פרנץ קמני

פרנץ קמני
Ferenc Kemény

פרנץ קמני ממייסדי הוועד האולימפי הבינלאומי
לידה	17 ביולי 1860 וליקי בצ'קרק, באנאט, ממלכת הונגריה, האימפריה האוסטרית - כיום בסרביה
התאבד	21 בנובמבר 1944 (בגיל 84) בודפשט, ממלכת הונגריה
שם לידה	Kohn Ferenc
מדינה
השכלה	אוניברסיטת אטווש לוראנד קולז' דה פראנס סורבון

באתונה ב-10 באפריל 1896. עומדים משמאל: גבהרט, גות-ירקובסקי, קמני ובאלק. יושבים: קוברטן, ויקלאס, בוטובסקי. ממייסדי הועד האולימפי הבינלאומי.

הטבעות האולימפיות. סמל המשחקים האולימפיים המודרניים

פֶרֶנץ קֶמֵנִי (במקור קוהן (כהן), בהונגרית: Kemény Ferenc); וליקי בצ'קרק, 17 ביולי 1860 – בודפשט, 21 בנובמבר 1944) עסקן ספורט הונגרי-יהודי, מחנך, מחבר ספרי לימוד, לוחם הומניסט, חבר מייסד של הוועד האולימפי הבינלאומי, שיזם והשיק את המשחקים האולימפיים המודרניים, ומזכיר ומייסד של הוועד האולימפי ההונגרי.

ביוגרפיה

קמני נולד בעיר נַאג'בֶּצְ'קֶרֶק (Nagybecskerek) או וליקי בצ'קרק, בחבל באנאט, אז בדרום ממלכת הונגריה (היום צפון סרביה) במסגרת האימפריה האוסטרית. עיר זאת הנקראת כיום זרניאנין היא השלישית בגודלה בחבל וויבודינה של ימינו, שהיא כיום חלק מסרביה. קמני היה בן למשפחה יהודית ושמו בלידה היה פרנץ קוהן או כהן (Kohn). הוא הפך לדמות מפורסמת של עולם החינוך ההונגרי תחת השם פרנץ קמני, לאחר שינוי שמו ברוח מגמת ההונגריזציה של שמות המשפחה. בתום לימודי התיכון בהונגריה ובשטוטגרט בגרמניה המשיך בלימודיו באוניברסיטת בודפשט. שם בשנת 1883 סיים כמורה למתמטיקה ופיזיקה, בשנת 1888 רכש תואר נוסף גם בשפה ובספרות הגרמנית והצרפתית. בינתיים, משנת 1884 עד 1885 השתלם בפריז בקולז' דה פראנס ובאוניברסיטת סורבון, ויצא לסיור לימודים נוסף במערב אירופה. בשנים 1885-1887 לימד כמורה בבית ספר ריאלי צבאי בעיר קסג ואחר כך בבית ספר ריאלי בעיר בראשוב בטרנסילבניה. בשנים 1891-1894 הוא ניהל בית ספר ריאלי בעיר אגר (כיום התיכון "אישטוואן דובו") בין 1894 ל־1920 הוא לימד בבודפשט ברובע 6 בבית הספר התיכון הראשי למקצועות ריאליים ובהמשך הפך למפקח ולמנהל המחוזי של מקצועות אלה.

משנת 1903 נתמנה לחבר קבוע באגודה הפדגוגית ההונגרית, ובשנת 1935 (בגיל 75) הפך לחבר כבוד שלה. הוא השתתף בקביעות באירועי האגודה ומאמריו התפרסמו במגזין ההונגרי לפדגוגיה. פעילותו המחקרית והחינוכית התרחבה לנושאי המאבק לשלום, להוראת שפות זרות בהונגריה ולסוגיות כלליות של החינוך הגופני. הוא מילא תפקיד משמעותי בהונגריה ביישומם של רעיונות ותוצאות המחקר הפדגוגי מן העולם. קמני היה עורך כתב העת בשפה הגרמנית (Ungarische Pädagogische Revue) בין השנים (1901-1906) וגם ערך שני כרכים של הלקסיקון הפדגוגי ההונגרי שפורסמו בשנת 1934 ואחר כך בשנת 1936. בנוסף חיבר מאמרים לכתבי העת הפדגוגיים. מחקריו המצטיינים במדעי החברה הופיעו בהוצאת המו"ל אתנאום.

כאשר פרש לגמלאות בשנת 1920, הקדיש עוד יותר זמן ומרץ לפעילותו ההומניסטית.

חייו הסתיימו באופן טרגי. ב-19 במרץ 1944 פלש צבא גרמניה הנאצית להונגריה, והחלה התקופה המכרעת של שואת יהודי הונגריה. אחרי שאנשי מפלגת צלב החץ (התנועה הפשיסטית ההונגרית) תפסה את השלטון בהונגריה באוקטובר 1944, רצו לכלוא את הפרופסור הנערץ בגטו בודפשט שאורגן בנובמבר 1944. כדי להימנע מהגירוש, התאבדו קמני ורעייתו במרתף ביתם ב-21 בנובמבר 1944.

תרומתו החשובה לתנועה האולימפית

פרנץ קמני הכיר במהלך שהותו ולימודיו בפריז את הברון פייר דה קוברטן בשנות השמונים של המאה ה-19 והם הפכו לידידם קרובים. השקפת עולמם הייתה זהה לגבי הצורך בהחיאת הרעיון האולימפי והשימוש בו כאמצעי חינוכי. כאשר קוברטן הכריז באוניברסיטת סורבון בפריז על חידוש המשחקים האולימפיים, בקונגרס הייסוד של הוועד האולימפי הבינלאומי ביוני 1894, היה אך טבעי שיצרף את חברו ההונגרי פרנץ קמני כאחד מהאבות המייסדים, על אף שקמני נאלץ להיעדר מהקונגרס הזה. קמני הפך מיד למארגן וליוזם של הקמת הוועד האולימפי ההונגרי, שקיים את ישיבת הפתיחה שלו בבודפשט, ב־19 בדצמבר 1895, באולם ההתעמלות של הגימנסיה ברחוב סנטקיראי ושם נבחר למזכיר הוועד. שמותיהם של החברים המייסדים של הוועד האולימפי הבינלאומי נחקקו בשיש באצטדיון האולימפי המודרני הראשון באתונה. מול הכניסה הראשית של מגרש הספורט המפורסם הזה, בחורשת זיתים קטנה, נשא פרנץ קמני נאום בצרפתית מטעם המשלחות הזרות בפתיחת המשחקים האולימפיים המודרניים הראשונים בשנת 1896 והסיר את הלוט מעל פסלו של יוריוס אברוף, התורם ונותן החסות היווני לשיפוץ האצטדיון.

מול השער, מימין, נמצאים שמותיהם של שישה עשר המייסדים באותיות זהב. מעל הכול, פייר דה פרדי דה קוברטן, ההוגה של המשחקים. תחתיו חקוקים דימיטריוס ויקלאס, הנשיא הראשון וקוברטין שוב כמזכ"ל הראשון. חברים: ארנסט קאלו (צרפת), אלכסיי בוטובסקי (רוסיה), ויליאם מיליגאן סלואן (ארצות הברית), ויקטור באלק (שוודיה), צ'ארלס הרברט והלורד אמפתיל (בריטניה), פרנץ קמני (הונגריה), חוסה בנג'מין זוביאור (ארגנטינה), ייז'י גות-ירקובסקי (בוהמיה), ד'אנדרה קארפה ומריו לוקצ'י-פאלי (איטליה), מקסים דה בוסי (בלגיה), לאונרד קאף (ניו זילנד) ולבסוף ויליבלד גבהרדט (גרמניה). עם זאת, פרנץ קמני נדחף בהדרגה החוצה מהוועד. עד כדי כך שבשנת 1906 במלאת עשור לאולימפיאדה המודרנית הראשונה באתונה נאלץ להתפטר. הוא התפטר גם מהוועד האולימפי הבינלאומי וגם מהוועד האולימפי ההונגרי וכבר לא הוזמן לאספה הכללית של 1908. במשך עשרות שנים הושאר האיש בצל ומחוץ לתנועה האולימפית. גם חייו הסתיימו באופן טרגי. רק בשלהי שנות ה-70 של המאה ה-20 נחנך אולם הספורט של העיר אגר ונקרא על שמו. בשנת 1995 הוציא הדואר ההונגרי סדרה של שלושה בולים ליובל מאה שנה להקמת הוועד האולימפי ההונגרי. הבול הראשון מעוטר בדיוקנו של פרנץ קמני וההוא מכונה בו "מייסד הוועד האולימפי ההונגרי".

עבודותיו ומאמריו

• חטיבות הביניים ההונגריות. Die Mittelschulen Ungarns (Pozsony, 1896)
• אחת השיטות לפתרון בעיית השלום. A béke-probléma megoldásának egyik módja I–V. Athenaeum, 1899, 1900. Kötetben
• Gesamstacademie. (Dresden – Leipzig – Wien, 1901. 148 p.)
• הפדגוגיה ההונגרית. Deák Ferenc mint nevelő I. II. Magyar Paedagogia, 12. évf . (1903) 513–529., 578–594.
• Entwurf einer internationalen Gegenwart und Zukunft der körperlichen Erziehung (Berlin, 1904)
• המשמעות הפדגוגית של תנועת השלום. A békemozgalom paedagogiai jelentősége Magyar Paedagogia, 15. évf . (1906) 593–617
• המשמעות הפדגוגית של תנועת השלום ויום השלום. A békemozgalom pedagógiai jelentősége és a békenap (Bp., 1907)
• בעיית המיניות. A nemi probléma. (Szexuális pedagógia.) (Bp., 1907. 127 p.)
• הפילוסופיה של המלחמה. A háború philosophiája Athenaeum, 18. évf. (1909) 431-441.
• שלום עולמי A világbéke (Bp., 1911. 58 p.)
• ההווה והעתיד של תנועת השלום. A békemozgalom jelene és jövője (Bp., 1914. 25 p.)
• שיטת החינוך הגופני ההונגרית. Magyar testnevelési rendszer! Magyar Paedagogia, 23. évf . (1914) 505–521.)
• בעניין לימוד שפות זרות. Az élő idegen nyelvek tanítása ügyében Magyar Paedagogia, 35. évf. (1926) 29–40.
• טכניקה וחינוך. Technika és pedagógia. I. II. Magyar Paedagogia, 38. évf. (1929) 9–22., 96–108.
• Gräfin M. Th. Brunszvik (Berlin, 1932)
• לקסיקון פדגוגי. Pedagógiai Lexikon I–II. Szerk.: Kemény Ferenc (Bp., 1933–1934., 1936)
• על דפורמות חינוכיות. הפדגוגיה ההונגרית. Oktatásügyi reformokról Magyar Paedagogia, 44. évf. (1936) 116–131

לקריאה נוספת

• פרנץ קמני:הפדגוגיה ההונגרית. Gyulai Ágost: Kemény Ferenc (1860–1944) Magyar Paedagogia, 53–55. évf (1944–1946) 51–52.
• פרנץ קמני והתנועה האולימפית. Kozák Péter: Kemény Ferenc és a magyar olimpiai mozgalom kezdetei. 1894–1907. In: Olimpiatörténeti tanulmányok. (Szerk.: Som Ferenc, Szakály Sándor) Eötvös Kollégium, Bp., 1989. 67–94. old.
• מי ומי בספורט ההונגרי. Ki kicsoda a magyar sportéletben? I–III. Írta és szerkesztette Kozák Péter. Babits Kiadó, Szekszárd, 1994–1995
• האולימפיה המודרנית מאתונה עד מלבורן 1956. Mező Ferenc: Az újkori olimpia Athéntől Melbourne-ig (1896–1956). Sport Lap- és Könyvkiadó, Bp., 1956
• הלקסיקון הפדגוגי ההונגרי Pedagógiai lexikon II. rész. Szerk.: Fináczy Ernő, Kornis Gyula és Kemény Ferenc. Révai Irodalmi Intézet kiadása, Budapest, 1936, 35. l

• האירועים לחגיגת 1000 שנה להונגריה וההשפעה של המשחקים האולימפיים המודרניים (בהונגרית) A millenniumi rendezvények és az újkori olimpizmus hatása. In: Magyarország a XX. században
• A MOB története
• Kemény Ferenc szobra a TF-en
• לקסיקון יהודי הונגרי Magyar zsidó lexikon. Szerk. Ujvári Péter. Budapest: Magyar Zsidó Lexikon. 1929. 469. o. Online elérés

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פרנץ קמני בוויקישיתוף