פרנץ בייר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פרנץ בייר
Franz Beyer
Dr.jur. Franz Beyer.jpg
גנרל פרנץ בייר
לידה 27 במאי 1892
באוצן, האימפריה הגרמנית האימפריה הגרמניתהאימפריה הגרמנית
פטירה 15 באוקטובר 1968 (בגיל 76)
באד וייסי, גרמניה המערבית גרמניה המערביתגרמניה המערבית
השתייכות האימפריה הגרמניתהאימפריה הגרמנית  האימפריה הגרמנית
רפובליקת ויימאררפובליקת ויימאר  רפובליקת ויימאר
גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית  גרמניה הנאצית
תקופת שירות 19111919
19351945
דרגה גנרל (ורמאכט) גנרל חיל הרגלים (ורמאכט)
תפקידים צבאיים
מפקד הדיוויזיה ה-331
מפקד הדיוויזיה ה-44
מפקד דיוויזיית הרייכסגרנדיר ה-44
מפקד הקורפוס ה-17
מפקד קורפוס הפאנצר ה-57
מפקד הקורפוס ה-5
מפקד הקורפוס ההררי ה-49
מפקד הקורפוס ה-80
מלחמות וקרבות
עיטורים

גנרל פרנץ ביירגרמנית Franz Beyer;‏ 27 במאי 1892 - 15 באוקטובר 1968) היה מפקד בכיר בוורמאכט שפיקד על כוחות במלחמת העולם השנייה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בייר נולד ב-27 במאי 1892 בבאוצן, שהשתייכה לאימפריה הגרמנית. בשנת 1911 התגייס לצי הגרמני הקיסרי, ובמהלך מלחמת העולם הראשונה שירת באוניות המערכה וסטפאליה ופריזיה המזרחית. על פעולותיו בקרבות קיבל את עיטורי צלב הברזל דרגה ראשונה ושנייה, וצלב הכבוד של מלחמת העולם 1914/1918.

לאחר המלחמה פרש בייר מהצבא, והצטרף למשטרה, שם התקדם לדרגת אוברסט לוטננט. בשנת 1935 הצטרף בייר לורמאכט, וב-6 באוקטובר 1936 מונה למפקד הגדוד ה-3 ברגימנט הרגלים ה-66. ב-1 באפריל 1938 הועלה בייר לדרגת אוברסט, וב-1 באפריל 1939 מונה למפקד רגימנט הרגלים ה-131.

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפרוץ המלחמה היה בייר מפקד רגימנט הרגלים ה-131, ולחם עמו במהלך המערכה בפולין כחלק מהדיוויזיה ה-44 במסגרת הקורפוס ה-17. במהלך המערכה על צרפת לחם בייר עם הרגימנט שבפיקודו כחלק מהדיוויזיה ה-44 במסגרת הקורפוס ה-31, ובמהלך מבצע ברברוסה לחם עמו במסגרת הקורפוס ה-29. ב-12 בספטמבר 1941 קיבל בייר את עיטור צלב האבירים של צלב הברזל, וב-30 בדצמבר 1941 מונה למפקד הדיוויזיה ה-331, ולחם עימה כחלק מקורפוסי הפאנצר ה-40 וה-56. ב-1 בפברואר 1942 הועלה בייר לדרגת גנרל מיור, ובתחילת 1943 הועלה לדרגת גנרל לוטננט. ב-1 במרץ 1943 מונה בייר למפקד הדיוויזיה ה-44, שפעלה כחלק מהארמייה ה-15, וב-1 ביוני 1943 הוסבה לדיוויזיית הרייכסגרנדיר ה-44. ב-23 בנובמבר 1943 הועברה הדיוויזיה לאיטליה, שם לחמה כחלק מקורפוס הפאנצר ה-14 במסגרת הארמייה העשירית בקרב מונטה קאסינו. ב-27 באפריל 1944 מונה בייר למפקד הקורפוס ה-17, שהיה חלק מהארמייה השישית במסגרת קבוצת ארמיות דרום אוקראינה, וב-25 במאי מונה למפקד קורפוס הפאנצר ה-57, שהיה חלק מהארמייה השמינית במסגרת קבוצת ארמיות דרום אוקראינה. ב-2 ביוני מונה בייר למפקד הקורפוס ה-5, שהיה בעתודת קבוצת ארמיות דרום אוקראינה, וב-26 ביולי מונה למפקד הקורפוס ההררי ה-49, שפעל תחת פיקוד הארמייה ההונגרית הראשונה במסגרת קבוצת ארמיות דרום אוקראינה. ב-7 באוגוסט 1944 מונה בייר למפקד הקורפוס ה-80, ופיקד עליו במהלך הקרב על הבליטה, כחלק מהארמייה השביעית. באפריל 1945 הועבר הקורפוס תחת פיקוד הארמייה ה-19, עימה לחם עד לכניעת כל כוחות קבוצת ארמיות B בכיס הרוהר, ב-18 באפריל 1945.

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1947 שוחרר קנייס מהשבי. לאחר שחרורו התגורר בייר בבאד וייסי עד למותו ב-15 באוקטובר 1968.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]