פרנסיס דב פור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פרנסיס דב פור
פרנסיס דב פור תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 1927 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 24 באוקטובר 2014 (בגיל 87 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע זואולוג עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פרנסיס דב פור (שמו במקור ברומנית: Francisc Bernard Por;‏ 25 במאי 1927 טימישוארה - 25 באוקטובר 2014 ירושלים) היה זואולוג, הידרוביולוג, ביוגאוגרף וחוקר אבולוציה ישראלי, יהודי יליד רומניה. פור כיהן כפרופסור לאבולוציה, סיסטימטיקה, אקולוגיה והתנהגות במכון למדעי הטבע של האוניברסיטה העברית בירושלים. היה אסיר ציון, בשל היותו חבר ומזכיר כללי של תנועת השומר הצעיר ברומניה בימי המשטר הקומוניסטי. היה אחד מחלוצי חקר בעלי החיים האקוואטיים בישראל.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדותו ופעילותו ברומניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פור נולד בשנת 1927 בטימישוארה, בחבל באנאט ברומניה, בשם פרנצ'יסק ברנרד פור, בנם של בלה פור (ממשפחת פוליצר ששינתה את שמה, בימי השלטון האוסטרו-הונגרי, לשם בעל צליל הונגרי - פור Pór) ושל ארז'י (אליזבט) לבית קליין. לפור היה עוד אח בשם איוואן. אבותיו מבית פוליצר באו מן העיירה פוליץ (פוליצ'קה בימינו) במזרח בוהמיה. הם התיישבו תחילה בעיר ניקולסבורג (העיירה מיקולוב של ימינו), עברו משם מאוחר יותר לעיר מאקו בהונגריה, ולאחר מכן לצ'נאד בחבל באנאט.[1]

לקראת התבגרותו עברה משפחת פור לבוקרשט. בגיל 13 נעצר פור, בעת שביקר אצל קרובים בטימישוארה, בעילה שהייתה ברשותו מעבדת צעצוע לכימיה. הוא נחשד בפעילות חתרנית ונלקח למטה הכללי של המשטרה בבוקרשט. מאוחר יותר בשנת 1944 נטל פור חלק בפעילות המחתרת של תנועת השומר הצעיר בבוקרשט, שחיפשה מקומות מסתור וכלי נשק (הם השיגו בסך הכל שלושה אקדחים), כדי להיות ערוכים למקרה שבו ייושם הפתרון הסופי באזור ואלאכיה.[2] פעילות זו פסקה לאחר הדחתה של הדיקטטורה ברומניה ביום ה-23 באוגוסט 1944.

מתוך רצון להמשיך בפעילות הציונית במסגרת תנועת השומר הצעיר שהפכה לחוקית, החליט פור לא לנצל את היתר העלייה לארץ ישראל ונשאר ברומניה. בעתיד הסתברה החלטה זו כאומללה. המשטר הקומוניסטי הוציא מחוץ לחוק את כל הארגונים הפוליטיים הלא קומוניסטים, לרבות את הארגונים הציונים והשליך את חבריהם ואת מנהיגיהם לבתי סוהר ולמחנות לעבודות כפייה. גם פור, שנבחר בשנת 1947 למזכיר כללי של השומר הצעיר ברומניה, נעצר בשנת 1948, נשפט ונשלח למאסר. בעת חקירות בבתי מעצר בטימשוארה ובאוראדיה עבר עינויים. עם חוקריו נמנו גם אנשי בולשת ממוצא יהודי. מאוחר יותר בשנים 1955-1953 נשלח שוב למאסר ולעבודות פרך, עם חברים אחרים מה"השומר הצעיר", (בבית הסוהר ז'ילאווה). חרף כל הקשיים, הצליח פור לסיים לימודים בפקולטה לביולוגיה של אוניברסיטת "קונסטנטין פרחון" (שמה באותה עת) של בוקרשט. לאחר שחרורו, הורשה לעבוד עד שנת 1959 כאוצר מחלקת חסרי החוליות במוזיאון להיסטוריה של הטבע על שם גריגורה אנטיפה בבוקרשט, שבו הצטיין בפעילותו המדעית.

פעילותו המדעית בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1960 הורשה פור לעלות לישראל, בה נודע בשם פרנסיס דב פור. הוא התיישב בירושלים, בה סיים בשנת 1963 דוקטורט בזואולוגיה באוניברסיטה העברית[3]. ב-1964 התמנה למדריך, ב-1965 - מרצה, וב-1969 פרופסור חבר באוניברסיטה העברית[4]. החל משנת 1976 כיהן כפרופסור במחלקה לזואולוגיה באוניברסיטה זו. הוא לימד קורסים להידרוביולוגיה, ביולוגיה ימית[5][6], פאוניסטיקה, פילוסופיה של המדע, ואבולוציה. במקביל במשך כ-20 שנה בין 1997-1977 ערך מחקרים בברזיל, בה גם לימד כפרופסור אורח באוניברסיטת סאו פאולו. כמו כן לימד כפרופסור אורח גם באוניברסיטאות טוקיו וסן דייגו. בשנת 1996 פרש לגמלאות, והיה לפרופסור אמריטוס של האוניברסיטה העברית. פור היה מזכיר הוועדה לעולם החי והצומח של ארץ ישראל - Fauna et Flora Palaestinae שלצד האקדמיה למדעים של ישראל, וכן היה מנהל מייסד של המכון לביולוגיה ימית באילת. הוא עמד בראש הוועד למינוח זואולוגי של האקדמיה ללשון העברית.

פרנסיס דב פור ערך מחקרים חשובים בתחום ההידרוביולוגיה, אותם התחיל כבר ברומניה ותרם לחקר ה-Eulamellibranchiates, לידיעת הסיווג והביולוגיה של השטרגליים (Copepode) שבחוף הים השחור וגילה כמה סוגים ומינים שלא היו ידועים. בהמשך הרחיב את מחקריו בנוגע לשטרגליים ולסרטנאים שווה-רגלאים.[7]

פור היה מייסדו והיושב ראש הראשון של האיגוד הבינלאומי לחקר השטרלגיים (קופפודולוגיה). התעניין בתרומה הייחודית של המחקר בישראל לחקר האבולוציה והזואוגאורגפיה - למשל, על השפעת המפגש הבין-יבשתי (איראסיה -אפריקה) על התפתחות עולם החי, ההבדלים והדמיון בין החי בים וביבשה, התפתחות החי בים סוף, ההגירה של יצורים חיים מן הים התיכון לים סוף דרך תעלת סואץ (מה שהוא קרא "ההגירה הלספסית", לפי שמו של פרדיננד דה לספס).[8] כן חקר פור את היער הגשם האטלנטי בברזיל.

פור עסק גם בשינויים הבלתי הפיכים הנוצרים בטבע, כולל בהשפעת פעילות האדם, ומשום כך יזם פעילויות מויזאולוגיות ושל תיעוד העולם החי בישראל ועמד בראש האוספים הלאומיים להיסטוריה של הטבע בישראל.

יחד עם חנן דימנטמן ועם טילי ברומלי שנור פור כתב את הספר היחיד המתאר את החי שהיה קיים בביצות ובאגמון החולה. הוא חקר גם את החי בכנרת ואת הבנטוס שבימים העמוקים.

פור יזם וערך בחסות האקדמיה למדעים של ישראל סדרה מקיפה של ספרים המוקדשים לעולם החי בישראל.

חיים פרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרנסיס דב פור היה נשוי לאסתר, שנפטרה לפניו. לזוג נולד ילד אחד. בשנת 1979 התחתן עם מריה סינטייה אלמיידה פראדו מברזיל. הוא נפטר בירושלים באוקטובר 2014.

נושאי מיזמי המחקר עיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ביוגאוגרפיה של המזרח התיכון
  • האזור המוצף מחדש בעמק החולה - החי האקוואטי, ההביטט
  • רשימת השטרגליים במים פנימיים של ישראל
  • פאליולימנולוגיה וארכאולוגיה של הלבנט
  • מנגנוני האבולוציה בשלבים של בעלי החיים
  • החי של המערות - סרטנאים תת-קרקעים:ההערכה המקיפה של "המפרץ הבלתי אפשרי" עקבא - אילת

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרנסיס דב פור כתב 6 ספרים וכן מאמרים רבים בתחומים שונים של הזואולוגיה, הביולוגיה הימית, הלימנולוגיה, ביוגאוגרפיה והפילוסופיה של הביולוגיה.

מבחר כתבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1989 - The Legacy of Tethys - An Aquatic Biogeography of the Levant
  • 1990 - Lessepsian migration - An appraisal and new data.
  • 1992 - Sooretama - The Atlantic Rain Forest of Brazil.
  • 1992 - Lake Hula - Reconstruction of the Fauna and Hydrobiology of

a Lost Lake

  • 1994 - An Illustrated Guide of the Brazilian Mangrove. Ed. Univ.

Sao Paulo,

  • 1995 - Animal Achievement. A Unifying Theory of Zoology.
  • 1995 - The Soil Fauna of Israel. Vol. 1, Ed. Romanian Acad. בשיתוף פעולה עם חוקרים מהמכון לספאולוגיה "אמיל רקבויצה" בבוקרשט
  • 1995 - A monographic study of the drained Hula wetlands (Israel) as a

background for restoration

  • 1995 - The Pantanal of Mato Grosso (Brazil). World's Largest Wetlands. (Monographiae Biologicae, vol.73). Dordrecht,
  • 1997 - O Pantanal do Mato Grosso. Series "Ambientes

Brasileiros," Adema, Sao Paulo

  • 2005 - The Biomes of Brazil / Biomas do Brasil. An Illustrated

Natural History. Sofia-Moscow, Pensoft Publishers,

  • 2006 -The actuality of Lamarck: Towards the bicentenary of his

"Philosophie Zoologique.

  • 2006 - Ophel: A groundwater biome based on chemoautotrophic resources. 2007

זכרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תחת שם ישן - ברנרד פוליצר Bernard Politzer - O tinerețe în România, Ed.Curtea Veche, București, 2004 (נעורים ברומניה)

פרסים ואותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Andy Z. Lehrer art Ştiinţe biologice p.226 în Fed.Comunităţilor Evreieşti din România, coord. Nicolae Cajal, Harry Kuller - Contribuţia evreilor din România la cultură şi civilizaţie Hasefer, 2004

אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Rosa-Maria Polymeni, John Buckeridge, Michael Schmitt and Zhibin Zhang: Francis Dov Por (1927–2014): A life dedicated to zoology remembered'

Integrative Zoology, Volume 10, Issue 2, pages 230–231, March 2015

  • Nechama Ben Eliahu, Chanan Dimentman - Foreword by the guest co-editors ( Festschrift dedicated to Prof.Francis Dov Por on the occasion of his 70th bithday) Israel Journal of Zoology, Volume 45, Issue 1, 1999 Special Issue: The Levant as a Biogeographic Bridge-Land, Sea, and Air, with Additional Papers on the Levant Fauna

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הערה של דב פור באתר הגניאלוגי הצ'כי Czeching Out Our Ancestors, 21.04.1998
  2. ^ B.Politzer 2004 p.47-48
  3. ^ תואר דוקטור לפילוסופיה, דבר, 15 ביוני 1964
  4. ^ העלאות ומינויים באוניברסיטה העברית, דבר, 17 בנובמבר 1969
  5. ^ שינויים בים התיכון המזרחי, חרות, 26 בדצמבר 1965
  6. ^ מדענים ממזרח אירופה משתתפים בקורס באילת, מעריב, 15 באפריל 1969
  7. ^ A.Lehrer 2004
  8. ^ יוסף הלר 2014