פרנצ'סקו אראיה

**פרנצ'סקו אראיה**
לידה	25 ביוני 1709; נאפולי, ממלכת נאפולי
פטירה	1770 (בגיל 60 בערך); בולוניה, מדינת האפיפיור
זרם	המוזיקה הקלאסית בתקופת הבארוק
סוגה	אופרה

פרנצ'סקו דומניקו אראיה (באיטלקית: Francesco Domenico Araja או Araia; נולד ב-25 ביוני 1709 בנאפולי, ממלכת סיציליה, מת בין 1762 ל-1770, בולוניה, מדינות הכנסייה) היה מלחין איטלקי, שעשה 25 משנות חייו ברוסיה וכתב לפחות 14 אופרות לחצר הצארינה הרוסית, ביניהן "צפאל ופרוקריס" (Цефал и Прокрис), האופרה הראשונה בשפה הרוסית.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אראיה נולד בנאפולי, שם השתלם בלימודי מוזיקה. הוא החל לחבר אופרות בגיל 20. האופרות המוקדמות שלו הופקו בתיאטראות נאפולי, פירנצה, רומא, מילאנו וונציה. ב-1735 הוזמן לסנקט פטרבורג עם להקת אופרה איטלקית גדולה, והתמנה למאסטרו די קאפלה של הצארינה אנה איבנובנה ואחריה הצארית יליזאווטה פטרובנה.

בחודשי החורף הוצגו האופרות בדרך כלל באגף של ארמון החורף (Zimniy Dvorets) ובחודשי הקיץ בתיאטרון של גן הקיץ (Letniy Sad).

האופרה "כוחן של אהבה ושל שנאה" La forza dell'amore e dell'odio של אראיה הייתה האופרה האיטלקית הראשונה שהוצגה ברוסיה. היא הועלתה בשנת 1736 בשם Сила любви и ненависти בלוויית תרגום רוסי מאת ואסילי טרדייקובסקי. הייתה זו ליברית האופרה הראשונה שהודפסה ברוסיה. אחריה הוצגו Semiramide (Il finto Nino, overo La Semiramide riconosciut ב-1737,Artaserse ב-1738, Seleuco, בתרגום לרוסית, שהצגת הבכורה שלה הייתה במוסקבה ב-1744, Scipione בתרגום לרוסית בסנקט פטרבורג ב-1745, ואחרות.

רוב האופרות שכתב ברוסיה היו לליבריות איטלקיות. עם זאת, ב-1755 חיבר אראיה את Цефал и Прокрис ("קפאלוס ופרוקוריס"), אופרה בשלוש מערכות לליברית רוסית מאת אלכסנדר סומארוקוב, על פי "המטאמורפוזות" של אובידיוס. אופרה זו הוצגה בסנקט פטרבורג ב-7 במרץ 1755 עם תפאורות מרשימות מעשה ידיו של ג'וזפה ולריאני. הייתה זו האופרה הראשונה המבוצעת על ידי זמרים רוסים. האופרה נחלה הצלחה רבה ואראיה בא על שכרו ביד רחבה מאת הצארינה יליזאווטה פטרובנה. האופרה הועלתה שוב בהפקה מחודשת בתיאטרון מריאינסקי בסנקט פטרבורג ב-14 ביוני 2001. הצגות בכורה של שתי האופרות הבאות של אראיה הועלו בערים שונות ברוסיה: "שבויי האהבה" באורניינבאום ב-1755, ו"איפיגניה בטאוריס" במוסקבה ב-1758. ב-1759 חזר אראיה לאיטליה, אך נקרא לשוב להכתרת הצאר פיוטר השלישי ב-1762. זמן קצר לאחר מכן עזב בעקבות הדחתו של פיוטר על ידי קתרינה הגדולה. חיבוריו האחרונים היו אורטוריה להולדת ישו ואופרה, "לה צ'ימוטאה". אראיה מת בבולוניה בין 1762 ל-1770.

יצירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אופרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Lo matremmonejo pe' mennetta, opera buffa, text by Tommaso Mariani (Autumn 1729, Teatro de' Fiorentini, Naples)
Berenice, opera seria, text by Antonio Salvi (1730, Teatro Pratolino, Florence)
Ciro riconosciuto, opera seria, text by Antonio Salvi (Carnival 1731, Teatro Dame, Rome)
Il Cleomene, opera seria, text by Vicenzo Cassani (Spring 1731, Teatro Dame, Rome)
L'amor regnante, text by Pietro Metastasio (1731, Rome)
Semiramide riconosciuta, opera seria, text by Pietro Metastasio (1731, Naples)
La forza dell'amore e dell'odio, opera seria, text by Francesco Prata (January 1734, Teatro Ducale, Milan; 1736, as Сила любви и ненависти (Sila lyubvi i nenavisti - The Power of Love and Hatred) St. Petersburg)
Lucio Vero, opera seria, text by Apostolo Zeno, (Carnival 1735, Teatro San Angelo, Venice)
Il finto Nino, overo La Semiramide riconosciuta, opera seria, text by Francesco Silvani (February 9, 1737 [OS January 28], St. Petersburg)
Artaserse, opera seria, (February 9, 1738 [OS January 28], St. Petersburg)
Seleuco, opera seria, text by Giuseppe Bonecchi (May 7, 1744 [OS April 26], Moscow)
Scipione, opera seria, text by Giuseppe Bonecchi (September 4 or 5, 1745 [OS August 23 or 24], St. Petersburg)
Mitridate, opera seria, text by Giuseppe Bonecchi (May 7, 1747 [OS April 26], St. Petersburg)
L'asilo della pace, opera seria, text by Giuseppe Bonecchi (May 7, 1748 [OS April 26], St. Petersburg)
Bellerofonte, opera seria, text by Giuseppe Bonecchi (December 9, 1750 [OS November 28], St. Petersburg)
Eudossa incoronata, o sia Teodosio II, text by Giuseppe Bonecchi (May 9, 1751 [OS April 28] St. Petersburg)
Tsefal i Prokris, opera seria, text by Alexander Sumarokov (March 10, 1755 [OS February 27], St. Petersburg)
Amor prigioniero, dialogo per musica, text by Pietro Metastasio (June 27, 1755 [OS June 16], Oranienbaum)
Alessandro nell'Indie, text by Pietro Metastasio (December 29, 1755 [OS December 18], St. Petersburg; 1759, Oranienbaum)
Iphigenia in Tauride opera seria, (1758, Moscow)
La Cimotea

אורטוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

S. Andrea Corsini 1731, Rome
La Nativita di Gesu

קנטטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

La gara, dell'amore e dello zelo, St. Petersburg, 1736 ienbaum, 1755 (see also in the list of the operas)
Junon secourable lucine (Antonio Denzi), St. Petersburg, 1757
Urania vaticitante (Antonio Denzi), St. Petersburg, 1757

ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Цефал и Прокрис. СПб., – Tsefal i Pokris, St. Petersburg, 1755
Энциклопедический словарь Брокгауза и Ефрона - Brokgaus & Efron: Encyclopaedic Dictionary, (1890—1907)
Штелин Я. Музыка и балет в России XVIII векаin the collection Музыкальное наследство. Вып. 1. М., 1935
Старикова Л. М. Новые документы о деятельности итальянской труппы в России в 30-е годы XVIII века <...> // ПКНО. 1988. М., 1989
Сумароков А.П. Избранные произведения. Л., 1957
Сумароков А. П. Полное собрание сочинений <...>.Ч. IX. СПб., 1787

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא פרנצ'סקו אראיה בוויקישיתוף

פרנצ'סקו אראיה, באתר MusicBrainz (באנגלית)
פרנצ'סקו אראיה, באתר Discogs (באנגלית)