פרנק דה ווין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פרנק דה ווין
Frank De Winne
Frank De Winne 2009.jpg
סוכנות החלל האירופית
לידה 24 באפריל 1961 (בן 58)
גנט, בלגיה
לאום בלגי
דרגה תא"ל, באף
זמן שהייה בחלל 198 ימים, 17 שעות ו34 דקות
משימות
סויוז TMA-1 / TM-34, סויוז TMA-15 ( Expedition 20 / 21 )
Soyouz TMA-1 logo.svg Soyuz TM-34 logo.png Soyuz-TMA-15-Mission-Patch.png ISS Expedition 20 Patch.svg ISS Expedition 21 Patch.svg

פרנק דה וייןגרמנית: Frank De Winne; נולד ב-25 באפריל 1961 בלדברג שבבלגיה) הוא קצין בחיל האוויר הבלגי (אנ'), אסטרונאוט של סוכנות החלל האירופית (ESA), הוא הבלגי השני שהיה בחלל (אחרי דירק פרימאוט (אנ')). הוא היה טייס החלל הראשון של סוכנות החלל האירופית, שפיקד על משימת חלל בזמן שהוא שירת כמפקד במשלחת 21 (אנ') לתחנת החלל הבינלאומית. דה ווין מכהן כראש מטה האסטרונאוטים האירופאי של סוכנות החלל האירופאית בקלן, שבגרמניה.

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1979 הוא סיים את לימודיו בבית הספר בעיר ליאר. ב-1984 הוא סיים את לימודיו באקדמיה הצבאית בבריסל, עם תואר שני למדעי הנדסה.

קריירה צבאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר הגיע לצבא למד תעופה בחיל האוויר הבלגי. אחרי שסיים את לימודיו בחיל האוויר הטיס מטוסי מיראז' 5 בצבא הבלגי. בשנת 1991 סיים את מסלולו באוניברסיטה בבריסל עם הציון הגבוה ביותר של מחזורו. בשנת 1992 קיבל את תעודתו כטייס מהבית ספר האימפריאלי לטייסים בבריטניה. בדצמבר 1992, דה ווין היה הראש של טיסת ניסוי עבור חיל האוויר הבלגי. מינואר 1994 ועד אפריל 1995, הוא היה אחראי על בטיחות הטיסה של אגף הקרב הראשון שפועל מבאובצ'אין. מאפריל 1995 ועד יולי 1996, הוא הצטרף כטייס בכיר לחייל האוויר האירופאי שהשתתף בבסיס חיל האוויר של אדוארדס, קליפרוניה. בין 1996 ל-1998 הוא שימש כטייס מבחן בכיר בחיל האוויר הבלגי, שהיה אחראי על כל תוכניות הבדיקה ועל כל רכבי הטיס. בפברואר 1997, נתקל דה-ווין בבעיות מנוע תוך כדי טיסה במטוס F-16 מעל אזור מאוכלס בצפיפות ליד ליוברדן. אחרי שהמחשב על הסיפון נכשל, דה ווין נאלץ להתמודד עם הבחירה בין אם להתרסק או להימלט מהמטוס מעל האזור המאוכלס בצפיפות. עם זאת, דה ווין הצליח לבצע נחיתה של המטוס הפגום בבסיס חיל האוויר ההולנדי, הישג אשר עזר לו להרוויח את פרס Joe Bill Dryden Semper Viper, והוא היה היה הראשון שזכה בפרס ולא היה אמריקאי. באוגוסט 1998 מונה דה-ויין למפקד טייסת 349 שפועלת מקליין ברוגל, עיר בבלגיה. הוא השלים 17 גיחות קרב. על הישגיו במבצע זה העניקה לו ממשלת הולנד את התואר של קצין מסדר אורנג '-נסא (Orange-Nassau). דה ויין אסף מעל 2.300 שעות טיסה במיראז', F-16, טורנדו ויגואר. הוא משמש גם כיו"ר ארגון הכוחות המזוינים של צבא ההגנה הבלגית.

קריירה כאסטרונאוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1998 פרנק דה ווין נבחר למועמד כאסטרונאוט בסוכנות החלל האירופאית. שנתיים לאחר מכן הוא הצטרף לחיל האסטרונאוטים האירופאי של הסוכנות, שבסיסו היה מרכז האסטרונאוטים האירופאי בעיר קלן, גרמניה. באוגוסט 2001, דה ווין עבר הכשרה בבית יורי גגארין, מרכז ההדרכה ליד מוסקבה, רוסיה. ההכשרה כללה אלמנטים רבים של הדרכה בסיסית לתחנת החלל הבינלאומית, וגם הוכשר בתור מהנדס טיסה מסוג סוויז. ב-2002 הייתה נסיעתו הראשונה של דה ווין לתחנת החלל הבינלאומית בתור מהנדס טיסה, טיסה זו לקחה כ-11 ימים (30 באוקטובר - 10 בנובמבר). במשך שהותו בחלל, דה ווין צלח תוכנית של 23 ניסויים בתחומי החיים, מדעי הפיזיקה והחינוך. הוא היה חבר בצוות הגיבוי של ליאופולד אייהארטס ממשלחת ה- ISS 16. ב-20 בספטמבר 2007, הכריזה סוכנות החלל האירופאית כי בשנת 2009 דה ווין ישתתף במשימה שאורכה שישה חודשים על הסיפון של תחנת החלל הבינלאומית. ב-21 בנובמבר 2008, הודיעה נאס"א על שינויים בתכנוני המשלחת, בניהם דה ווין שנהיה מפקד המשלחת 21. ב-27 במאי 2009 דה ויין שוגר על הסיפון סויוז TMA-15, והפך לאסטרונאוט הראשון של סוכנות החלל האירופית שפיקד על משימת חלל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרנק דה ווין בוויקישיתוף