פרנץ טילה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרנץ טילה
Franz Thiele
לידה 9 במרץ 1868
פרידלנט, צ'כיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 23 במאי 1945 (בגיל 77)
פראג, צ'כוסלובקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פרנץ טילהצ'כית ובגרמנית: Franz Thiele;‏ 9 במרץ 186823 במאי 1945) היה צייר צ'כי ופרופסור באוניברסיטה.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביו היה אורג. לאחר שסיים את לימודיו היסודיים ב-1883, הוא קיבל מלגה, בחסות משפחת פטרונים ונסע לווינה. לאחר שנה של קורסי מבוא בבית הספר לאמנויות שימושיות, הוא למד באקדמיה לאמנויות יפות אצל אוגוסט אייזנמנגר, פרנץ רומפלר וכריסטיאן גריפנקרל.[2]

בשנת 1892 הוענק לו מענק ללימודים באיטליה. ב-1894 התבסס בווינה. הוא ערך מסעות רבים ברחבי מערב אירופה וביקר גם בתוניסיה. הוא הפך לחבר באגודת אמנים בשנת 1896 והיה אחד מהחברים המייסדים של "האגנבונד" האוסטרית בשנת 1900. שנתיים לאחר מכן, הוא מונה לפרופסור חבר באקדמיה לאמנויות יפות, פראג, והפך לפרופסור מן המניין ב־1905; תפקיד שיחזיק עד 1938.

הוא התנדב לשירות ב-1916 ועבד כאמן מלחמה במספר חזיתות במשך שנה.

בתקופה זו קיבל מספר פרסים, ביניהם צלב האביר של מסדר פרנץ יוזף, מסדר כתר הברזל, ומסדר אנה הקדושה.

הוא היה נשוי פעמיים: ב-1909 למריה סטארו ואז, ב-1927, לציירת, אינגה פשקה (1903–1993), איתה נולד לו בן.[3]

הוא פרש ב-1938, בעקבות הכיבוש הגרמני של צ'כוסלובקיה. העבודה הבאה שלו הייתה כרזת תעמולה, שהציגה את היטלר מול קהל מריעים. חלק מציוריו נרכשו על ידי היטלר ויוזף גבלס.[4] לקראת סוף המלחמה, הוא ואינגה נשלחו לבית מעצר שהופעל על ידי פטריוטים צ'כים. הוא לא שרד, ייתכן שנעשה בו לינץ'.

הוא נקבר בקבר אחים ליד פראג.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרנץ טילה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Thiele Franz". In: Österreichisches Biographisches Lexikon 1815–1950 (ÖBL). Vol. 14, Austrian Academy of Sciences, Vienna 2015, ISBN 978-3-7001-7794-4, p. 296 f.
  2. ^ Thiele, Franz". In: Hans Vollmer (Ed.): Allgemeines Lexikon der Bildenden Künstler von der Antike bis zur Gegenwart, Vol.33: Theodotos–Urlaub. E. A. Seemann, Leipzig 1939, pg.24
  3. ^ Inge Thiele / Persönlichkeiten / Inhaltsverzeichnis / vivoWiki / vivomondo, www.vivomondo.com
  4. ^ Honzisa, honzisa: F. Thiele-Oslava záboru Sudet 1938, honzisa, ‏neděle 7. června 2015