פרנצ'סקו רוזי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פרנצ'סקו רוזי
Francesco Rosi
Francesco Rosi Cannes.jpg
לידה 15 בנובמבר 1922
נאפולי, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 בינואר 2015 (בגיל 92)
רומא, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Carolina Rosi עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה איטליה, ממלכת איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק במאי קולנוע, תסריטאי, עיתונאי עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • קצין בלגיון הכבוד
  • פרס דוד דה דונטלו לבמאי הטוב ביותר (1985)
  • פרס דוד דה דונטלו לבמאי הטוב ביותר (1997)
  • פרס דוד דה דונטלו לבמאי הטוב ביותר (1979)
  • פרס דוד דה דונטלו לבמאי הטוב ביותר (1981)
  • פרס דוד דה דונטלו לבמאי הטוב ביותר (1976)
  • פרס דוד דה דונטלו לבמאי הטוב ביותר (1965)
  • אביר הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת פדובה
  • דוב הזהב של כבוד עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פרנצ'סקו רוסיאיטלקית: Francesco Rosi;‏ 15 בנובמבר 1922 - 10 בינואר 2015) היה במאי קולנוע איטלקי. שניים מסרטיו זכו בפרסי הקולנוע החשובים: דקל הזהב ודב הזהב. רוזי נחשב אחד מהבמאים האיטלקים הבולטים במה שכונה בזמנו "הגל החדש האיטלקי", שצמח לאחר ירידת זרם הנאוריאליזם בקולנוע האיטלקי.[1] סרטיו של רוזי, במיוחד אלו שנוצרו בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20, נחשבו כבעלי מסרים פוליטיים ועסקו בבעיות חברתיות. דוגמה לכך הוא סרטו מ-1979, "Cristo si è fermato a Eboli", שהתבסס על ספרו של קרלו לוי, "ארץ שכוחת אל". סרטיו המאוחרים יותר נטו לעסוק בחומרים ספרותיים. הוא המשיך לביים עד 1997 וסרטו האחרון היה "לשוב הביתה", עיבוד קולנועי לספרו של פרימו לוי, "ההפוגה".

רוזי נולד בנאפולי ועבד בצעירותו במחיצתו של הבמאי לוקינו ויסקונטי. סרטו, "Salvatore Giuliano", מ-1962, עסק בפושע הסיציליאני הנודע סלווטורה ג'וליאנו. הסרט ערב לחלופין עבר והווה והוגש בצורה כאילו דוקומנטרית.[1] סרטו, "Il Caso Mattei" (מקרה מאטיי), זכה ב-1972 בפרס דקל הזהב לסרט הטוב בפסטיבל הקולנוע בקאן. הסרט עסק בחייו של איש הציבור האיטלקי אנריקו מאטיי (אנ') שמותו ב-1962 בתאונת מטוס מסתורית העסיק רבות את הציבור באיטליה.

בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין ב-2008 הוקרנו 13 מסרטיו בתוכנית מיוחדת שהוקדשה ליוצרים קולנועיים בעלי איכות והישגים יוצאי דופן. הוא זכה באותו פסטיבל בפרס דוב הזהב למפעל חיים. הענקת הפרס לוותה בהקרנת סרטו, "Salvatore Giuliano", זוכה פרס דוב הזהב לבמאי הטוב לשנת 1962. ב-2012 העניק פסטיבל הסרטים של ונציה לרוזי את פרס אריה הזהב למפעל חיים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרנצ'סקו רוזי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Film reel.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא קולנוע. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.