פרנק סלבי

פרנק סלבי
Frank Selvy
לידה	9 בנובמבר 1932 (בן 91); קורבין שבקנטקי
עמדה	קלע / סמול פורוורד
גובה	1.91 מטר
מספר	13, 28, 19, 11, 15, 70
מכללה	אוניברסיטת פורמן (1951–1954)
דראפט	בחירה ראשונה, 1954; בולטימור בולטס
קבוצות כשחקן
1954; 1954–1958; 1958; 1958–1959; 1959; 1959–1964	בולטימור בולטס; מילווקי/סנט לואיס הוקס; מיניאפוליס לייקרס; ניו יורק ניקס; סירקיוז נאשיונלס; מיניאפוליס/לוס אנג'לס לייקרס
הישגים כשחקן
	שתי בחירות למשחק האולסטאר של ה-NBA (‏1955, 1962)

פרנקלין דלאנו "פרנק" סלבי (באנגלית: Franklin Delano "Frank" Selvy; נולד ב-9 בנובמבר 1932) הוא כדורסלן עבר אמריקאי ששיחק בליגת ה-NBA בעמדת הקלע והסמול פורוורד. ידוע בשל החזקת שיא הנקודות למשחק בודד בחטיבה הראשונה של ה-NCAA עם 100 נקודות.

קריירת תיכונים ומכללות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלבי נולד בקורבין שבקנטקי, וכשחקן כדורסל בתיכון קורבין נבחר לקבוצת העונה בתיכוני קנטקי.^[1] בתיכון היה חברו לקבוצה של חבר היכל התהילה של פוטבול המכללות רוי קיד. במכללות בחר סלבי לשחק באוניברסיטת פורמן, משום שמאמני אוניברסיטת קנטקי ואוניברסיטת מערב קנטקי, אדולף רופ ואדגר דידל, סירבו לקבלו לקבוצותיהם.^[2]

במדי פורמן פרח. בעונתו השנייה ממוצעיו היו 24.6 נקודות למשחק, ובעונה אחר כך כבר 29.5 נקודות, כולל משחק אחד שבו קלע 63 נקודות.^[2]

משחק 100 הנקודות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלבי ידוע בשל משחק 100 הנקודות שלו, אותן קלע במשחק בין אוניברסיטת פורמן למכללת ניוברי ב-13 בפברואר 1954, והוא שחקן החטיבה הראשונה של ה-NCAA היחיד שעבר את גבול מאה הנקודות במשחק (ג'ק טיילור ששיחק בחטיבה השלישית של ה-NCAA מחזיק בשיא הנקודות למשחק בודד בכל ה-NCAA, עם 138 נקודות).

היה זה במהלך עונתו האחרונה באוניברסיטה, בלילה שמאמנו ליילס אלי (Lyles Alley) הגדיר "ערב פרנק סלבי". ערב מיוחד זה תוכנן לגייס הכרה לאומית לסלבי, שמקומו כמלך הסלים של המכללות (40.8 נקודות למשחק) ובחירתו לחמישיית העונה במכללות באותה עונה כבר הובטחו. המשחק היה הראשון ששודר בשידור חי בטלוויזיה בקרוליינה הדרומית (שם נמצאת אוניברסיטת פורמן ושם שיחק סלבי באותו לילה) וקבוצה גדולה מעיר הולדתו של סלבי, קורבין, בהם משפחתו, נסעו שש שעות כדי לצפות במאורע. הוראות המאמן לשחקני הקבוצה היו להעביר את הכדור לסלבי על מנת שיקלע כמה שיותר. סלבי בתמורה קלע 41 מ-61 ניסיונות קליעה מהשדה ו-18 מ-22 מזריקות העונשין שלו. שתי הנקודות האחרונות שקלע היו מחצי מגרש ונקלעו בשנייה ששעון הזריקות צפצף לסיום המשחק. באותה תקופה לא היה קו השלוש קיים; סלבי העריך מאוחר יותר ששמונה או תשע מזריקותיו באותו משחק היו נחשבות כיום כשלשות.^[2]

לאחר אותו משחק היו ממוצעיו 41.7 נקודות בעונה, שיא מכללות עד שפיט מרוויץ' קלע 43.8 נקודות למשחק בשנתו השנייה באוניברסיטת המדינה של לואיזיאנה בעונת 1967/1968.

קריירת NBA[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלבי נבחר בבחירה הראשונה בדראפט ה-NBA‏ 1954 על ידי בולטימור בולטס, ושיחק ב-NBA תשע עונות בסוף שנות ה-50 ובתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20.

בעונתו הראשונה שיחק בבולטימור בולטס ובמילווקי הוקס, וכבר בעונה זו נבחר למשחק האולסטאר של ה-NBA. בעונה הבאה המשיך לשחק בהוקס, ששינו את שמם לסנט לואיס הוקס. קריירת ה-NBA שלו הופרעה בשנה לאחר מכן על ידי שירות צבאי בצבא ארצות הברית בעונת 1956/1957. את עונתו הבאה התחיל בהוקס ועבר למיניאפוליס לייקרס, ועונה אחריה הועבר לניו יורק ניקס. לאחר עונה במדיה עבר לשחק בסירקיוז נאשיונלס, ואחריה במיניאפוליס, שעונה אחרי הגיעו שינתה שמה ללוס אנג'לס לייקרס. בארבע עונותיו בקבוצה נבחר פעם נוספת למשחק האולסטאר ושיחק לצד חברי היכל התהילה של הכדורסל ג'רי וסט ואלג'ין ביילור.

המשחק השביעי של גמר ה-NBA, שנת 1962[עריכת קוד מקור | עריכה]

משחקו הידוע ביותר של סלבי ב-NBA היה ככל הנראה המשחק השביעי של גמר ה-NBA בשנת 1962, שבו ניצבה קבוצתו הלייקרס מול בוסטון סלטיקס. הסלטיקס הובילו על הלייקרס בארבע נקודות כשדקה נותרה לסיום הרבע הרביעי של המשחק. סלבי לקח שני ריבאונדים מכריעים בדקה זו וקלע שני סלים שצמצמו את ההפרש בין שתי הקבוצות, עד שהגיעו לשוויון 100. עם זאת, פספס הזדמנות להכריע את המשחק ולהביא ללייקרס את הניצחון ואת האליפות כשלפני הישמע הבאזר זרק זריקה מ-12 רגל (כתשעה מטרים), והחטיא אותה. החטאתו שלחה את המשחק להארכה, שבסופה ניצחו הסלטיקס. היה זה המפגש השני מתוך שבעה של הסלטיקס והלייקרס בגמר ה-NBA בתוך 11 שנים.

עם השנים קיבלה החטאתו של סלבי משקל רב, מפני שבסיום כל אחד משבעת המפגשים ניצחו הסלטיקס את הלייקרס. אם כך, אם סלבי היה קולע את הסל הייתה זו הזדמנות לסיים את רצף ההפסדים של הלייקרס עוד בטרם החל.

קריירה אחרי ה-NBA[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שפרש ממשחק מקצועני בעקבות שורת פציעות שחווה, סלבי הצטרף לצוות האימון של אוניברסיטת פורמן, ושימש במשך שנתיים כעוזר מאמן, לפני שהיה למאמן הראשי בעונת 1966/1967. הוא הוביל את הקבוצה למאזן 44-59 בארבע שנותיו כמאמן.

אחר כך עבד במשך עשרים וחמש שנים בחברת הנייר סנט ג'ו (St. Joe).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופיל, באתר Basketball-Reference
פרופיל, באתר Sports-Reference
פרופיל, באתר ליגת ה-NBA
BOB GILLESPIE, The night he scored 100, TheState.com, Feb. 08, 2004 (מתוך ארכיון האינטרנט)
Eddie Timanus, 50 years since Selvy's 100, USA TODAY, 2/12/2004
מנחם לס, היום לפני 63 שנים בגרינוויל, דרום קרולינה: 100 נקודות!, באתר "הופס", 4 במרץ 2017
סטטיסטיקות אימון באתר sports-reference.com

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ KHSAA Boys’ Sweet 16® Basketball Record Book, Kentucky High School Athletic Association
^ ¹ ² ³ Reed, William F. (6 בפברואר 1995). "Frank Selvy's 100-point game secured him a spot in college hoops history". Sports Illustrated. נבדק ב-21 באפריל 2017. {{cite web}}: (עזרה)

[1] KHSAA Boys’ Sweet 16® Basketball Record Book, Kentucky High School Athletic Association

[אילוסטרייטד-2] ¹ ² ³ Reed, William F. (6 בפברואר 1995). "Frank Selvy's 100-point game secured him a spot in college hoops history". Sports Illustrated. נבדק ב-21 באפריל 2017. {{cite web}}: (עזרה)

[1]

[2]