פרנץ קריגר
 | |
| לידה |
3 בספטמבר 1797 Großbadegast, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה  |
|---|---|
| פטירה |
21 בינואר 1857 (בגיל 59) ברלין, ממלכת פרוסיה |
| מקום קבורה |
בית הקברות דורותיאנשטאדט |
| פרסים והוקרה |
עיטור ולדימיר הקדוש, דרגה 4 |
  | |
פרנץ קריגר (בגרמנית: Franz Krüger; 10 בספטמבר 1797 – 21 בינואר 1857) היה צייר וליטוגרף גרמני (פרוסי). הוא היה ידוע בעיקר בזכות הדיוקנאות הרומנטיים והתוססים שלו ותמונות הסוסים, שהפכו אותו לצייר צבאי ופורטרטים מבוקש ביותר בברלין. ציוריו של מצעדים צבאיים ומאות פורטרטים הובילו אותו לצייר רבים מעשירי העיר.[1]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קריגר היה בנו של אציל. ידידותו עם האורניתולוג יוהאן פרידריך נאומן מהעיירה השכנה זיביגק הובילה אותו לציור בעלי חיים. במהלך ימי לימודיו בדסאו הוא בא במגע עם צייר הנוף קרל קולבה הזקן.
קריגר למד בשנים 1812–1813 באקדמיה הפרוסית לאמנויות בברלין, ואז המשיך לשפר את כישוריו באופן עצמאי על ידי תצפיות מהחיים, במיוחד באורוות המלוכה הפרוסית. בשנת 1818 הוצגו לראשונה ציורי הצבא והצייד שלו באקדמיה. ציורו של הנסיך אוגוסטוס מפרוסיה (בנו של הנסיך אוגוסטוס פרדיננד מפרוסיה) והרוזן נידהרדט פון גנייזנאו הניח את היסודות לתהילה שלו כצייר פורטרטים והביאו לקבלת תארים נוספים ממשפחת המלוכה.[2]
בשנת 1825 הוא מונה לפרופסור מלכותי וחבר מלא באקדמיה לאמנויות. נסיעות רבות לחצר המלוכה הרוסית בסנט פטרסבורג וחצרות המלכים בהנובר ושוורין הגיעו בעקבותיהם. במהלך מסע לימודים לפריז בשנת 1846, הוא פגש את אז'ן דלקרואה. לאחר המהפכות של שנת 1848 שב לדסאו ובשנת 1855 השתתף בתערוכה העולמית בפריז.
בשנת 1825 הוא התחתן עם אמנית בשם יוהנה יוניקה. היא נפטרה בשנת 1856.
הוא נפטר שנה לאחר מכן, ונקבר בבית הקברות דורותיאנשטאדט בברלין.
אחד מתלמידיו היה צייר בעלי החיים קרל שטפק.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Deutsche Biographie, Krueger, Franz - Deutsche Biographie, www.deutsche-biographie.de (בגרמנית)
- ^ Krüger, Franz. In: Hans Vollmer (Hrsg.): Allgemeines Lexikon der Bildenden Künstler von der Antike bis zur Gegenwart. Begründet von Ulrich Thieme und Felix Becker. Band 21: Knip–Krüger. E. A. Seemann, Leipzig 1927, S. 594–597.