פרנק ייטס

פרנק ייטס
Frank Yates
לידה	12 במאי 1902; מנצ'סטר, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד
פטירה	17 ביוני 1994 (בגיל 92); הרפנדן, הממלכה המאוחדת
ענף מדעי	מתמטיקה
מקום קבורה	St Nicholas Church, Harpenden
מקום לימודים	מכללת קליפטון (1920); קולג' סנט ג'ון (1924) ;
מנחה לדוקטורט	Marina Cavazzana
מוסדות	אימפריאל קולג' (1968–1977); Rothamsted Research (1931–1968) ;
תלמידי דוקטורט	Timothy Morgan Carey
פרסים והוקרה	עמית החברה המלכותית (1948); מדליית גיא מזהב (1960); המדליה המלכותית (1966); פרס לזכר ולדון (1953) ;

פרנק ייטס (באנגלית: Frank Yates;‏ 12 במאי 1902 – 17 ביוני 1994) היה אחד מחלוצי הסטטיסטיקה של המאה ה-20 הוא ידוע בעיקר בזכות עבודתו על עיצוב ניסויים והסקה סטטיסטית.^[1]^[2]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ייטס נולד במנצ'סטר, אנגליה, הבכור מבין חמישה ילדים (ובנם היחיד) של סוחר הזרעים פרסי ייטס ואשתו אדית. הוא למד בוואדהאם האוס, בית ספר פרטי, לפני שזכה במלגה לקליפטון קולג' ב-1916. ב-1920 קיבל מלגה למכללת סנט ג'ון קולג', קיימברידג', וארבע שנים לאחר מכן סיים את לימודיו בתואר ראשון בהצטיינות.^[3]

הוא בילה שנתיים בלימוד מתמטיקה לתלמידי בתי ספר תיכוניים במכללת מלוורן לפני שנסע לאפריקה שם היה יועץ מתמטי בחוף זהב (קולוניה בריטית לשעבר כיום גאנה). הוא חזר לאנגליה עקב בריאות לקויה והכיר והתחתן עם כימאית, מרגרט פורסיית' מרסדן, בתו של עובד מדינה. נישואים אלה התפרקו ב-1933 והוא התחתן מאוחר יותר עם פראסקובי (פולין) צ'יצ'קין. לאחר מותה ב-1976, הוא נישא לרות האנט, מזכירתו הוותיקה. בשנת 1931 ייטס מונה לעוזר סטטיסטיקאי בתחנת הניסויים רוטאמסטד על ידי ר.א. פישר. בשנת 1933 הוא הפך לראש הסטטיסטיקה כאשר פישר למד לקולג' האוניברסיטאי בלונדון. הוא עבד על עיצוב ניסויים, כולל תרומות לתאוריית ניתוח השונות ומקור האלגוריתם של ייטס ועיצוב הבלוק הבלתי שלם המאוזן.

במהלך מלחמת העולם השנייה הוא עבד על מה שייקרא לימים חקר ביצועים.^[1]

אחת התרומות המשמעותיות ביותר של ייטס הייתה פיתוח התיאוריה של מחקר פקטוריאלי, המשמשים לחקר ההשפעות של מספר גורמים על משתנה תגובה בניסויים. הוא הציג את הרעיון של ניסויים פקטוריאליים חלקיים, המאפשרים לחוקרים לחקור מספר רב של גורמים תוך שימוש במספר קטן יותר של ריצות ניסוי, מה שמאפשר לבצע ניסויים יעילים יותר.

ייטס תרם גם תרומה חשובה לפיתוח ניתוח השונות (ANOVA), שיטה סטטיסטית המשמשת לבדיקת הבדלים בין הממוצעים בקבוצות שונות. הוא פיתח את הרעיון של מערכים אורתוגונליים, המשמשים לתכנון ניסויים כדי למזער את מספר הריצות הניסוי הנדרשות כדי לזהות הבדלים בין אמצעים.

בשנת 1954 השיג אליוט תקציב לפיתוח הראשוני של מחשוב סטטיסטי. במהלך השנים 1960–1961, הוא היה נשיא אגודת המחשבים הבריטית, וירש את הנשיא המייסד, מוריס ווילקס. בשנת 1960 הוענק לו מדליית גיא בזהב של החברה המלכותית לסטטיסטיקה ובשנת 1966 הוענק לו המדליה המלכותית של החברה המלכותית.

הוא פרש מרוטאמסטד כדי להיות חוקר בכיר באימפריאל קולג' בלונדון.^[1]

הוא נפטר בשנת 1994 כאשר היה בן 92.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא פרנק ייטס בוויקישיתוף

פרנק ייטס, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
פרנק ייטס, באתר MacTutor (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ¹ ² ³ Finney, D. J. (1995). "Frank Yates. 12 May 1902 – 17 June 1994". Biographical Memoirs of Fellows of the Royal Society. 41: 554–573. doi:10.1098/rsbm.1995.0033. JSTOR 770162. PMID 11615364. S2CID 26871863.
^ Neider, John (1994), "Obituary: Frank Yates: 1902–1994", The IMS Bulletin, 23 (5): 529–530תבנית:Deadlink
^ Finney, D. J. (1995). "Frank Yates. 12 May 1902 – 17 June 1994". Biographical Memoirs of Fellows of the Royal Society. 41: 554–573. doi:10.1098/rsbm.1995.0033. JSTOR 770162. PMID 11615364. S2CID 26871863.

[frs-1] ¹ ² ³ Finney, D. J. (1995). "Frank Yates. 12 May 1902 – 17 June 1994". Biographical Memoirs of Fellows of the Royal Society. 41: 554–573. doi:10.1098/rsbm.1995.0033. JSTOR 770162. PMID 11615364. S2CID 26871863.

[ims-2] Neider, John (1994), "Obituary: Frank Yates: 1902–1994", The IMS Bulletin, 23 (5): 529–530תבנית:Deadlink

[frs2-3] Finney, D. J. (1995). "Frank Yates. 12 May 1902 – 17 June 1994". Biographical Memoirs of Fellows of the Royal Society. 41: 554–573. doi:10.1098/rsbm.1995.0033. JSTOR 770162. PMID 11615364. S2CID 26871863.

[1]

[2]

[3]