לדלג לתוכן

פרנטישק קריגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרנטישק קריגל
František Kriegel
לידה 10 באפריל 1908
איוואנו-פרנקיבסק, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 3 בדצמבר 1979 (בגיל 71)
פראג, צ'כוסלובקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Cemetery in Motol עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיה
השכלה אוניברסיטת קארל בפראג עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הקומוניסטית של צ'כוסלובקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג Riva Krieglová (מאוגוסט 1948) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • עיטור הרפובליקה של צ'כוסלובקיה
  • Order of February 25 (1948)
  • מסדר הכוכב האדום
  • מסדר טומאש מסריק
  • עיטור מסדר העבודה (צ'כוסלובקיה) עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פרנטישק קריגלצ'כית: František Kriegel; 10 באפריל 19083 בדצמבר 1979) היה רופא ופוליטיקאי קומוניסטי צ'כוסלובקי-יהודי. היה בין מובילי באביב של פראג. לאחר פלישת ברית המועצות לצ'כוסלובקיה נעצר והובא למוסקבה. סירב לחתום על פרוטוקול מוסקבה. בשובו לת'כוסלובקיה הפך לדיסידנט, היה בין חותמי אמנת 77

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיר סטניסלב שהייתה אז בתחומי האימפריה האוסטרו-הונגרית (כיום באוקראינה) במשפחת יהודים גליציאנים. אביו היה קבלן בנין. כשהיה בן 10, נפטר אביו. פרנטישק קריגל נאלץ להתחיל לעבוד בגיל 14, כדי לעזור בפרנסת המשפחה. בגיל 18 עזב את סטניסלב (שמ-1919 השתייכה לפולין) ועבר לפראג, זאת בשל האנטישמיות הגואה בפולין. בפראג החל ללמוד רפואה באוניברסיטת קארל. במהלך הלימודים הצטרף (בחשאי) אל שורות המפלגה הקומוניסטית הצ'כוסלובקית. בשנת 1934 קיבל הסמכה לרופא והחל לעבוד כראומטולוג במרפאה ברובע וינוהרדי. בשנת 1936, לאחר פרוץ מלחמת האזרחים בספרד התנדב לשירות בצבא הרפובליקני. הוא מונה לקצין רפואה של בריגדה בין-לאומית מס' 11 ובהמשך היה רופא ראשי של דיוויזיה. בפברואר 1939, לאחר תבוסת הרפובליקנים נמלט לצרפת, שם נכלא. הצרפתים רצו לגרש אותו לארצו, אך היות שהיא נכבשה על ידי גרמניה הנאצית, לא היה ניתן לעשות זאת. באוגוסט 1939 הוא שוחרר מהמעצר הודות למאמצי הצלב האדום - נציגו הבטיח לעזור לקריגל לעבור מצרפת למדינה אחרת. קריגל הסכים לעבור לסין. בסין הוא הצטרף לצוות בית חולים שדה, שפתחו מתנדבים מאירופה עבור הצבא הסיני, שנלחם ביפנים. בשנת 1942 נסוג עם הצבא הסיני לבורמה. הוא טיפל בחיילים פצועים סינים ואמריקאים עד לסוף מלחמת העולם השנייה. בנובמבר 1945 הוא חזר לצ'כוסלובקיה.

בצ'כוסלובקיה המשיך לעסוק ברפואה ובמקביל היה פעיל במפלגה הקומוניסטית. הוא מונה למזכיר סניף המפלגה בפראג. בפברואר 1948 לקח חלק פעיל בהפיכה קומוניסטית שהעלתה לשלטון את קלמנט גוטוולד. קריגל מונה לסגן שר הבריאות בממשלה הקומוניסטית בראשותו של אנטונין זפוטוצקי. זמן קצר לפני פתיחת משפטי פראג הודח פרנטישק קריגל מתפקידו. StB פתחו בחקירה נגדו ורצו לעצור אותו, אך חברו אנטונין נובוטני מנע זאת. קריגל קיבל משרה של רופא תעסוקתי באחד ממפעלי חברת טטרה, כאשר הוא נתון מעקב חשאי של שירות הביטחון. בשנת 1957 בוטל המעקב, קריגל חזר לפראג, שם מונה לתפקיד הרופא הראשי של אחד מבתי החולים בעיר. הוא גם עוטר בשני עיטורים על פועלו במפלגה. בשנת 1960 נסע פרנטישק קריגל לקובה בכדי לשמש יועצו של פידל קסטרו בענייני השירות הרפואי. הוא סייע להקים מערך רפואי לצבא קובה. עסק בהקמת שירות רפואה ציבורי לתושבים וסייע בארגון מבצע חיסון נגד מחלת שיתוק ילדים. בשובו לצ'כוסלובקיה התמנה למנהל מחלקה למחלות ראומטיות במכון למחקר רפואי. בשנת 1964 נבחר לאספה הלאומית (הפרלמנט של צ'כוסלובקיה), אך המשיך במקביל לעסוק ברפואה. בשנת 1966 נבחר לוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית בצ'כוסלובקיה.

כחבר ועד של המפלגה התנגד לקו הסטליניסטי של אנטונין נובוטני. בשנת 1968 תמך בהחלפת נובוטני באלכסנדר דובצ'ק. קריגל היה בין מנהיגי האביב של פראג, הוא דרש רפורמות מרחיקות לכת בממשל במדינה, רפורמות יותר מורחבות, מאשר אפילו דובצ'ק הסכים להם. קריגל הפך למאוד פופולרי בקרב הציבור בצ'כוסלובקיה ומאוד שנוא על ידי שליטי מדינות הגוש המזרחי. העיתונות במדינות הגוש המזרחי ביקרה לא רק את פועלו, אלא גם לעגה למוצאו היהודי. מיד לאחר פלישת ברית המועצות לצ'כוסלובקיה נעצר פרנטישק קריגל על ידי סוכני ק.ג.ב., ביחד עם שאר המנהיגים הצ'כוסלובקים והוטס למוסקבה. בברית המועצות הוטל על הנהגת צ'כוסלובקיה לחץ כבד לחתום על מסמך, שכונה "פרוטוקול מוסקבה" - מסמך, בו הם התחייבו לדכא קבוצות אופוזיציה במדינה, להשליט מחדש במלואם את חוקי הצנזורה וכן לפטר חלק ממחזיקי המשרות הרפורמיסטים. פרנטישק קריגל היה היחיד, מבין חברי המשלחת, שסירב לחתום על המסמך ועמד בלחצים. לאוניד ברז'נייב רצה להשאיר אותו במעצר בברית המועצות, אך לודביק סבובודה שיכנע אותו לא לעשות זאת, כדי שקריגל לא יהפוך לקדוש מעונה בעיני הציבור בצ'כוסלובקיה.

פרנטישק קריגל סולק מהמפלגה הקומוניסטית עם שובו לצ'כוסלובקיה. כמו כן, נמנע ממנו בלעסוק ברפואה. הוא נאלץ להתקיים מקצבת זקנה זעומה. הוא חבר לתנועת האופוזיציה האנטי-קומוניסטית בצ'כוסלובקיה. היה חברו של ואצלב האוול. בשנת 1977 היה בין יוזמי וחותמי אמנת 77, מסמך נגד דיכוי מתנגדי המשטר בצ'כוסלובקיה.

ב-18 בספטמבר 1979 לקה בהתקף לב ובעקבות כך אושפז בבית חולים. הוא נפטר בבית החולים ב-3 בדצמבר 1979. המשטרה החשאית החרימה את גופתו, שרפה אותו והטמינה את האפר במקום סודי. כל זה נעשה כדי למנוע הלוויה המונית של פרנטישק קריגל. רק לאחר מהפכת הקטיפה ובדיקת הארכיונים, נמצא המקום, בו הוטמנה קפסולה עם האפר שלו. בדצמבר 1989 אפרו הוטמן באופן רשמי באחד מבתי העלמין של פראג, בקרבת האנדרטה לזכר קורבנות המשטר הקומוניסטי.

הנצחת זכרו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפראג הותקנו שתי לוחות זיכרון לפרנטישק קריגל: אחת על בניין, בו הוא התגורר, והשנייה על בית החולים, בו הוא עבד. בשנת 2015 הוענק לו (לאחר מותו) עיטור טומאש מסריק על ידי הנשיא מילוש זמן. באוגוסט 2018 יצא לאור ספר אודות פרנטישק קריגל, שנקרא "האיש שעמד בדרך". בשנת 2023 צולם סרט עלילתי, שמבוסס על הספר.

פרנטישק קריגל היה נשוי לריבה (רבקה) לובצקי, ילידת ניאסוויז', חלוצה בארץ ישראל, פעילה קומוניסטית, לוחמת המחתרת הצ'כית, ניצולת מחנות אושוויץ ורבנסברוק. בני הזוג הכירו בפראג בשנת 1946 וחיו ביחד עד סוף חייו של קריגל. לא היו להם ילדים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרנטישק קריגל בוויקישיתוף