פרנצ'סקו רוזי

פרנצ'סקו רוזי
Francesco Rosi
לידה	15 בנובמבר 1922; נאפולי, איטליה
פטירה	10 בינואר 2015 (בגיל 92); רומא, איטליה
מדינה	איטליה, ממלכת איטליה
תקופת הפעילות	1948 – 10 בינואר 2015 (כ־67 שנים)
בן או בת זוג	נורה ריצ'י
צאצאים	Carolina Rosi
מספר צאצאים	1
פרסים והוקרה	פרס דקל הזהב (1972); פרס אריה הזהב (2012); דוב הכסף לבמאי הטוב ביותר (1962); דוב הזהב של כבוד (2008); פרס באפט"א לסרט הטוב ביותר (1983); פרס חבר השופטים של פסטיבל ונציה (1958); פרס דוד דה דונטלו לבמאי הטוב ביותר (1965); פרס דוד דה דונטלו לבמאי הטוב ביותר (1981); פרס דוד דה דונטלו לבמאי הטוב ביותר (1985); פרס דוד דה דונטלו לבמאי הטוב ביותר (1976); פרס דוד דה דונטלו לבמאי הטוב ביותר (1997); פרס דוד דה דונטלו לבמאי הטוב ביותר (1979); פרס אריה הזהב (1963); אביר הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית; דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת פדובה; קצין בלגיון הכבוד ;
	פרופיל ב-IMDb

פרנצ'סקו רוסי (באיטלקית: Francesco Rosi;‏ 15 בנובמבר 1922 - 10 בינואר 2015) היה במאי קולנוע איטלקי. שניים מסרטיו זכו בפרסי הקולנוע החשובים: פרס דקל הזהב ודב הזהב. רוזי נחשב אחד מהבמאים האיטלקים הבולטים במה שכונה בזמנו "הגל החדש האיטלקי", שצמח לאחר ירידת זרם הנאוריאליזם בקולנוע האיטלקי.^[1] סרטיו של רוזי, במיוחד אלו שנוצרו בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20, נחשבו כבעלי מסרים פוליטיים ועסקו בבעיות חברתיות. דוגמה לכך הוא סרטו מ-1979, "Cristo si è fermato a Eboli", שהתבסס על ספרו של קרלו לוי, "ארץ שכוחת אל". סרטיו המאוחרים יותר נטו לעסוק בחומרים ספרותיים. הוא המשיך לביים עד 1997 וסרטו האחרון היה "לשוב הביתה", עיבוד קולנועי לספרו של פרימו לוי, "ההפוגה".

רוזי נולד בנאפולי ועבד בצעירותו במחיצתו של הבמאי לוקינו ויסקונטי. סרטו, "Salvatore Giuliano", מ-1962, עסק בפושע הסיציליאני הנודע סלווטורה ג'וליאנו. הסרט ערב לחלופין עבר והווה והוגש בצורה כאילו דוקומנטרית.^[1] סרטו, "Il Caso Mattei" (מקרה מאטיי), זכה ב-1972 בפרס דקל הזהב לסרט הטוב בפסטיבל הקולנוע בקאן. הסרט עסק בחייו של איש הציבור האיטלקי אנריקו מאטיי (אנ') שמותו ב-1962 בתאונת מטוס מסתורית העסיק רבות את הציבור באיטליה.

בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין ב-2008 הוקרנו 13 מסרטיו בתוכנית מיוחדת שהוקדשה ליוצרים קולנועיים בעלי איכות והישגים יוצאי דופן. הוא זכה באותו פסטיבל בפרס דוב הזהב למפעל חיים. הענקת הפרס לוותה בהקרנת סרטו, "Salvatore Giuliano", זוכה פרס דוב הזהב לבמאי הטוב לשנת 1962. ב-2012 העניק פסטיבל הסרטים של ונציה לרוזי את פרס אריה הזהב למפעל חיים.