פרסי הוברט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פרסי קלגהורן סטנלי הוברט
Percy Cleghorn Stanley Hobart
Percy Hobart.jpg
פרסי הוברט
לידה 14 ביוני 1885
נאיניטל, הודו הבריטית הודו הבריטיתהודו הבריטית
פטירה 19 בפברואר 1957 (בגיל 71)
פרנהאם, בריטניה בריטניהבריטניה
כינוי "הובו"
השתייכות הצבא הבריטיהצבא הבריטי  הצבא הבריטי
תקופת שירות 19021946
דרגה מייג'ור גנרל (צבא בריטניה) מייג'ור גנרל
תפקידים צבאיים
מפקד הדיוויזיה הניידת
מפקד דיוויזיית השריון ה-11
מפקד דיוויזיית השריון ה-79
מלחמות וקרבות
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם השנייה
עיטורים
מסדר האמבט  מסדר האמבט (עמית)
מסדר האימפריה הבריטית (צבאי) מסדר האימפריה הבריטית (אביר מפקד)
אות השירות המצוין  אות השירות המצוין
הצלב הצבאי  הצלב הצבאי

פרסי קלגהורן סטנלי הוברטאנגלית: Percy Cleghorn Stanley Hobart; 14 ביוני 1885 - 19 בפברואר 1957) היה מייג'ור גנרל בצבא בריטניה אשר פיקד על כוחות שריון במלחמת העולם השנייה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירה צבאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוברט נולד ב-14 ביוני 1885 בעיר נאיניטל שבהודו הבריטית כבנם של רוברט וסטנלי הוברט. הוא התגייס לצבא בריטניה בשנת 1902, ולמד באקדמיה הצבאית המלכותית בווליץ' עד 1904. לאחר מכן הוצב בחיל ההנדסה המלכותי, ושרת בהודו עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה ב-1914. במהלך המלחמה, הוא לחם בחזית המערבית ובמערכה במסופוטמיה. לאחר מכן הוחזר להודו, ובין 19191920 השתתף בדיכוי תסיסות בווזיריסטן. ב-24 במאי 1922 הוענקה לו דרגת כבוד של לוטננט קולונל, וב-1923 הועבר לרגימנט הטנקים המלכותי. בין 1923–1927 הוא שימש כמאמן במכללה לפיקוד ומטה בכוויתה. ב-1 בינואר 1928 הוענקה לו דרגת כבוד של קולונל, ובנובמבר של אותה שנה הוא נישא לדורותיאה פילד, בתו של קולונל בחיל הנחתים המלכותי. אחותו של הוברט, אליזבת (בטי) נישאה ב-1927 לברנרד מונטגומרי.

ב-1 במרץ 1933 הפכה דרגת הקולונל שלו לקבועה, ובד בבד הוא הועלה לדרגת בריגדיר ומונה למפקח על רגימנט הטנקים המלכותי. ב-1 באפריל 1934 הוא מונה למפקד בריגדת הטנקים ה-1, אשר הייתה בריגדת השריון הראשונה של צבא בריטניה. הוא מילא תפקידי מטה שונים במשרד המלחמה, וב-18 בדצמבר 1937 הועלה לדרגת מייג'ור גנרל. ב-27 באוקטובר 1938 הוא נשלח למצרים, והקים שם את "הדיוויזיה הניידת", אשר לימים הפכה להיות דיוויזיית השריון ה-7 ("עכברי המדבר").

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מלחמת העולם השנייה

רעיונותיו של הוברט בנושא לוחמת שריון היו לא מקובלים בצבא הבריטי, וב-9 במרץ 1940 הוא נאלץ לפרוש. הוא הצטרף למשמר המולדת והוצב בעיר צ'יפינג קמפדן. לידל הארט, אשר הכיר את הוברט והיה שותף לחלק מרעיונותיו, פרסם מאמר נגד פרישתו של הוברט. המאמר הגיע לידי וינסטון צ'רצ'יל, אשר מיהר לשכנע את הוברט לחזור לשירות. הוברט הוחזר לשירות פעיל ב-14 בפברואר 1941, ומונה למפקד דיוויזיית השריון ה-11. ב-16 באוקטובר 1942 הוטל עליו התפקיד להקים ולאמן את דיוויזיית השריון ה-79. מטרת הדיוויזיה הייתה להפיק את לקחי הפשיטה על דייפ לקראת מבצע אוברלורד, ולעצב כלים משוריינים אשר יוכלו להתמודד בנחיתות אמפיביות כנגד מכשולים טבעיים או מעשה ידי אדם. הדיוויזיה כללה כמעט 7,000 כלי רכב משוריינים אשר עוצבו במיוחד לצורך נחיתה אמפיבית וכונו "Hobart's Funnies". במהלך הפלישה לנורמנדי, הדיוויזיה לא לחמה כגוף אחד וכליה פוזרו בין כוחות הצבא הבריטי. הדיוויזיה השתתפה בעוד מספר קרבות בחזית המערבית לפני שפורקה ב-20 באוגוסט 1945.

אחריתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוברט פרש מהצבא ב-1946. הוא נפטר בפרנהאם ב-19 בפברואר 1957 בגיל 71.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרסי הוברט בוויקישיתוף
  • פרסי הוברט באתר הגנרלים של מלחמת העולם השנייה (באנגלית)