פרסום דיגיטלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרסום דיגיטלי הוא צורת פרסום המתייחס לשלטים אלקטרוניים או מסכים דיגיטליים הממוקמים באזורים ציבוריים ומאפשרים לשנות את התוכן המוצג בהם ללא צורך בעבודה פיזית. לרוב המטרה היא להגיע לקהל יעד ממוקד על פי מיקום או זמן.

פרסום דיגיטלי נחשב לטכנולוגיה בעלת 'החזר עבור השקעה' גבוה, יחסית לשיטת הדפוס שמשתמשים בה היום, בגלל העלות האפסית של שינוי התכנים המוצגים על המסך ובעקבות זאת העלאת תכיפות העדכון והרלוונטיות של המידע המוצג.

פרסום דיגיטלי יכול להיות כל סוג של הצגת תכנים שמנוהלת על ידי מחשב או כל נגן מדיה אחר, ומאפשרת למשתמש לערוך את התכנים המוצגים מרחוק, ללא צורך בגישה למסך המציג עצמו ולפעמים אף דרך האינטרנט.

הפריטים המוצגים נעים החל מטקסט נגלל (לרוב מוזן מRSS) דרך תמונות ומוזיקה ועד וידאו ואתרי אינטרנט.

מימוש בולט של מערכות שילוט דיגיטלי, ניתן לראות בחנויות ומסעדות, אשר רוצות לשדר ללקוחות קידמה מצד אחד, ותוכן שיווקי מעודכן ומושך מצד שני. לפעמים המסכים משמשים גם להצגת ערוץ טלוויזיה עצמאי (לרוב בתחום העסקי) שמשדר תכנים מקוריים לבידור ותכנים פרסומיים.

דוגמאות נפוצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. תקשורת פנים ארגונית - הצגת מידע חיוני לעובדים להגברת המוטיבציה, הצגת יעדים ומודעות לתהליכים בחברה.
  2. לוח זמנים - של טיסות, רכבות או אוטובוסים.
  3. קמעונאות - פרסום לשם הפניה למחלקות אחרות או לצורך הצגת מידע לגבי מוצרים בחנות. או פרסום על ידי צד שלישי בחנות לצורך הגדלת היקף מכירות של מוצר.
  4. הנעמת זמן ההמתנה של לקוח בתור לקופה או בחדר המתנה.
  5. מניעת עמידה מיותרת בתור - הפנייה לשירותים אוטומטיים בבנקים או בדואר, או הצגת מידע רלוונטי והוראות לקבלת שירות יעיל וזריז יותר.
  6. קיר וידאו - ליצירת תדמית מתקדמת ומודרנית ומשיכת תשומת לב.