פרנסואה ז'קוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פרנסואה ז'קוב
François Jacob
1920 –‏ 2013
Jacob 1965.jpg
תרומות עיקריות
הרעיון שהגה והוכיח יחד עם ז'אק מונו ולפיו ויסות של רמות האנזימים בכל התאים מתרחש בדרך של משוב בשעתוק.

פרנסואה ז'קוב (צרפתית: François Jacob; ‏17 ביוני 192019 באפריל 2013) היה ביולוג צרפתי, יהודי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1965 על גילוי מנגנון בקרת השעתוק במהלך מחקר אופרון הלקטוז.

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1961 חקרו פרנסואה ז'קוב וז'אק מונו את הרעיון כי ויסות רמות הביטוי האנזימי בתאים הוא תוצאה של משוב בהליך השעתוק של קטע ה-DNA. ניסוייהם של הצמד הניבו רעיונות ותנופה לתחום הצעיר של ביולוגיה התפתחותית מולקולרית ובאופן מיוחד בתחום ויסות השעתוק.

במשך שנים ארוכות היה ידוע כי תאי חיידקים ותאים אחרים יכולים להגיב לתנאים חיצוניים משתנים על ידי ויסות רמות האנזימים המטבוליים העיקריים שלהם, וכן את רמת הפעילות של אותם אנזימים. לדוגמה, אם חיידק מוצא עצמו בתמיסה המכילה לקטוז (דו-סוכר) ולא גלוקוז (חד-סוכר), הוא חייב להסתגל לצורך לייבא לקטוז, לפרק את הלקטוז למרכיבי הגלוקוז והגלקטוז ולבסוף להמיר את הגלקטוז לגלוקוז. היה ידוע כי תאים מאיצים את ייצור האנזימים כאשר הם נחשפים ללקטוז ולא מייצרים אנזימים אלה בכמויות כל הזמן. מחקרים על ויסות פעילות אנזימית התקדמו על יסוד תאוריות על השפעת מולקולות זעירות על מולקולת האנזים (כך הן "מכבות" ו"מדליקות" אותה לפי הצורך), אבל השיטה שבה נעשה הוויסות של ייצור האנזים לא הובנה היטב טרם מחקרם של ז'קוב ומונו.

על יסוד מחקרים קודמים אשר הדגימו את המבנה וחשיבותו המרכזית של ה-DNA, היה ברור כי כל החלבונים נוצרו בדרך כלשהי מן הקוד הגנטי וכי שלב זה עשוי להיות מכריע בשאלת הוויסות. ז'קוב ומונו ביצעו מחקרים שהיוו אבן פינה בהוכחה כי במקרה של מערכת עיבוד הלקטוז בתא, כפי שהוסבר לעיל, (בחיידק Escherichia coli), ישנם חלבונים מסוימים שתפקידם לבלום את שעתוק ה-DNA לצורך עיבוד הלקטוז.

אותו בלם (lac repressor) מיוצר בכל התאים ומתקשר ישירות ל-DNA בגנים שעליהם הוא שולט, כך הוא מונע באופן פיזי מתהליך השעתוק לגשת ל-DNA. כאשר התא בא במגע עם לקטוז, אותו בלם מתקשר ללקטוז, כך אינו יכול עוד להתקשר ל-DNA ואין עוד בלימה לתהליך השיעתוק. בדרך זו, נוצרת לולאת משוב המאפשרת ייצור סדרה של חלבונים המפרקים לקטוז בתא, אך ורק כאשר הם נדרשים. כאשר אין עוד לקטוז, עוצר התהליך.

בהתלהבות הראשונית מתגליתם, טענו ז'קוב ומונו כי הדגם התאורטי של לולאת המשוב, אותו הדגימו, קיים בכל הגנים ובכל האורגניזמים. מאז מחקרם, התפתח הוויסות של פעילות גנטית לתחום מחקר גדול בביולוגיה מולקולרית ומאז תגליתם של ז'קוב ומונו הודגם כי קיימים מנגנונים רבים ושונים לוויסות ייצור האנזימים בתא.

תארים ועיטורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו שתורגמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקודם:
קונרד אמיל בלוך
פיודר לינן
פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה
1965
הבא:
צ'ארלס ב. הגינס
פייטון ראוס