פרנסואז דובון

פרנסואז דובון
Françoise d'Eaubonne
לידה	12 במרץ 1920; הרובע השבעה-עשר של פריז, צרפת
פטירה	3 באוגוסט 2005 (בגיל 85); הרובע הארבעה-עשר של פריז, צרפת
שם לידה	Françoise Marie-Thérèse Piston d'Eaubonne
מדינה	צרפת
אירועים משמעותיים	הלוויה (9 באוגוסט 2005)
שם עט	Marielle Lefevre
שפות היצירה	צרפתית
סוגה	מדע בדיוני פמיניסטי
זרם ספרותי	פמיניזם, אקופמיניזם
יצירות בולטות	Le féminisme ou la mort
הושפעה מ	סימון דה בובואר, Serge Moscovici
פרסים והוקרה	אביר מסדר האמנויות והספרות (2002)

פרנסואז דובון (בצרפתית: Françoise d'Eaubonne‏; 12 במרץ 1920 – 3 באוגוסט 2005) הייתה פמיניסטית צרפתייה, אשר טבעה את המונח "אקופמיניזם" בשנת 1974.

ילדותה ונעוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בפריז לאב שהיה חבר בתנועה הקתולית-ליברלית "לה סיון" (Le Sillon) ותומך אנרכיזם, ולאם שהייתה בתו של מהפכן קרליסטי (תנועה ספרטיסטית בספרד). החוויות בשנות חייה הראשונות השפיעו רבות על תפיסותיה הפוליטיות מאוחר יותר: בילדותה, ראתה את ההתדרדרות הבריאותית של אביה, שסבל מבעיות מרובות בגין חשיפה למתקפות גז במהלך מלחמת העולם הראשונה. כשהייתה בת 16, פרצה מלחמת האזרחים בספרד, ושלוש שנים לאחר מכן החלה להכיר רפובליקנים ספרדים שהוגלו. כשהייתה בת 20–25 חוותה את תלאות מלחמת העולם השנייה, במהלכה הצטרפה למחתרת הצרפתית בהתנגדות לכיבוש הנאצי. בעת שחרור צרפת הייתה חברה במפלגה הקומוניסטית, אך עזבה במחאה כששמעה על משפטי מוסקבה ועל הטיהורים הגדולים של סטלין. לאחר המלחמה, נחשפה למראה של פליטים יהודים שחזרו מהמחנות. את רגשותיה במהלך תקופה זו תיארה מאוחר יותר בכתיבתה תחת הכותרת "Chienne de Jeunesse" (כלבת נעורים).^[1]

אקטיביזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

היא למדה לראות את העולם באופן ביקורתי, והחלה להזדהות כפמיניסטית מיליטנטית ורדיקלית. ייסדה ב-1971 את "החזית למהפכה ההומוסקסואלית" (Front homosexuel d'action révolutionnaire) ‏(FHAR), וב-1974 טבעה את המונח "אקופמיניזם" בספרה "פמיניזם או מוות" (Le féminisme ou la mort). ב-1978 ייסדה את התנועה לפמיניזם ואקולוגיה (mouvement Ecologie et Féminisme). השפעת הארגון הורגשה יותר בארצות הברית ובאוסטרליה, שם קמו תנועות אקופמיניזם פעילות, מאשר בארץ מולדתה. בחייה הספרותיים והמהפכניים, היא הכירה דמויות מובילות בתחומי הגות ותרבות, כגון סימון דה בובואר, ז'אן-פול סארטר, קולט, ז'אן קוקטו ועוד.^[2]

אקופמיניזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

דובון טבעה את המונח "אקופמיניזם" תוך ניסיון לתאר את האלימות הגדולה המופנית כלפי נשים וכלפי הטבע כתוצאה משליטה גברית. בשתי עבודות יסוד בתחום - Le féminisme ou la mort ו-?Écologie, féminisme: révolution ou mutation - היא ניתחה את החיבור בין התנהלות, מדיניות והחלטות שמשפיעות על הביוספירה לבין שליטה בהחלטות של נשים בנושאי מיניות ורבייה כביטויים של אותה תפיסה חברתית. כלומר - התפיסה החברתית שמאפשרת דיכוי ושליטה בנשים היא אותה מנטליות שמובילה באופן ישיר לניצול והרס הסביבה. היא חקרה כיצד, לפי התאוריה, שליטה בנושאים אלו נתלשה מידי נשים על ידי הפטריארכיה, ואת התוצאות הרגרסיביות של שינוי זה.^[3] דובון גרסה שהעולם עומד בפני קָטָקלִיזם סביבתי, ושהאפשרות היחידה לשנות את הכיוון מהאסון הקרב היא לשנות מהשורש את הסיבות שהביאו למצב. היא ניתחה תופעות סביבתיות רבות, אך ייחסה את רובן לשתי סיבות - שימוש יתר במשאבי טבע, והתפוצצות אוכלוסין.

מעבודותיה אלו נוצר הבסיס למספר עקרונות אקופמיניסטיים לפתרון המצב: הראשון, שינוי תפיסתי לראייה מערכתית-כוללנית - הכל מחובר והכל משפיע על הכל. שנית, שבני אדם אינם נפרדים מהטבע, אלא חלק ממנו, וחייבים לפעול על פי עקרונותיו, הכוללים שוויון וגיוון. והשלישי - מיגור תפיסה היררכית, בה תמיד יש חזק מול חלש, והחלפתה בתפיסה מכילה של "גם וגם".

דובון תיארה את החברה האקופמיניסטית האוטופית, אשר תתאפיין בשינויים הבאים:

ביטול היחידה המשפחתית: דובון ראתה ביחידה המשפחתית מרחב שמבטא פריבילגיות של גברים ודיכוי של נשים וילדים, וטענה שתנאי מקדים לביטול המוסד הוא הקניית זכויות לאמצעי מניעה והפלות לנשים.
הקמה מחדש של חברה בינלאומית שתכלול ערכים נשיים: דובון טענה שהפטריארכיה מטבעה מנסה למגר כל תופעה שהיא רואה כנשית, דבר שכולל ערכים של שיתוף פעולה, טיפוח והזנה, שהוחלפו בהאדרת כיבוש, התנצחות ואלימות.
החלפת ממשל מרכזי במועצות מקומיות: על פי מודל דיוגנס. דובון סברה שקהילות קטנות, החיות בשלום עם הסביבה הטבעית, לא יצטרכו בהיררכיות.^[1]^[4]

כתבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דובון כתבה יותר מ-50 ספרים ועבודות אחרות, מקבצי שירה (Colonnes de l'âme - עמודות הנשמה), לפרוזה (L'Évangile de Véronique - בשורת ורוניק) וביוגרפיות, ועד רומנים היסטוריים (Comme un vol de gerfauts - כמו טיסת הבזים) וסיפורת מדע בדיוני. היא נחשבה להוגה פמיניסטית משפיעה.

רומנים וסיפורת:
- Le cœur de Watteau 1944
- Comme un vol de gerfauts, prix des lecteurs 1947
- Belle Humeur ou la Véridique Histoire de Mandrin 1957
- J'irai cracher sur vos tombes 1959
- Les Tricheurs 1959
- Jusqu'à la gauche 1963
- Les Bergères de l'Apocalypse 1978
- On vous appelait terroristes 1979
- Je ne suis pas née pour mourir 1982
- Terrorist's blues 1987
- Floralies du désert 1995
ביוגרפיות:
- La vie passionnée d'Arthur Rimbaud 1957
- La vie passionnée de Verlaine 1959
- Une femme témoin de son siècle, Germaine de Staël 1966
- La couronne de sable, vie d'Isabelle Eberhardt 1967
- L'éventail de fer ou la vie de Qiu Jin 1977
- Moi, Kristine, reine de Suède 1979
- L'impératrice rouge : moi, Jiang King, veuve Mao 1981
- L'Amazone Sombre : vie d'Antoinette Lix 1983
- Louise Michel la Canaque 1985
- Une femme nommée Castor 1986
- Les scandaleuses 1990
- L'évangile de Véronique 2000
מאמרים ופרוזה:
- Le complexe de Diane, érotisme ou féminisme 1951
- Y a-t-il encore des hommes? 1964
- Eros minoritaire 1970
- Le féminisme ou la mort 1974
- Les femmes avant le patriarcat 1976
- Contre violence ou résistance à l'état 1978
- Histoire de l'art et lutte des sexes 1978
- Écologie, féminisme : révolution ou mutation ? 1978
- S comme Sectes 1982
- La femme russe 1988
- Féminin et philosophie : une allergie historique 1997
- La liseuse et la lyre 1997
- Le sexocide des sorcières 1999
שירה:
- Columns of the soul 1942
- Rutten 1951
- Neither place nor meter 1981

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא פרנסואז דובון בוויקישיתוף

פרנסואז ד' אובון, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ¹ ² “,Back to the Future: Françoise d’Eaubonne, Ecofeminism and Ecological Crisis.”, Danielle Roth-Johnson The International Journal of Literary Humanities (Volume 10, Issue 3), 2013.
^ Diagonal Periodico: Françoise d’Eaubonne, la vía de la ecología, el feminismo, y la vida. Ruth C. Vidriales, 5 April, 2012
^ Ecofeminist Visions: By Cathleen McGuire and Colleen McGuire Written 1991, revised 1993 & 2003
^ Ecologie, feminisme: Revolution ou mutation? (Actualite temps present) (French Edition) by Francoise d' Eaubonne (1978)

[דניאל-1] ¹ ² “,Back to the Future: Françoise d’Eaubonne, Ecofeminism and Ecological Crisis.”, Danielle Roth-Johnson The International Journal of Literary Humanities (Volume 10, Issue 3), 2013.

[2] Diagonal Periodico: Françoise d’Eaubonne, la vía de la ecología, el feminismo, y la vida. Ruth C. Vidriales, 5 April, 2012

[3] Ecofeminist Visions: By Cathleen McGuire and Colleen McGuire Written 1991, revised 1993 & 2003

[4] Ecologie, feminisme: Revolution ou mutation? (Actualite temps present) (French Edition) by Francoise d' Eaubonne (1978)

[1]

[2]

[3]

[4]