פרנק ליידן
 | |||
| ליידן, 1988 | |||
| לידה |
5 בינואר 1932 ברוקלין, ניו יורק, ארצות הברית | ||
|---|---|---|---|
| פטירה |
9 ביולי 2025 (בגיל 93) סולט לייק סיטי, יוטה, ארצות הברית | ||
| שם לידה |
Francis Patrick Layden  | ||
| מדינה |
ארצות הברית | ||
| כינוי |
The Judge | ||
| השכלה |
| ||
| עמדה | מאמן, ג'נרל מנג'ר | ||
| מכללה | אוניברסיטת ניאגרה | ||
| ילדים |
Scott Layden | ||
| פרסים והוקרה |
| ||
| קבוצות כמאמן | |||
| |||
| הישגים כמאמן | |||
|
מאמן השנה ב-NBA (1984) פרס האזרחות של ה-NBA (1984) | |||
| קבוצות כג'נרל מנג'ר | |||
| |||
| הישגים כג'נרל מנג'ר | |||
| מנהל השנה ב-NBA (1984) | |||
פרנסיס "פרנק" ליידן (באנגלית: Francis "Frank" Layden; 5 בינואר 1932 – 9 ביולי 2025) היה מאמן כדורסל וג'נרל מנג'ר אמריקאי. בין השנים 1979–1987 שימש כג'נרל מנג'ר של קבוצת יוטה ג'אז מליגת ה-NBA, ובין השנים 1981–1988 שימש כמאמנה.[1]
בנו, סקוט ליידן, היה אף הוא הג'נרל מנג'ר של הג'אז, וכן של ניו יורק ניקס ומינסוטה טימברוולבס.[2]
קריירת אימון וניהול
[עריכת קוד מקור | עריכה]השנים הראשונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ליידן נולד וגדל ברובע ברוקלין שבניו יורק, ובין השנים 1949–1953 למד באוניברסיטת ניאגרה ושיחק בקבוצת הכדורסל שלה. בסיום לימודיו מונה למאמן קבוצת הכדורסל של "מכללת אדלפי סופולק" אשר בלונג איילנד, ובשנת 1968 החל לאמן את קבוצת אוניברסיטת ניאגרה. בעונת 1969/1970 העפילה הקבוצה לראשונה בתולדותיה לטורניר אליפות המכללות, ואף הגיעה לשלב שמינית הגמר (NCAA Sweet Sixteen) הודות ליכולת מצוינת של כוכב הקבוצה קלווין מרפי. ב-8 עונותיו כמאמן הקבוצה, רשמה ניאגרה מאזן כולל של 119 ניצחונות ו-97 הפסדים (55.1%).[3]
בין השנים 1976–1979 שימש כעוזר מאמן באטלנטה הוקס מליגת ה-NBA, תחת יובי בראון עמו שיחק באוניברסיטת ניאגרה.
יוטה ג'אז
[עריכת קוד מקור | עריכה]בקיץ 1979 מונה לג'נרל מנג'ר של יוטה ג'אז, עם מעברה מניו אורלינס ליוטה.[2] כחודשיים לאחר כניסתו לתפקיד שלח את ספנסר הייווד ללוס אנג'לס לייקרס בתמורה לאדריאן דנטלי, אשר הוביל את קלעי הקבוצה בכל 7 העונות הבאות עם ממוצע של 29.6 נקודות למשחק. לאורך השנים נודע ליידן בבחירת שחקנים טובה בדראפט ה-NBA; בין בחירותיו הבולטות ניתן לציין את דארל גריפית' (בחירה שנייה בדראפט 1980), מארק איטון (בחירה מספר 72 בדראפט 1982), ת'רל ביילי (בחירה שביעית בדראפט 1983), ג'ון סטוקטון (בחירה מספר 16 בדראפט 1984) וקארל מלון (בחירה מספר 13 בדראפט 1985). כמו כן בחר ליידן את דומיניק וילקינס בבחירה השלישית של דראפט 1982, אך מיד שלח אותו בטרייד לאטלנטה הוקס בתמורה לג'ון דרו ופרימן ויליאמס.[4]
לאחר שיוטה פתחה את עונת 1981/1982 עם מאזן שלילי של 8 ניצחונות ו-12 הפסדים, פיטר ליידן את מאמן הקבוצה טום ניסאלק ומינה את עצמו למחליפו. בעונת 1983/1984 רשם המועדון את מאזן הניצחונות הטוב ביותר שלו עד אז, 45–37, והעפיל לראשונה אי פעם לשלב הפלייאוף, מהמקום השני באזור המערבי. בשלב הפלייאוף הראשון גברה יוטה על דנוור נאגטס (3–2), אך בחצי גמר המערב הודחה על ידי פיניקס סאנס (2–4). בסיום אותה העונה זכה ליידן הן בפרס מאמן העונה, והן בפרס מנהל העונה.
תחת ליידן העפילו הג'אז לפלייאוף גם ב-4 העונות הבאות, אך לא הצליחו לעבור את שלב חצי גמר המערב. בסיום עונת 1986/1987 התפטר ליידן מתפקידו כג'נרל מנג'ר, ובמהלך עונת 1988/1989, כאשר קבוצתו במאזן 11–6, עזב גם את תפקיד המאמן והוחלף על ידי עוזרו ג'רי סלואן. לאורך תקופתו כמאמן הג'אז, רשמה הקבוצה מאזן כולל של 277 ניצחונות לעומת 294 הפסדים בעונה הסדירה, ו-18 ניצחונות לעומת 23 הפסדים בפלייאוף.[1]
יוטה סטארז
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1998 חזר ליידן לפעילות, כאשר מונה למאמן קבוצת יוטה סטארז מליגת ה-WNBA. לאחר עונה אחת בלבד עזב את הקבוצה, והודיע על פרישתו מאימון.[5]
נפטר ב-9 ביולי 2025.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרופיל, באתר Sports-Reference
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 סטטיסטיקות האימון של ליידן, באתר basketball-reference.com
- ^ 1 2 ביוגרפיה, באתר היכל התהילה של הספורט בבאפלו
- ^ סטטיסטיקות האימון של ליידן בליגת המכללות, באתר sports-reference.com
- ^ פעולותיו של ליידן כג'נרל מנג'ר, באתר basketball-reference.com
- ^ ליידן מודיע על פרישה מאימון, באתר deseret.com, 21 ביוני 1999
| מאמן השנה ב-NBA | |
|---|---|
|
| מנהל השנה ב-NBA | |
|---|---|
|
| פרס האזרחות על שם ג'יי. וולטר קנדי | |
|---|---|
|