פרננדל
פרננדל Fernandel, שם הבמה של פרנאן ז'וזף דזירה קונטנדן (Fernand Joseph Désiré Contandin) (8 במאי 1903 - 26 בפברואר 1971), שחקן קולנוע ותיאטרון צרפתי שזכה להצלחה רבה.
פרננדל נולד במרסיי, צרפת, להורים מעולם הבידור ששיחקו בוודווילים אופנתיים. כבר בגיל 12 הופיע לראשונה בתפקיד קטן בדרמה היסטורית. במלחמת העולם הראשונה, בשנת 1915, אביו גויס, לכן נאלץ לצאת לעבודה, כדי לפרנס את המשפחה, תחילה בבנק ולאחר מכן במפעל לייצור סבון ובו זמנית הופיע בכל הזדמנות על במות הקברטים והתיאטראות של מרסיי כשחקן וגם כזמר.
בשנת 1926 נשא לאשה את הנריאט מנסה (Henriette Manse), אחות חברו הצמוד, ז'אן מנסה (Jean Manse) ולזוג נולדו שלושה ילדים, ז'וסט, ז'אנין ופרנק. כבר בתקופת אירוסיו, נהגה חמותו לעתיד, בבואה לבקר את בתה, להגיד בראותה אותו: "Voilà le Fernand d'elle" - הנה הפרנאן שלה, אמירה שבחיבור שתי המילים האחרונות נשמע כ"הנה פרננדל" ומכך גזר את שם הבמה שלו, שליווה אותו עד סוף חייו. לאחר סיום השירות הצבאי, בשנת 1926, גילה אותו ז'אן פארו (Jean Faraud), המנהל הצרפתי של "פרמאונט", ששכר אותו להופעות בהפסקות של הסרטים. בשנת 1930 עבר לפריז שם זכה להופעתו הראשונה בסרטים, בסרט "הלבן והשחור" Le Blanc et le Noir בשנת 1931. בהזדמנות זו הכיר שני אנשים שהפכו לידידיו, סשה גיטרי וראימו. כבר באותה שנה הופיע בסרט של ז'אן רנואר וסרטים נוספים.
השחקן הקומי, בעל החיוך הסוסי, פרץ של תודעת הקהל בתפקיד של "דון קמילו" בסדרת הסרטים "דון קמילו ופפונה" שם גילם את "דון קמילו", כומר קתולי, לצדו של ג'ינו סרבי (Gino Cervi), שגילם את "פפינו", ראש עירייה קומוניסטי, על פי סיפוריו של הסופר ג'ובני גוארסקי (Giovanni Guareschi).
במהלך חייו זכה פרננדל למספר פרסים ועיטורים:
- 1949 "פרס הצחוק העולמי הגדול".
- 1953 "אביר לגיון הכבוד"
- 1960 "אביר האומנויות והאותיות"
- 1964 "פרס Georges Courteline להומור"
- 1970 "הפרס הגדול של הקולנוע הצרפתי"
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הדף של פרננדל באינטרנט
- פרננדל, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
