פרנסואה-אדריאן בואלדייה
 | |
| לידה |
16 בדצמבר 1775 רואן, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
8 באוקטובר 1834 (בגיל 58) צרפת |
| מקום קבורה |
Grave of Boieldieu |
| מוקד פעילות |
רואן, פריז |
| תקופת הפעילות |
? – 8 באוקטובר 1834 |
| זרם |
מוזיקה קלאסית |
| סוגה |
אופרה |
| שפה מועדפת |
צרפתית |
| כלי נגינה |
פסנתר |
| בן או בת זוג |
Jenny Philis-Bertin (1827–הווה) Antoinette Lemonnier |
| צאצאים |
אדריאן לואי ויקטור בואלדייה |
| פרסים והוקרה |
אביר בלגיון הכבוד (1820) |
  | |
פרנסואה אדריאן בואלדייה (בצרפתית: François-Adrien Boieldieu; 16 בדצמבר 1775 – 8 באוקטובר 1834) היה מלחין צרפתי.
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בואלדייה נולד בעיר רואן אשר בנורמנדיה. את לימודיו המוזיקליים החל בלימוד נגינה בעוגב אצל נגן העוגב בקתדרלה ברואן. בגיל 18 חיבר את האופרה הראשונה שלו לליברית של אביו. האופרה זכתה להצלחה מקומית. בואלדייה ניסה להקים ברואן קונסרבטוריון אך כשלא עלה הדבר בידיו, עבר לפריז בימי הטרור של המהפכה הצרפתית. בואלדייה המשיך לחבר אופרות קומיות ובשנת 1800 זכה בהצלחה עם האופרה "הכליף מבגדד". הוא נתמנה למורה לפסנתר בקונסרבטוריון של פריז והשתלם בקומפוזיציה אצל לואיג'י כרוביני.
בשנת 1803 עבר לסנקט פטרבורג ושימש כמנצח ו"מלחין החצר" של הצאר. בתקופה זו המשיך לחבר אופרות. בשנת 1812 חזר לפריז ולאחר ששקל בדבר, החליט לדחות את הצעותיו הנדיבות של הצאר ומסר כתב התפטרות רשמי ממשרתו ברוסיה.[1]
לאחר שובו חזר לפריז המשיך בחיבור אופרות, שרובן נשכחו. בשנת 1825 העלה את האופרה המפורסמת ביותר שלו - "הגברת הלבנה" (La Dame Blanche) המבוססת על שתי יצירות של וולטר סקוט: "המנזר" ו-"גאי מנרינג". האופרה מוצגת בכל רחבי העולם עד ימינו. בואלדייה שילב בה שירי עם סקוטיים. הוא נתמנה לפרופסור לקומפוזיציה בקונסרבטוריון של פריז והמשיך לחבר אופרות, שלא זכו לאותה הצלחה.[2]
מהפכת יולי, שהתרחשה ב-1830 נגד בית בורבון, גרמה לפשיטת רגל של האופרה קומיק ושל בואלדייה. הוא איבד בהדרגה את כושר הדיבור, כנראה כתוצאה מסרטן הגרון. כדי לחלצו מעוני, קבע לו אדולף תייאר קצבה ממשלתית בסך 6,000 פרנק. ב-25 בספטמבר 1834 הופיע בפומבי בפעם האחרונה, בהצגת הבכורה של Le chalet. מאת אדולף אדם. בדרך זו העביר באלגנטיות את שרביט הניצוח לתלמידו המבריק. הוא נפטר ב-1834. לבו נטמן ברואן, בקבר שעיריית רואן מימנה, ואילו גופו נקבר בבית הקברות פר לשז בפריז.
בואלדייה היה חבר במסדר הבונים החופשיים, בלשכה הפריזאית "אמנויות וידידות", נוסף לחברותו בלשכת "פלשתינה" (בסנקט פטרבורג). כמו כן היה חבר כבוד בלשכת "ידידים שהתאחדו מחדש", גם היא בסנקט פטרבורג.
מבין יצירותיו התזמורתיות של בואלדייה היה גם הקונצ'רטו לנבל ולתזמורת בדו מז'ור, שנחשב יצירת מופת ברפרטואר של נגני נבל.[2]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרנסואה-אדריאן בואלדייה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
פרנסואה-אדריאן בואלדייה, באתר MusicBrainz (באנגלית)
פרנסואה-אדריאן בואלדייה, באתר Discogs (באנגלית)
.svg){kind=logo}
- פרנסואה-אדריאן בואלדייה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- פרנסואה-אדריאן בואלדייה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הערך "פרנסואה אדריאן בואלדייה" במילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים אונליין
- ^ 1 2 פאבר ובצוויזר