב ולאחר שהם מקיימים יחסי מין לראשונה הוא נפרד ממנה, ומתיידד עם חברתו ללימודים מייסי (לורן מקיני). היא מזהה שדבר מה מטריד אותו, ומייעצת לו להעלות על הכתב את הדברים ולעבור תהליך של קתרזיס על מנת להקל על עצמו את ההתמודדות. הוא דוחה את הרעיון בתחילה אך מתרצה לבסוף, וכתיבתו את הסיפור היא זו שמניעה את העלילה. לאחר שהוא משלים את הכתיבה, הוא שורף את המחברת.

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גאס ואן סנט בחר לעשות עיבוד קולנועי לרומן של בלייק נלסון (Blake Nelson) מכמה סיבות; עלילת הסיפור מתרחשת בעיר הולדתו, פורטלנד, אורגון שבארצות הברית. כמו גיבור הספר, גם ואן סנט עצמו היה סקייטבורדר כשהיה צעיר. הזדהותו עם העלילה הניעה אותו לכדי העיבוד הקולנועי.[3] בעת שקרא את הספר היה עסוק ואן סנט בגיוס כספים עבור סרט אחר, אך הוא החליט לנשוט את הפרויקט לטובת כתיבת התסריט ל"פרניוד פארק".[4] הטיוטה הראשונה לתסריט נכתבה בתוך יומיים,[4] והגרסה האחרונה הייתה בת 33 עמודים בלבד.[5]

ליהוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדומה לסרטו אלפנט משנת 2003, גם ב"פרנויד פארק" חיפש ואן סאנט שחקנים לא מקצועיים שיגלמו את התפקידים הראשיים. הוא פתח פרופיל לסרט ברשת החברתית מייספייס ובו הכריז על קול קורא לליהוק בני נוער בגילאים 14 עד 18 "סקייטרים, אמנים, מצטיינים, מעודדות, ביישנים, מבריזנים, אתלטים, פאנקיסטים, מוזיקאים, מובילים חברתית, ליצני כיתה ותלמידי תיאטרון".[6][7] שני אודישנים נערכו ב-3 וב-5 באוגוסט 2006, ואודישן נוסף לגיוס סקייטרים מקצועיים לתפקידי ניצבות.[7] בסך הכל השתתפו באודישנים 2,971 איש.[6]

השחקן הראשי, גייב נווינס, מעולם לא שיחק קודם לכן והוא שמע על האודישנים בחנות סקייטבורדים מקומית ונבחן במקור לתפקיד ניצב.[8] לדבריו, הוא גויס לתפקיד הראשי בשל התמימות שלו - אלמנט שואן סאנט האמין שחסר בקרב שחקנים מקצועיים.[9] ג'ייק מילר במקור בבויסי, איידהו, והוא היה בפורטלנד במהלך טיול כשאר שמע על האודישנים והלחיט להיבחן יחד עם כמה מחבריו.[10] טיילור מומסן הייתה שחקנית מקצועית לפני כן, וקיבלה את התסריט ל"פרניוד פארק" מהסוכן שלה. היא קיבלה את התפקיד לאחר ששלחה לוואן סנט אודישן מצולם.[5] בסרט ישנן שתי הופעות קמאו: את אביו של אלכס מגלם הסקייטבורדר המקצועי ג'יי "סמאיי" וויליאמסון, ואת הדוד שלו מגלם צלם הסרט, כריסטופר דויל.[11] מרבית השחקנים לבשו את הבגדים הפרטיים שלהם וכתבו חלק מהדיאלוגים של הדמויות אותן הם מגלמים, על מנת לשמור על האוטנטיות של הסצנות.[12]

צילום[עריכת קוד מקור | עריכה]

צילומי הסרט החלו באורגון באוקטובר 2006[7] והתרחשו באוניברסיטת פורטלנד, גשר סטיל, גשר סיינט ג'ורג', בבית הספר מדיסון[13] ובמרכז לויד.[14] בנוסף, חלק מהסצנות צולמו בבית-החוף של ואן סנט עצמו.[8] הסצנות בפארק הסקייטינג "פרניוד פארק" המוצג בסרט צולמו בסקייטפארק ברנסייד.[15] כמו "פרניוד פארק", גם ברנסייד נבנה במקור באופן לא חוקי וללא אישורים על ידי קהילות סקייטרים מקומיות, ולבסוף החליטו הרשויות לאשר את המקום באופן רשמי כפארק סקייטבורדינג ציבורי.[16] ואן סנט סיפר כי בקשתו לצלם בסקייטפארק ברנסייד גררה ביטויי חשדנות מסוימים מצד המשתמשים בפארק, שחששו מהאופן שבו הוא יוצג בקולנוע.[1] צלם הסרט כריסטופר דויל השתמש בעדשה רחבה (Wide-angle lens) לצילומי החלקים בסרט המציגים גלישת סקייטבורדינג.[17] ואן סנט שילב בסרט גם קטעים ממצלמת סופר 8 שצילמו הסקייטרים עצמם.[2]

הפצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקרנת הבכורה של פרנויד פארק נערכה ב-21 במאי 2007 בפסטיבל קאן.[18] לאחר מכן הוקרן בפסטיבל הסרטים הבינלאומי באוקלנד,[19] בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו,[20] פסטיבל הסרטים באתונה,[21] בפסטיבל הסרטים ההומו-לסביים בלונדון,[22] בפסטיבל הסרטים הבינלאומי באדינברו,[23] בפסטיבל ניו יורק,[20] בפסטיבל הסרטים "ריינדנס" בלונדון,[24] ובספטיבלים נוספים.[25][26][27]

הסרט יצא בהפצה מוגבלת בארצות הברית ב-7 במרץ 2008.[28] הוא הכניס 30,678 דולר בסוף השבוע הראשון להקרתנו, בו הוצג בשני בתי קולנוע.[29] בשבוע שלאחר מכן התרחבה הפצתו ל-22 בתי קולנוע והכניס 75,917 דולר נוספים. ממוצע ההכנסות להקרנה היה 3,451 דולר, ובסוף החודש הראשון עמדו ההכנסות על 241,672 דולר.[30] הסרט סיים את תקופת ההקרנות המסחריות עם הכנסה של 486,767 דולר בארצות הברית ו-3,994,693 דולר מחוצה לה, ובסך הכל עמדו הכנסותיו על 4,481,460 דולר.[28] דירוגו ברשימת ההכנסות של סרטי קולנוע לשנת 2008 הוא 259, וברשימת ברשימת ההכנסות של סרטי קולנוע המדורגים לצפייה מגיל 17 ומעלה (R-rated) הוא דורג במקום ה-87.[28]

פרניוד פארק יצא ב-DVD בקנדה ב-22 ביולי 2008,[31] ובארצות הברית ב-7 באוקטובר.[32]

פסקול[עריכת קוד מקור | עריכה]

Paranoid Park: Original Soundtrack
Paranoid Park - Original Soundtrack.jpg
אלבום אולפן מאת אמנים שונים
יצא לאור 15 באוקטובר 2007
סוגה פסקול / אלבום אוסף
אורך 46:13
חברת תקליטים Uwe UK
הפקה אליוט סמית'
רוב סכנאפף
טום רות'רוק
ביקורות
laweekly.com

מרבית הרעיונות לשירים וקטעי מוזיקה עבור הסרט עלו בזמן תהליך העריכה. גאס ואן סנט וצוות העורכים האזינו לאוספי השירים בתוכנות ה-iTunes האחד של השני, ובחרו את הקטעים שנראה היה להם שיתאימו. האווירה המוזיקלית של הסרט תוארה בלוס אנג'לס טיימס כ"שטף של רעש זר". ואן סנט עצמו תיאר את הפסקול כ"מאוד מורכב".[3][33] מבקר המוזיקה של העיתון LA Weekly שיבח את פסקול הסרט וכתב: "לא קורה לעתים קרובות שפסקול של סרט צובט את הפילטרים הוויזואלים והקוליים שלי בכזו מידה, שאני ממש תופס מחדש ורואה באור אחר קבוצה שלמה של אנשים (סקייטרים), בצורה עמוקה הרבה יותר ועם סימפטיה רבה יותר".[34] הפסקול יצא לאור בצרפת באוקטובר 2007 ובארצות הברית במרץ 2008, במקביל ליציאת הסרט לאקרנים.[35]

רשימת השירים
מס' שם כותב(ים) משך
1. Gradisca E il Principe Nino Rota 2:25
2. Angeles Elliott Smith 2:54
3. The White Lady Loves You More Elliott Smith 2:24
4. Il Giardino Delle Fate Nino Rota 2:13
5. I Can Help Billy Swan 4:00
6. Tunnelmouth Blues Henry Davies 3:10
7. Outlaw Cast King 4:08
8. Strongest Man in the World Menomena 5:37
9. I Heard That Cool Nutz 3:59
10. La Porticina Segreta Nino Rota 1:52
11. We Will Revolt José Ramires 1:58
12. L'Arcobaleno Per Giuletta Nino Rota 1:23
13. Symphony No. 9, 4 Ludwig van Beethoven (composer) 3:20
14. Song One Ethan Rose 4:05
15. La Chambre Blanche Robert Normandeau 4:00
16. Walk Through (Resonant Landscape) No. 2 Frances White 3:45

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרנויד פארק בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 Gritten, David (28 בדצמבר 2007). "Paranoid Park: The voice of doomed youth". The Daily Telegraph (London). בדיקה אחרונה ב-6 באפריל 2009. 
  2. ^ 2.0 2.1 אמיר קמינר, "המוות נאה לו", ynet‏, 20 באוקטובר 2010
  3. ^ 3.0 3.1 "Paranoid Park". Madman Cinema. בדיקה אחרונה ב-6 באפריל 2009. 
  4. ^ 4.0 4.1 Blake Nelson (2 במרץ 2008). "Back in Portland, the Latest Outsider Has a Skateboard". The New York Times. בדיקה אחרונה ב-6 באפריל 2009. 
  5. ^ 5.0 5.1 "Taylor Momsen on Paranoid Park". Elle Girl. בדיקה אחרונה ב-6 באפריל 2009. 
  6. ^ 6.0 6.1 Hart, Hugh (14 במרץ 2008). "Filmmakers Find Fresh Talent on MySpace". Wired. אורכב מ-המקור ב-2013-01-05. בדיקה אחרונה ב-6 באפריל 2009. 
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 "Filmmaker Gus Van Sant Offers Regional Teens a Unique Shot at the Spotlight with Casting Calls for 'Paranoid Park'". Lana Veenker Casting. 26 ביולי 2006. בדיקה אחרונה ב-6 באפריל 2009. 
  8. ^ 8.0 8.1 Lloyd, Kate (24 בדצמבר 2007). "Gabe Nevins: Paranoid Park". BBC. בדיקה אחרונה ב-6 באפריל 2009. 
  9. ^ Hays, Matthew (6 במרץ 2008). "Twist of skate". Montreal Mirror. אורכב מ-המקור ב-October 12, 2008. בדיקה אחרונה ב-6 באפריל 2009. 
  10. ^ Waterman, Lauren (ספטמבר 2007). "Almost Famous". Teen Vogue. בדיקה אחרונה ב-6 באפריל 2009. 
  11. ^ Ide, Wendy (21 במאי 2007). "Paranoid Park". The Times (London). בדיקה אחרונה ב-6 באפריל 2009. 
  12. ^ Utichi, Joe (27 בדצמבר 2007). "Taylor Momsen & Gabe Nevins on Paranoid Park: The RT Interview". Rotten Tomatoes. בדיקה אחרונה ב-6 באפריל 2009. 
  13. ^ Brunak, Gene (30 בינואר 2008). "Filming in Portland: Outsiders need not apply". The Oregonian. בדיקה אחרונה ב-6 באפריל 2009. 
  14. ^ Mesh, Aaron (19 במרץ 2008). "Teenage Wasteland". Willamette Week. בדיקה אחרונה ב-6 באפריל 2009. 
  15. ^ Atkinson, Roland (מרץ 2008). "Gus Van Sant's compassion for troubled kids". Clinical Psychiatry News. בדיקה אחרונה ב-6 באפריל 2009. 
  16. ^ "Grownups dare to defy gravity". Portland Tribune. בדיקה אחרונה ב-4 בנובמבר 2007. 
  17. ^ Walter, Ben (דצמבר 2007). "Gus Van Sant: interview". Time Out London. בדיקה אחרונה ב-6 באפריל 2009. 
  18. ^ McCarthy, Todd (28 במאי 2007). "'4 Months' wins Palme d'Or". Variety. בדיקה אחרונה ב-7 באפריל 2009. 
  19. ^ "Jolie film to open NZ Film Festival". The New Zealand Herald. 14 ביוני 2007. בדיקה אחרונה ב-7 באפריל 2009. 
  20. ^ 20.0 20.1 "Paranoid Park". IFC Films. 2008. בדיקה אחרונה ב-7 באפריל 2009. 
  21. ^ "Paranoid Park" (ביוונית). Athens Film Festival. 2007. בדיקה אחרונה ב-7 באפריל 2009. 
  22. ^ Soares, Andre (28 במרץ 2008). "London’s Lesbian & Gay Film Festival 2008". Alternative Film Guide. בדיקה אחרונה ב-7 באפריל 2009. 
  23. ^ O'Neill, Phelim (7 באוגוסט 2007). "Edinburgh International Film Festival". The Guardian (London). בדיקה אחרונה ב-7 באפריל 2009. 
  24. ^ Davies, Rebecca (3 באוקטובר 2007). "Raindance goes digital". The Daily Telegraph (London). בדיקה אחרונה ב-7 באפריל 2009. 
  25. ^ Peiu, Toma (18 בספטמבר 2008). "Interview with Stefan Bradea". Cineuropa.org. בדיקה אחרונה ב-7 באפריל 2009. 
  26. ^ "Paranoid Park" (בפינית). Midnight Sun Film Festival. 2008. בדיקה אחרונה ב-7 באפריל 2009. 
  27. ^ Svobodová, Kateřina (10 בדצמבר 2008). "Don't Miss: Carreras, Bonamassa and Paranoid Park". Prague Daily Monitor. בדיקה אחרונה ב-7 באפריל 2009. 
  28. ^ 28.0 28.1 28.2 "Paranoid Park". Box Office Mojo. בדיקה אחרונה ב-7 באפריל 2009. 
  29. ^ Knegt, Peter (9 במרץ 2008). "Weekend Estimates: “Paranoid Park” Leads Openers". IndieWire. בדיקה אחרונה ב-7 באפריל 2009. 
  30. ^ "Box Office Table for March 25, 2008". IndieWire. 25 במרץ 2008. בדיקה אחרונה ב-7 באפריל 2009. 
  31. ^ "Paranoid Park". Amazon.ca. 22 ביולי 2008. בדיקה אחרונה ב-10 באפריל 2009. 
  32. ^ Vargo, Jason P. (8 באוקטובר 2008). "Paranoid Park DVD Review". IGN. בדיקה אחרונה ב-10 באפריל 2009. 
  33. ^ Adams, Sam (9 במרץ 2008). "Gus Van Sant: Another dip into the mainstream". Los Angeles Times. בדיקה אחרונה ב-10 באפריל 2009. 
  34. ^ Roberts, Randall (2 באפריל 2008). "Paranoid Park: The Soundtrack of Their Lives". LA Weekly. בדיקה אחרונה ב-10 באפריל 2009. 
  35. ^ Mannheimer, Michael (18 במרץ 2008). "Good Song Hunting: Cool Nutz, Ethan Rose, Menomena on Paranoid Park Soundtrack". Willamette Week. בדיקה אחרונה ב-10 באפריל 2009.